Mischnajot. T. 3 / komentarze Majmonides, Owadia Bartenura i Jom-Tow Lipmann Heller.

Pełen tekst

(1)

(2)

(3)

(4)

(5) ‫משניות‬ ‫סדר נשים‬ ‫עם‬. ‫פירוש הרמםם‪.‬רבינו עובדיה‬ ‫מברטנורה ‪.‬ותוספות יוםטוב‪.‬‬ ‫ועוד הוספות המבוארים בשער השני‬. ‫תוצאה שלישית‬. ‫בשנת חרלץ לפ״ק‬. ‫לעמברג‬. ‫בדפוס המפואר של‬. ‫ה׳ אברהם יוסח מדפים רי‬.

(6) MISCHNAJOT TOHM III DRUK UND VERLAG VON A J MADFES LEMBERG 1875.

(7) ‫משניות‬. ‫סדר נשים‬ ‫עם פירוטי הגאונים המפורסמים‬. ‫רבינו עובדיה מברטנורה‪ .‬ותוספות יום טוב‪.‬‬ ‫עם‬. ‫תוספות חדשים‬ ‫מהרב החסיד השלם המפורסם מוהר"ר שמשון זצלה״ה מאלטונא ומשאר הגאונים‬. ‫ועם‬. ‫תוספות ראשון לציוץ‬ ‫מאת סיני ועוקר הרים הרב הגאון המפורסם מו״ה ישעיה ברלין‬. ‫ז״ל‬. ‫עוד נוסף פירוש ארוניגו הרמב״ם ז״ד עם הקדמותיו הממולאות בפז‬. ‫ופירוש רכינו הברטנורה על משנת ערוגה ומשנת הנוטע ירה‬ ‫גם דגהות וחידושיםמשנת רב מדגאוז המובד׳ק מוהר״ר ברוך תאומים פרענקיל‬ ‫האבד״ק לייפניק כעה״טח םפר ברוך טעם‬ ‫כו׳‬. ‫ז״ל‬. ‫כפי מה שנדפם בשנת חרכ״ב‬. ‫(א) חידושי‬. ‫נתוסף מחדש בהוצאה שניה‪.‬‬ ‫בני יששכר מכת״י הגאון דוחםידמי‪//‬ה יששכר בער זצ״ל‬ ‫בדגאון החסיד בעל המחבר תוספות חדשים‬. ‫ב חידושי בית אףל מאדמ״ור הגאון רשכבה״גכקש״תמו״ה יוסף שאול הלוי נאטמאהן‬ ‫האב״ד פה לבוב והגליל‬ ‫(ג) חידושים יקרים מדגאון בעהמ״ח‬. ‫ספר מלא הרועים‪.‬‬. ‫ובהוצאה השלישית הזאת הוספתי תוספות מהרע״ק מרב האי גאון אשר לו‬. ‫דומיה תהלה מר‬. ‫ר׳עהיבא אינר‬. ‫זצ״ל •‬. ‫לעמברג‬ ‫בדפוס‬. ‫המפואר של י׳ אברהם יוסף מדפים סג״ל בהרב המנוח מו״ה אהרן מדפים‬ ‫לפ״ק‬ ‫ולמדו בספר כליל יופי זה‬ ‫בשנח‬. ‫זצ״ל‪.‬‬. ‫ז״ל‬.

(8)

(9) ‫התנצלות ואגרת ותשובח להחכם הסעחיה פירוש חרסב״ם זצ״ל‬ ‫אמר חנותב אחר שהגעתי אל מחוז חפצי ומן השמים סייעוני ובאתי עד השער‬ ‫הזה ונשלמה העתקת הדר נשים מלשון הגרי אל לשון הקודש שנת ח״ן ‪:‬‬ ‫תשואות חן מן לה ־ הנני מודיע לרבים תוכן המלאכה ומעשיה ־ בהרבה מקומות‬ ‫מצאתי עעות בספר הערבי שנתאמת לי מתוך הגמרא ומתוך ספרי הרב שהיה‬ ‫טעות סופר שאלו הספרים בוודאי מועעיס היו מפני שלא הורגלו לקרות ולשגות‬ ‫בהן וכולהז חדא מחתא מחתיגהו ־ ותקגתי הדבר אחר שנתברר לו שהי׳ טעות סופר‬ ‫ובמקומות ידועים מצאתי לו לרב שפסק פסקי' הפך ממה שפסק בחיבורו וגס פה‬ ‫לא עשיתי מאומה מפגי שראיתי ששני האוקמהות נמצאו בגמ׳ ובקצתם הפוסקים‬ ‫עצמם חלקו בדבר ואמרתי בילדותו כן סבר ובזקנותו כן סבר ומשגה לא זזה‬ ‫ממקומו שהרב ז״ל פירש הפירוש הזה קודם שחבר החיבור הגדול שנקרא משגה‬ ‫תורה כמו שנמצא כתוב בספר המצות שלו ־ ואני עשיתי בסדר הזה מה שלא עשו‬ ‫שאר המעתיקין שאני כתבתי לשון המשנה כולו בשלם מה שלא נמצא כן בספר‬ ‫הערבי וגס לא בשאר ההעתקות ועשיתי זה מפני שמצאתי לו לר״ס ז״ל שכתב‬ ‫בפתיחת פירוש המשניות שהוא כותב לשין המשנה ממש כולו ואח״נ פירושה •‬ ‫וזהו תועלת גדולה למעיין כדי שלא יצטרך להביט בכל פעם ופעם הגמרא או‬ ‫המשגה ואולי לא יהיה מצוי אצלו ואיך יתברר לו אמתת הפירוש אס אינו יודע עיקר‬ ‫הלשון שפירש עליו מה שפירשו ולכך כתבה הרב וכתבתיה כן אני ולא להוסיף על‬ ‫דבריו נתכוונתי חלילה לי חלילה • והדן אותי לכף זכות ה׳ ידין אוהו לכף זכות‬. ‫א‬. ‫וברוב המקומות העתקתי הלשון מלה במלה ובקצת מקומות הקדמתי המאוחר‬ ‫ואחרתי המוקדם הכל כפי העגין שהיה נראה לי יותר שהי‪ ,‬גאות ומוסכם ללשון‬ ‫הקודש ובמקומות אחרים הוצרכתי בהכרח להאריך בלשון שנים שלשה מלית כדי‬ ‫להוסיף בביאור הענין ולקשרו שכל מעתיק מלשון ללשון יש לו להזהר מאד שלא‬ ‫יפסיד כוונת המחבר ותחת היותו מועיל אולי יהי‪ ,‬מכשיל וכ״ש שזה קרוב מאד‬ ‫לעשות בלשון הערבי מפני המלות הדומות זי לזו והס הפכים ומפני חלוף האותיות •‬ ‫והתיבה שבלשון זה תורה על הזכר אי על הנקבה תורה בלשון הקודש להפך כמו‬ ‫שנודע למי שרגיל בלשון זה ומפני כן אין שבח שום העתקה ומעלתה שיהי‪ ,‬אדס‬ ‫נמשך אחר הלשון שמעתיק ממנו מלה במלה בלתי תוספת ובלתי מגרעת שאין כל‬ ‫הלשונות מוסכמים בשפה אחת ובדברים אחדים ־ וכבר זכה זה העניו בעצמו הר״ם‬ ‫ז״ל בכתבו ששלח לאבי המעתיקים החכם רבי שמואל בן הבון ז״ל על העתקת‬ ‫ספר מורה הנבוכים והביא אליו ראיה באותו הכתב מקצת החכמים שהעתיקו ספרי‬ ‫רפואות והחכמות מלשון יון ללשון ערב כמו שמבואר באותו כתב ועל אותו דרך‬ ‫ועל אותה סברא סמכתי במה שעשיתי דיו לעבד להיות כרבו ־ היודע תעלומות‬ ‫יורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו ונראה בנחמתה של ציון ־ ט מציון תצא הורה‬ ‫ודבר ה׳ מירושלים • בית יעקב לכו ונלכה באור ה׳ ־ הכותב יעקב נר משה‬ ‫רי״ת [ר״ת רוח י״י תגיחנו] בן עכסאי ‪:‬‬. ‫וזה נוסח הכתב ששלח המעתיק ה״ר יעקב עכסאי אל ה״ר שלמה בז אדרת‬ ‫למי כל חמדת ישראל ולמי בטוחות חכמה ־ מהלכים בין העומדים ברומו של‬ ‫העולם בניות ברמה • רמה קרנו קרן חזות בין עיניו מנגח ימה וצפונה‬ ‫וקדמה • קרניס מידו לו בהם ינגח בעלי תושיה ומזימה ליש גבור חרב פיפיות‬ ‫בידו לעת קרב ומלחמה ־ לשלול שלל צבעים ורקמה • צבע רקמתים לצוארי‬ ‫בעלי תושיה ומשנה ראשו כתם פז מחזיר עטרה ליושנה־ שערי מדותיו ביראת‬ ‫חטא וענוה מוזהבות • יריעות מעלותיו עם התום והיושר משולבות ־ בקי בחדרי‬ ‫תורה בנגעים ואהלות ־ גפן פוריה וענפה אשר לה שריגים ואשכולות אשכולות‬ ‫שהכל פונים בהן מור וקציעות ואהלות • ענבים ענבי ראש ויינה עולה על שולחן‬ ‫מלכים ־ קרב לגבי המזבח וראו לנסכים • הוא המובחר והמשומר והיוסטן ־ הוח‬ ‫קצין ראשינו ועטרת לאנשי המעלות ולחסידים קטנותן החכם הגדול הרב המובהק‬ ‫רבי שלמה נר״ו בן אדרת ־ מי שהשלום שהשלום יענה את שלומו ויאריך ימיו ושנותיו‬ ‫עיניו תחזינה ירושלים גוה שאנן ־ ישראל במעמדן והשנים כתיקנן ־ כלב אדוני‬ ‫ונפשו וכלב תלמיד מתלמידיו הקטנים הבא על החתום‪ :‬אדני יודע איך עמד השליח‬ ‫השלוח מעיר רומי שמו רבי שמחה והגיד לך מה שיחו ־ ואיך שלחו אותו זקני הקהל‬ ‫הקדוש וחכמיהם ־ על ענין פירוש המשג׳ לרביגי משה ז״ל • ונתת חותמך ופתילך‬ ‫ומטך מטה עוז מקל תפארה לקח בידו ובהגיעו אצליגו בעיר אושק״א עמדנו על‬ ‫כתב הקהל הקדוש שברומי יצ״ו ועל חתימתך ולכבוד שמים ולכבוד הקהל הקדוש‬ ‫ומפני מוראת רבינו המוטלת עלינו החזקנו במלאכה וחלקגוה לאנשים ונפל בחלקי‬ ‫סדר נשים ועשיתי בו מה שעשיתי • עיניך הרואות ואני השבעתי השליח שלא יפרסם‬ ‫השדר ולא יוציאנו לאורה עד אשר תעמוד עליו ותראה מה טיבו ואם הוא ראוי‬ ‫להתכבד לפגי חכמי הדורות והוא דבר של קיימא וסמכת ידך עליו ־ ואס אדוני‬ ‫רואה בעין שכלו שהלשון אינו גאות ומוסכם וראוי הוא ליגגז ושתיקותי יפה‬. ‫מדיבורי דבר כי שומע עבדך ועוד תעיין אדוני בפתיחה אשר הקדמתי בתחלה‬ ‫ההעתקה ותקן מה שראוי לתקן ואדע כי מצאתי חן בעיניך ומה שיתקן בו אדוני‬ ‫ישלחהו אלי בכתבו למען יהי' לי לאות ולמופת באותו הנשאר אצלי ־ ויש מקומות‬ ‫שכתבתי ואמרתי אמר המעתיק במסכת סוטה ובמסכת קידושין יעמוד אדוני על‬ ‫אותן הדברים ויראה אם יפה דברתי ויפה זכיתי ונתת מהודך עליו ־ ואני הנני‬ ‫מודיע לפני רבינו כזה השליח רבי שמחה טרח בדבר זה הרבה כמה טרחות לא‬ ‫חשך פניו מכלימות וכמה פעמים שם נפשו בכפו ויט שכמו לסבול כדי להשלים‬ ‫רצון שולחיו • שהמעתיקים כולם היו טרודים מהם בטרדות עצמם ומהם בצרכי‬ ‫ציבור והוא היה דוחק עצמו ומפיל תחינתו מיום ליום למלאות חפצו ושליחותו • על‬ ‫כן ישגיח אדוני בעין רחמיו בעניניו ולבקש בעבורו אל מעלת קהל הקדוש אשר‬ ‫ברומי ולתת לו שכר טורחו ועמלו כראוי להם ־ אע״פ ששערתי בעצמי שאין לחכמים‬ ‫כמותם לקפח שכר בריה ־ ואדני יודע כי על ידו זכו לזאת המעלה כי לדורות יודע‬ ‫כי על התעוררות הקהל הקדוש באו אלו הספרים מחשיכה לאורה כמו שכתוב‬ ‫בפתיחת הספרים •נאם הכותב קטן בישראל הדל באלפי והצעירבייחוסי יעקב‬ ‫בהר״ר משה בן עכסאי ז״ל‪:‬‬. ‫וזאת החתימה שעל זה הכתב‬ ‫גפן פוריה וענפה אשר לה שריגים ואשכולות • קופת הרוכלין וקציעה ואהלות "‬ ‫בקי בחדרי התורה בנגעים ואהלות ־ החכם הגדול רבינו עטרת ראשינו ־ הרב‬ ‫רבי שלמהנר״ו בהר״ר אברהם זלה״ה בן אדרת שורק גפן אדרת ‪:‬‬. ‫וזה נוסח הכתב ששלח הה״ר שלמה בן אדרת לאותו מעתיק הועם רבי יעקב עכסאי‪:‬‬ ‫עוד לנו צרי מגלעד עזר הזמן • מי ינצור לגו גיל עד • ואם נגנזה צנצנת המן עוד‬ ‫זמן " עז הדעת להוציא פרי ־ עוד מראש פתנים צרי • ראו עתה הביא לגו‬ ‫איש עברי • מעם עמקי שפה ־ יולד להרפה ־ הדור בלבושו וענקים בצואריגו •‬ ‫שמחנו על יפיו ודאגנו כי לא גבין את לשונו • אמרנו יאספו לנו חכמים אולי רוח‬ ‫עליהם יערה י ואף כי הושיט פס ידא די כתבא ־ לא כהלין כתבא למקרא " אמרנו‬ ‫מה נעשה לאחינו זה • העוד שאר בשאר בשרינו גבון לחש או חוזה ־ יגיד לנו את‬ ‫לבבו ־או סוגר כל בית מבוא־ היירש בן האמה את בנינו איש ישראל • העבד‬ ‫ישראל אנחנו בתאיותינו הוזים שוכבים • ורעיונינו שובבים ־ והגה לפנינו אנשים‬ ‫מבני ישראל • חכמים כדניאל • הודיעונו דבריו ־ גלו לעינינו את סתריו • פירשו‬ ‫כשלמה את אמריו • הביאונו חדריו • הראו לפנינו תכונת סדריו • ראינו ונשמח •‬. ‫האח האח עתה יולד לגו אח ־ ומה גמול נשלם לחכמים על ידם גלונו היום מעליני‬ ‫את חרפת לשון מצרים • מה שכר נתן למביאיו היספיק זהב פרוים • מלא חפגים •‬ ‫ואף אמנם לזכותם אין כסף נחשב למאומה • הישקל כסף מחור החכמה השוכנת‬ ‫ערמה ־ יאמר לאוצר זהב ורב פנינים כי תרבה צבאך הטמון בעפר מה לנו ולהונך•‬ ‫לנבון לחש יאמר משול בנו גס אתה גם בנך גס בן בנך אף כי היום יחקק על‬ ‫שער בת רבים ואהלי צדיקים • זכרון לבני ישראל שם המעתיקים זכות הרחמן‬ ‫וזכות אבותיכם עמדה לכס להיות זכרונכס עולה טובה לדורות עולם • ומה‬ ‫יערוך לזה מלא חללו של עולם • עולמכם תראו בחייכם • וזכותכם ינחלו בניכם •‬ ‫ובצרור החיים תהי‪ ,‬צרורה נפשכם י כנפש נאמנכם ־ דורש שלומכם ועובתכס •‬ ‫ן‬ ‫שלמה בהה״ר אברהם ז״לבן אדרת ‪:‬‬. ‫(נשים ח״ג‬. ‫א)‬.

(10) ‫הקדמת הסעתים פירוש הרמטם דל על המשניות סדר נשים‬ ‫כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ‪:‬‬ ‫אמר הכותב ראיתי לכתוב פירוש פסוק זה בתחלת העתקה זו כדי שיהיה בה קצת‬ ‫חידוש • הפסוק הזה שלמה המלך אמרו בספרו המפורסם ספר קהלת (סי'‬ ‫ז') הוא ספר שרוב דבריו מצד החקירה והעיון מהם מצד חכמת המחקר שהיא‬ ‫חכמת העבע ותחילת הספר מוכיח באמרו דור הולך ודור בא וזרח השמש ובא‬ ‫השמש הולך אל דרום וסובב אל צפון כל אלה הס עניניס תמירים מבוארים מצד‬ ‫זאת החכמה • ואמר עוד לחזק זאת הסברא אזן וחקר ותקן משלים הרבה כלומר‬ ‫נתן לבו לבאר הדברים מצד חכמת המחקר ומצד העיון ־ ואחר אשר דבר בספר‬ ‫זה על ענייני העולם הכלליים והפרעייס ההווים והנפסדים אמר זה הפסוק כל‬ ‫זה נסיתי בחכמה ופירושו כתרגומו כל זה שאמרתי נסיתי בחכמה ־ וכן פי' החכם‬ ‫ר' אברהם בן עזרא כל מה שאמרתי לך נשיתי בחכמה ובקשתי שאחכם יותר‬ ‫ומצאתי שהדבר רחוק • ודע נאמת שפסוק זה לא אמרו שלמה המלך מצד הענוה‬ ‫והשפלות כדרך הדרשנים ופותחי פתוחות לחבוריהס המדברים על דרך הענוה‬ ‫והמוהר וממעיעין עצמן על דרך התנצלות לא כן כונת הפסוק הזה שאין כאן‬ ‫מקום וענין לדבר בדרך זו • אבל באמת אמרו על דרך אמיתי והוא מאמר מוחלע‬ ‫ומפני שהיה שלמה חכם שבחכמים כמו שהעיד עליו הפסוק (מלכים א ד)‬ ‫ויחכם מכל אדם והתעסק בדברי החכמה אשר זכרט ודבר על הדברים האפשריים‬ ‫והנמנעיס ובעבעי בעלי חיים והצמחים והמחצבים מטבור הארץ עד גלגל הלבנה‬ ‫וכן העיד עליו הפסוק וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון עד האזוב אשר‬ ‫יוצא בקיר • ראה בעין שכלו ובלב חכמתו שידיעת הפרטים וטעמי הסבות‬ ‫והעלולים נעלמים משכל האדם מפני שיש לשכל גדר גדור עד פה תבא ולא תוסיף‬ ‫ומעשה הבורא עמקו ונפלאו מאד כמו שנאמר (איוב יא) החקר אלוה תמצא "‬ ‫וכן זכר ענין זה הפילוסוף הידוע ליונים ואמר וענק שכלנו כשנעיין אל הדברים‬ ‫שהם אצל הטבע בתכלית הביאור דומה לעין העטלפים כשמעיינים לאור השמש‬ ‫וכמו שהשמש בתכלית האור אלא שעיני העטלפים לא יוכלו להביט אליה כמו כן‬ ‫יראה שיהיה השכל אשר בנו עם הדברים אשר בנפשם שכל ־ בא וראה שיעור‬ ‫המרחק הזה ואל מי המשיל שכלנו ואל מי דמה כחנו והוא הדבר בעצמו שאמרתי‬ ‫שהשכל יש לו גדר גדור ואין לו יכולת להשיג יותר • והדברים בעצמם עמוקים‬ ‫ונפלאים לא מחולשת החכמה ופחיתותה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים היא‬ ‫אלא מחסרון השכל והדעת המצוייר בנו לא נוכל לידע טעמם וסיבתם וזה הוא דבר‬ ‫מפורסם מלבד שהוא נראה לעינים בדוק ומנוסה מצד הנסיון • הנך רואה שנמצא‬ ‫שני מיני עשבים אחר מתוק מדבש והוא סס המות ואחד מר בתכלית המרירות‬ ‫וצומח עמו והוא סס חיים והצאן ברעותם מן העשב שהוא סם המות מרגישים‬ ‫בהיזק וימהרו לאכול מן העשב שהוא סס חיים יגיד עליו ריעו מקנה אף על עולה •‬ ‫ורבותינו חכמי הש״ס ז״ל העידו בשני בעלי חיים שהיו מתקוטטים זה עם זה והרג‬ ‫האחד לחבירו והלך והביא עשב ויחי ויקס על רגליו כמו שמבואר במדרש• ושאר‬ ‫הסגולות המושגות באבנים ובמרגליות בצמחים ובאילנות ובבעלי חיים עד שזכרו‬ ‫שריר האדם ימיה האפעה וריר האפעה ימית האדם ־ ובכל אלה העניינים ובכיוצא‬ ‫בהם לא מצאו חכמי הטבע טעם וסיבה והוא דבר תמידי אשר אין לו הפסק עושה‬ ‫פעולתו בשעתו ־ א״כ יפה אמר שלמה בחכמתו אמרתי אחכמהוהיא רחוקה ממני‬ ‫כלומר חשבתי להתחכם ולמצוא דברי חפן מצד חכמת העיון והחקירה ונתתי לבי‬ ‫לפרטים להנהיגם ולתת להם כח קצוב ותכונה מצר זאת החכמה ומצאתי שהיא‬ ‫רחוקה ממני ועל מי ראוי להשען ולסמוך שהחכמה מהם נעלמת אם לא על‬ ‫אדם שהיה כשלמה המלך חכם אמיתי נוסף על חכמתו שרוח הקדש שורה עליו‬ ‫והוא השתול בפלגי דת האמת מחזיק בהורת משה והוא העיד בספרו זה וחתם‬ ‫ואמר סוף דבר הכל נשמע את האגהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם‬ ‫ופירושו סוף דבר כל מה שיוכל האדם לומר בהשגת המין האנושי ובכל ענייניו‬ ‫כבר נשמע כלומר כבר נאמר והעיקר שהכל תלוי בו לא מצאתי לאדם כיראת ה׳‬ ‫ושמירת מצוהיו כי זה כל האדם כלומר זה הוא הטוב הכולל כל האדם והוא קיום‬ ‫גופו ומעלת נפשו העליונה ־ וכן זכרו הפילוסופים זה הענין בעצמו ואמרו דע‬ ‫בני כי ראש האמונה יראת האלהים ושמור מצותיו וכבר זכר הראש שבהם ואמר‬ ‫הרגו מי שאין לו דת ־ ומאשר היו בעיני שלמה המלך שאר הדרכים רחוקים ממנו‬ ‫כל שכן משאר בני האדם שלא הגיעו לידיעתו ולא השיגו למעלתו לפיכך זכר בהם‬ ‫המרחק והעומק שכל דבר שאין אדם יכול להשיגו ולעמוד על בוריו רחוק ועמוק‬ ‫הוא ממנו אבל בדרן היראה וקיום המצות לא הזכיר עומק ולא מרחק כי‬ ‫וכחשר היה חפץ ה׳ לצדקנו ולהדריכנז ולהנחיל אוהביו יש‬ ‫קרוב הדבר‬ ‫כאשר באר בכל יעודי ההורה והנביאים נתן לנו זאת התורה האמיתית הכוללת‬ ‫שגי הדרכים האלה שהם היראה וקיום המצות אשר בהם יהיה שלמית האדם וחייבה‬ ‫חכמתו להזהירנו בכמה אזהרות ולצוהיגו שנתעסק בלמידת התירה ולקיים מצותיה‬ ‫שאס נתעסק בשאר החכמות לא נוכל להשיג מהם המכוון וכשלא נשיגס לא נהיה‬ ‫בתכלית השלמות ובקיום המצות ובהתעסק בהם נהיה שלמים • על כן נקראת‬ ‫התורה'תמימה מפני שמביאה האדם לידי שלמות ומפני שהיא בעצמה גס כן‬ ‫שלמה מן הכל לא תחסר כל בה שהתמיה הוא השלם שאין בו לא מוס ולא חסרון‬. ‫ומרוב שלמותה כוללת המעשים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם • וכל זה‬ ‫מבואר בתכלית הבאור בתורה אמר כי המצוה אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת‬ ‫היא ממך ולא רחוקה הוא לא בשמים היא וגו׳ כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך‬ ‫ובלבבך לעשותו • ובאור פסוקים אלו כך הס לפי קיצר דעתי אמר זאת התורה‬ ‫והצרה אינה נפלאת כלומר אינה כמו מעשה הנסים והנפלאות שהם מנין מהר‬ ‫ונעלם משכל האדם איך יכול להעשות דבר כוה ואין אדם יכול להשיג תוכן המעשה‬ ‫מפני שהוא נראה הפך הנהוג והמורגל אבל הם מעשים נאותים ומוסכמים קרובים‬ ‫לעשותם ולקיימם • ואחר כך אמר ולא רחוקה היא כלומר שאין האדם צריך‬ ‫הצעות והקדמות בעשיית המצות ובלמידת התירה כמו שצריך לזאת החכמה שזכרנו‬ ‫שאין אדם יכול לעמוד עליה אלא אחר כמה היצעות ואחר כמה הקדמות בדמיונות‬ ‫ומשלים י והיא גס היא אינה תכלית המכוון והשלמות האמיתי שהוא גם כן‬ ‫העצה והקדמה לחכמת האלהית וידיעת הבורא שהוא תכלית השלמות וסוף כל‬ ‫האדם והמלוא העליון • וזאת הידיעה ר״ל התורה כוללת אהבת השם ויראתו‬ ‫וידיעתו והשגתו כמו שאנו עתידים לבאר • וחזק הענין ואמר לא בשמים היא‬ ‫כלומר אינך צריך לקיום המצות לילך לקצות השמים על דרך משל ולא לבקש אל‬ ‫קצות גלילות הארץ וארץ מרחקים שהכל נכלל ותלוי בך והוא כי קרוב הדבר בפיך‬ ‫ובלבבך לעשותו י ואל יעלה על דעתך שאני אומר בזה שידיעת התורה ועעמי‬ ‫מצותיה וסתרי תעלומיה הם דברים קלים וקרובים לבוא עד תכליתם והם דברים‬ ‫יותר קלים ליודעס וקרובים להשיגם מהחכמה אשר זכרנו ־ חלילה חלילה שהרי‬ ‫ידיעת התורה ומעמי המצות ושאר סתרי ההורה ועממי המצות ושאר סתרי‬ ‫התורה והסודות הנעלמים הנכללים במעשה הקרבנות ובשממה וביובלות ובשאר‬ ‫המצות והעונשים והאזהרות דברים רומזים ענין אלהות וקיום הנפש והשארותה‬ ‫ואין לך מצוה ומצוה שלא יהיה לה סוד נעלם יש מהם רומזוח היחוד וקיום הנפש‬ ‫ועולם הבא ותחיית המתים כמו שנודע לחכמי התורה הנקראים בעלי התורה‬ ‫האמיתיים ואלו העגינים נקראים דברים שהם אחרי המבע ולמעלה ממנו ואיך‬ ‫יהיה ידיעתם קלה וקרובה להשיג יותר ממה שהוא למעה הימנו שהמצות בנבואה‬ ‫נתנו על פי נביא נצטווינו עליהם והנבואה היא למעלה מן המבע כמו שהוא‬ ‫ידוע ומפורסם • אבל דעתי וכונתי באמרי שהם קרובים להשיגם ולקיימן על‬ ‫תכונת המצות ועשיתם וקיומם אני אומר כגון הנחת תפילין ולבישת ציצית‬ ‫וקריאת שמע ועשיית סוכה ולולב ואכילת מצה ושמיעת קול שופר יכל כיוצא בהן‬ ‫ועל מניעות המאכלות האסורות והעריות ושאר האזהרות שבתורה אלו הס דברים‬ ‫קרובים לעשותם ולקיימם והס מבוא גדול לידע סודותם ותעלומותס שאם יקיימם‬ ‫ויתעסק בהם תמיד יחקור עליהם וידרוש יישאל מה מובס ומה עסקיהם ואז‬ ‫יתקרב אל הידיעה האמיתית ואס לא יזכה אל הידיעה מ״מ יזכה אל המעשה‬ ‫ושכר עשייה בידו ונוחל עו״הב על כל פנים שכל צדיק וצדיק עושין לו מדור לפי‬ ‫כבודו ולפי מעלתו כמו שבארו רטתינו במסכת שבת (דף קנב) וכן זכרו זה‬ ‫החכמים שדברו בענין השארות הנפש ומעלתה שכל אחד ואחד זוכה לאותה מעלה‬ ‫הראויה לה לפי כח מעשיה וידיעתה לפוס צערא אגרא • ואס לא יםעסק במשפטו‬ ‫המצות ובלמידהס ולא יקיימם לא יערח ולא ישתדל אחר ידיעות טעמיהם וסבתם‬ ‫שכל דבר שאינו חשוב בעיני האדם אינו מקפיד לבוא עד המחקר שלו • וראה‬ ‫איך דקדק הפסוק בלשונו ואמר במלה אחת מה שאמרט בכמה מלות והוא‬ ‫אמרו כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו כלומר העשייה הוא דבר‬ ‫קרוב והזהיר על העשייה ועל הלמידה מפני שהם סבה אל הידיעה האמיתית‬ ‫ר״ל סידוה ויס דות הדת והאמונה שהם דעת עליון • לפיכך נחלקו המצות לג׳‬ ‫חלקים ־ החלק הראשון והוא המעולה והנכבד נקרא לומד ועושה כלומר עוסק‬ ‫בתורה ומקיים מצותיה ונמנע מאזהרותיה שזה אין לו להכנס אלא שער אחד‬ ‫אל ההיכל לפנים והוא שיעמוד על מעמי המצות ומדרגת התורה • והחלק השיני‬ ‫נקרא לומד ואינו עושה ר״ל מפני שהוא עוסק בתורה ועורח בלמידתה ואינו‬ ‫מקיים קצת המצות המועלות עליו וזה החלק הוא למעה מן הראשון מפני שמחסר‬ ‫וגורע ממנו העשוייה אמנם יש לו מעלה מפני הלמידה שהלמוד יכריחנו לרוב‬ ‫הימים לבוא אל המעשה וכבר נתבאר במסכת קדושין (דף מ ‪ ):‬שהלמוד גדול‬ ‫מן המעשה ולמוד התורה קודם לעשוייה לעולם ־ והחלק השלישי והוא למעה‬ ‫משניהם נקרא עיש' ואינו לומד והוא מעל׳ מפני שכר העשיי׳ שיש בידו שהמצות‬ ‫מביאות את האדם לידי שלמות ולידי תיקון מדות שבהם נקרא האדם אדם על דרך‬ ‫אמיתי לא על דרך שתוף ‪ .‬וכל מי שאינו בכלל אחד מאלו השלשה חלקים והוא‬ ‫הנקרא בתלמוד מי שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ והוא המשולל‬ ‫והערום מכל עזב זה אינו מן היישוב ואינו נקרא אדם על דרך הודאי ועל דרך‬ ‫האמת אלא על דרך השתוף כמו שקורים אדם לאותו המצוייר בכתלים וקורים‬ ‫נשמה [לכל] אשר נשמת רוח חיים באפיו ואין אנו מדברים על מין זה ממיני האדם‬ ‫דלאו בשופטני עסקינן • ומפני שבעשייה לבדה אדם זוכה לחיים מחיי הע״הב חייב׳‬ ‫המין הראשון‬ ‫חכמת הבורא וידיעתו לחלק המצות ולתלותס בג׳ מינין שבאדם‬ ‫הס המצות התלויות באיברים הפנימיים שהם כלי השכל והנשמה וזה המין כולל‬ ‫היראה והאמונה ואהבת הבורא וכל המצות הנגררות אחריהם לפי שיראת ה'‬ ‫ואהבתו‬.

(11) ‫המדמה‬ ‫אהבתו ולהאמין אמונה שלית׳ ואמיתית בירוודו הוא לבר תלוי בלב האד׳ובשכלו‬ ‫;א שיאמר האדם בפיו ובלשונו אני אוהב אני ירא אני מאמין שאין הירא' והאמונ'‬ ‫גלויה אלא בלב ושיציירנה בשכלו ובדעתו ויקבעגה בנפשו ואז תשלם לו האמונה‬ ‫הייחוד‪ .‬וכבר זכר זה הענין הרב המחבר בספרו המפורסם ספר מורה הנבוכים‬ ‫זולתו מן החכמים זכרו זה הענין בעצמו ורבותינו אמרו כל דבר המסור ללב‬ ‫;אמר ט ויראת מאלהיך והעבוד׳ תלויה בירא׳ שאין אדם עובד לבורא אלא א״כ'‬ ‫ירא ממנו ואף העובד מאהב׳ שהיא המעלה היהיר׳ צריך עכ״פ שיעבוד גס כן‪-‬‬ ‫דרא׳ כמו שאמרו בירושלמי עבוד מאהב׳ עבוד מיראה‪ .‬עבוד מאהב׳ שאם באת‬ ‫'שנוא אין אוהב שונא עבוד מירא׳ שאס באת לבעוט אין ירא בועע ־ נמצא‬ ‫זעבודת הבורא נגררת אחר הירא׳ והוא מה שאמר את האלהים ירא ואת מצותיו‬ ‫זמור שקל היראה כנגד כל המצית ומפני כן הוא תלויה באברים הפנימים שהם‬ ‫‪:‬כלים הרוחניים והנכבדים מפני שהיא נכבדת ועולה על הכל וכבר זכרו רבותינו‬ ‫‪:‬מסכת שבת (דף לא) ובהרב׳ מקומות מן הש״ס ומן המדרשות בענין היראה‬ ‫זהיא ראשית הכל ולמעל׳ מן הכלמה שלא יספיק כל זה המאמר והפסוקים ג״כ‬ ‫ועידים על זה ‪ .‬והמין השני הם המצות התלויות באברי הגוף החיצונים ‪ .‬והמין‬ ‫‪:‬שלישי הם המצות התלויות בקנין האדם ר״ל בנכסיו ואין הכונה להאריך בכל‬ ‫זין ומין על דרך הפרט מפני שיאריך הסיפור הרבה מאד וכשתעיין ותשכיל בכל‬ ‫‪:‬מצות ואזהרית לא תמצא ציווי ואזהרה בכל התור׳ יוצאת מכלל אלה הגדרים ‪.‬‬ ‫כל זה כדי לצדקנו ושלא יהיה בגו דבר לא הנפש ולא הגוף והממון שלא יהיה בו‬ ‫‪,‬ד לעשות מצוה ממצות הבורא‪ .‬ואחרי אשר נתברר מדברי הנביאים ששלמות האדם‬ ‫;וא היראה וקיום המצות ונתברר ג״כ שתורתיגו האמיתית כוללת שתי המדות‬ ‫;אלו ראו חכמי תורהינו והס חכמי התלמוד משיגי׳ האמת על בוריו לברר ולפרש‬ ‫ועשה המצות ודקדוקיה׳ כמו שנתנו לו למש׳ מסיני כפי אשר קבלו איש מפי איש‬ ‫‪1‬ד משה רטנו כמו שמבואר סדר הקבל׳ במסכת אבות וכתבו משפטי הדת כמו‬ ‫ןהס מסורים בידינו וכל אשר אנחנו עושים היום ממשפטי המצות ממה שיש כת‬ ‫‪:‬ידינו לעשות ‪ .‬משנה שלמה שנינו במסכת פאה אמר נחום הלבלר כך מקובל אני‬ ‫זר׳ מיאשיה שקבל מאבא שקבלו מהזוגות שקבלו מהנביאים הלכ׳ למשה וכו' ואמר‬ ‫'יבמות טז) מעיד אני עלי שמיס וארן שעלמדוכ׳ זו עמד הגי הנביא ואמר‬ ‫דברים זזה הרבה במשג׳ ובגמ׳‪ .‬ונקבצו כל אלו השמועות עם פירושי המצות‬ ‫עם מה שדרשו הס ז״ל מן הגזרות והתקנות כדי לעשות גדר וסייג ‪.‬לתורה שבכ'‬ ‫‪:‬פי צו רץ השעה והסבות המתחדשות באותו זמן • וזה החבור נקרא תורה שבעל‬ ‫; נחלק לששה חלקים והוא שהא סדרי משנה חברו רבינו הקדוש הגקייא רבי‬ ‫נקדושין סג) ושמו המיוחד לו ר׳ יהוד׳ הנשיא אשר מזרע דוד המלך לא מבני‬ ‫שלמה אלא מבני שפטי׳ בן אביטל שהיה בן חמישי לדוד כמו שנא׳ והרביעי אדוניה‬ ‫‪:‬ן חגית והחמישי שפטיה בן אביטל וכן נתבאר בכתובות (דף סב) רני קא אתי‬ ‫‪:‬ושפטי׳ בן אביטל רבי חיית אתא משמעי אחי דוד ומשפחת רטנו הקדוש ויתוסו‬ ‫‪:‬יתה נקראת משפחת רבן גמליאל והחלת הנשיאים למשפח׳ זו הוא הלל הזקן‬ ‫‪:‬קרא הלל הבבלי כמו שנתבאר ענינו בפסחים (דף ש) ועליו אמרו בסנהדרין‬ ‫אט בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים ובנו של הלל נקרא רשב״ג [צ״ל ר״ש]‬ ‫׳נשיא היה ולפי מה שמצינו לגאון רבינו שמואל בן תפני ז״ל זהו רשב״ג שנהרג‬ ‫‪:‬עת צרה עם ר׳ ישמעאל בן אלישע • וי״א שלא היה זה אלא האחר ובנו של רשב״ג‬ ‫הנקרא ר״ג הזקן ועליו נאמר במסכת ע״א (דף יא) מעשה ומת ר״ג ושרף‬ ‫עליו אונקלוס הגר בשבעים מנה צורי בימיו היה ר׳ יהושע ועמו היה אותו המחלוקו׳‬ ‫‪:‬נזכרים (בברכות דף ל) ובר״ה (דף כה) ובבכורות (דף נז) והעמידו נשיא‬ ‫לראב״ע והיה הוא דורש שבת אחת ור״ג שתי שבתות כמו שמבואר ג״כ בברכות‬ ‫(דף כח) ובנו של ר״ג הזקן נקרארשב״ג השני נקרא בשם זקנו בנו של הלל‬ ‫‪:‬בבלי כמו שבארנו ‪ .‬בימיו היה ר׳ נתן ורבי מאיר וחשבו להעבירו מגדולתו‬ ‫מנשיאותו כשתיקן ברייתא אחת כמו שנתבאר בסיף הוריות (דף יג) ואלו‬ ‫הארבע׳ היו נשיאים ונהגו נשיאותם כמו שמבואר במס׳ שבת פרק ראשון [דף טו]‬ ‫הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותם בפני הבית מאה שנה ובנו של ר״ג‬ ‫השני נקרא ר׳ יהוד' הנשיא והוא רטנו הקדוש הוא בן חמישי להלל הבבלי הוא‬ ‫חבר המשג׳‪ .‬וממה שאתה צריך לדעת הפרש גדול וחלוק בין לשון חבור ולשון‬ ‫פי' לפי שלשון חבור נופל על הדברים הכללים הלקוחי' מתוך הבאור ומכלל המשא‬ ‫והמתן בקושיא והתירוץ וקיבוץ עקרי הדברים ושרשית׳ מבלי נתינת טעם וסבת‬ ‫לענין ומבלתי באור טעם החולק ומפני כך נקרא חבור כלומר כולל הדעות‬ ‫ומחברן לכלל א׳‪ .‬ולשון פי׳ נופל על ביאר העגין מי הביא לבעל אוהו המאמר‬ ‫שיבאר כך ומי הכריח לבעל מחלוקתו לחלוק על אותה סברא ושיתן טעם ממין‬ ‫אותה החכמ׳ על כל דבר ולבר מן האומרים מ״ט לתרווייהו ושיגל׳ עקר הדבר‬ ‫שבנו עליו אותה הדעת וזהו לשון פי׳ אבל אנו קוראים לשניהם חבור על לרך‬ ‫השתוף אבל אחר הלשון האמיתי וכוונת העגין הוא כמי שאמרתי • וכל חבור‬ ‫שבעולם המחובר על לרך הראשון ר״ל על דרך הכלל מאיזה חכמ׳ שתהי׳ הוא‬ ‫חמור ועמוק כפי עומק אותה הכמה מפני שלא יתבאר למעיין כונת האומר וטעם‬ ‫דבריו אלא א״כ נולעו פרטי אותה חכמה עם לקלוקיה ממקום אחר מחבורים‬. ‫ב‬. ‫אחרים ואז יודעו הכננים ויובן דברי החומר והמחבר מתיזה טעם ומתיזה סבה‬ ‫; שדבר‪ .‬ועל הדרך הזה היה חבור המשג׳ שאין בכל חבור המשג׳ באור טעמי‬ ‫האומרים כך ולא טעם דבר מחלוקתם אלא הנחות מוחלטות ועקרים לקוחים‬ ‫מתוך הבאור והמשא והמתן‪ .‬הנך רואה שהמחבר התחיל במצות קרית שמע ואמר‬ ‫מאימתי קורין את שמע בערבין ולא נתבאר במשג׳ באיזה מקים חייבה התורה‬ ‫הקריא׳ ואיזה פסוק או פרשה מורה על מצות עשה זו וכמו כן לא באר מפני מת‬ ‫התחיל בחובת ק״ש של ערבית אלא דבר דרך הכלל‪ .‬וכמו כן כשהתחיל בסדר‬ ‫י מועד אמר יציאות השבת שתים שהם ארבע וכלל התכנס׳ בכלל ההוצא׳ ולא נתן‬ ‫טעם לדבריו במשג' ועל דרך זה תמצא כל המצות בחטר המשג׳‪ .‬ועל הדרך‬ ‫השני שהוא לשון פי׳ היה חבור התלמוד כי כאשר עמקו דרכי המשג׳ בתכלית‬ ‫העומק להוציא ממנה דין מדיני התור׳ ולידע פרטי׳ ותנאי׳ ודקדוק לשונה עמדו‬ ‫האחרונים וכתבו ופירשו לשון המשג׳ ודקדקו אחריו ופירשו רביגא ורב אשי שתיו‬ ‫אחרונים פי׳ ארבעה סדרים מלבד חמשת מסכתות ונקרא זה הפי' ש״ס הבבלי‬ ‫וכללו בו כל אשר שמעו וקבלו מן הראשונים עם שאר החבורים שקדמו להם והם‬ ‫ספרא וספרי מכילתא ותוספתא והס טלם לבאר דרך המשג׳ ומפני כן נקרא‬ ‫הגמרא פירוש למשנה על דרך האמת הלא תראה ששיטת הגמ׳ אינה אלא להעמיד‬ ‫לשון המשג׳ על טריו ולתקנו ולתרץ אותו בחסורי מחסרא והכי קתני מ״ט דקהני‬ ‫הכי ולא קחני הכי ולשאול טעם ולימר ומ״ט דפלוני זהו דרך התלמוד מפני שהוא‬ ‫מבאר ומגל׳ עמוקות מני חשך ומדרכי שניהם אתה לומד שכולם דברים בטיס‬ ‫לבאר עקרי התור׳ ומצותי׳ באשר הוא סוף כל האדם ואין בין •שני החבורים שוס‬ ‫הפרש לעקר הכוג׳ אלא מחוברים יחד כגוף וגשמ'‪ .‬אחר שנחת' הש״ס ועד היום‬ ‫הזה שנת ה׳ אלפים ונ״ח לבריאת עולם היא שנת אלף ומאתים ושלשי׳ לחורבן בית‬ ‫שני היא שנת אלף ושש מאות ועשר שנים למנין שטרות כמו שנתבאר חשבון זה‬ ‫בכוון כגמ׳ ע״א פ״ק כל הגאונים וראשי הישיבות וחכמי הדורות שעמדו תוך‬ ‫הזמן הנזכר כולם נתכוגו בחיבוריהם ובפירושיה׳ לבאר הש״ס כדי להקל עול המשא‬ ‫והמתן מעל התלמידי׳ ולעשות דרך ומסלול לעלות אל בית האוצר אוצר כלי חמדה‬ ‫תל שהכל פונים בו המשג׳ והגמרא נקראים דרך כלל הורה שבעל פה מפני שהם‬ ‫באור לפי׳ המצות שניתט לו למשה חסיני פה אל פה ולא נמצא להם ז״ל חבור‬ ‫בשום פנים כי אס מעט מזעיר בשום חכמה שבשלס אלא מן הש״ס ואם תמצא‬ ‫אחד או שנים לא׳ מהם תמצא אלף ורבבה מדברי הש״ס • והטעם בזה שתפסו‬ ‫להם דרך המחבר הראשון שקדם זכרו והוא רביט הקדוש ודרך רביגא ורב אשי‬ ‫שחבוריה׳ לא היו אלא לעמוד על תוכן עשיית המצות ועל עקריהס ולהוציא לאור‬ ‫הדינים והחוקים והמשפטי׳ ואם דברו בשאר החכמות דברו בהם מעט ובמקומות‬ ‫מפוזרים במשנה ובגמ׳ ברמזי׳ ותבלו עיסתן כמתבל עיסתו בתבלין וראשי בשמי'‬ ‫שהעיס׳ עיקר וכן נהגו ראשי הדורות אח״כ והגאונים וראשי הישיבות והחכמי'‬ ‫שנמצא להם קצת חיבורים בקצת החכמות אבל הרוב ורובא דרובא הס מחוברים‬ ‫לבאר הש״ס עד שחלקו חבוריהס לכמה חלקים ולכת׳ שערים הכל כפי רצון‬ ‫המחבר • יש שביאר המצות ופירושיהן בלשון שאלה ותשוב׳ כגון הגאון רב אחא‬ ‫משבחא ז״ל • ויש מהם שחיבר על מצוה אחת ספר א' כגון רטנו האי גאון ז״ל‬ ‫שכלל כל דיני השבועות בספר א' ודיני המצרנו בספר א׳ ודיני המקח וממכר‬ ‫בכרך אחד ‪ .‬וכן ספר המתג׳ שחבר רטט שמואל בן חפני הגאון ז״ל ‪ .‬וכמה‬ ‫חיבורים אחרים מספרים מחול ירביון שנקרא כל אחד מהם הפר המצות שחברו‬ ‫הגאונים והחכמים כל א׳ וא׳ נקרא על שם מחברו וכולם לבאר דרך המשג׳ והגמרא‬ ‫הכוללים פי׳ תרי״ג מצות שנתנו לו למשה בסיני כמו שאמרנו • ובהגיע תור התייר‬ ‫הגדול הרב רביט משה זלה״ה בן הרב הדיין רבינו מיימון ז״ל הספרדי אשר‬ ‫ממדינ׳קורטי״בה הלך בדרך הראשונים וחבר בתלמוד הבבלי הרבה חיבורים הוא‬ ‫פי׳ שלשה סדרים גמרא כדין כל מפרש וביאר המשא והמתן והסוגיות ואלו הפירושי׳‬ ‫לא נתפשטו באלו הארצות ר״ל בארץ אדום אמנם ראינו מהם ב' וג' מהכתות‬ ‫ובלשון ערב חברם‪ .‬הוא פי׳ ג״כ כל המשניות ר״ל שיתא סדרי משנה וכוגת‬ ‫הפי׳ ותועלתו כבר זכר אותו המחבר בפתיחת דבריו מלבד מה שהוא נראה לעין‬ ‫הוא חיבר החבור הגדול שהם י״ד ספרים שקראו משנה תורה וזה חמור מכולם‬ ‫מפני שהוא נעש׳ על דרך חבור ובענין הבור המשנ׳ כמו שמבואר ועשה ספר‬ ‫המצות מלבד מה שמציגו שכתב בסדר קדשים במס׳ תמיד שחיבר הלכות מהירושלמי‬ ‫כולו • ולא שמענו ולא ראינו לשום מחבר ומפרש שחבר ופי' כל כך בשני‬ ‫התלמודים וזה מורה כח ידיעתו ורוב חכמתו וסדר למודו על די רוח אלהין קדישין‬ ‫ביה ‪ .‬וזה הפי׳ ר״ל פי׳ המשנ׳ חברו הרב בלשון ערבי מפני הרחבת הלשון‬ ‫וביאורו כי רחב הוא מאד ומפני שאנשי דורו ג״כ הורגלו לדבר בו ונתפשט לשון‬ ‫הערבי בכל אותן הארצות הנך רואה שהרב רטנו יצחק אלפסי גאון ז״ל פירש‬ ‫הלכות ידועות במסכת כתובות ובשבועות בלשון ערבי אחר שביארס בלשוןהקדש‬ ‫כדי שיהיו יותר מטארות ופשיטות למעיין בהם מפני הרחבת הלשון‪ .‬וכאשר נשמע‬ ‫באזני חכמי הדורות מעלת אלו הספרים והפירושים ממה שהגיע אליהם בהעתקת‬ ‫קצת מסדר זרעים שהעתיק החכם רבי יהודה חריזי ז״ל עם הפתיחה הנכבדת‬ ‫שחבר רטנו משה בפתיחת המשג׳ ועם מה שהגיע אליהם ממה שהעתיק אט‬ ‫המעתיהיס‬.

(12) ‫המדמה‬ ‫המעתיקים החכם הגדול ר‪ ,‬שמואל ז״ל אבן מצין שהעתיק פרק עשירי ממסכת‬ ‫סנהדרין פרק הלק ופי׳ משכת חבות בהעתקה מיפלית ובלשון הקודש קב ונקי‪.‬‬ ‫בהגיע אליהם מה שהגיע מן ההעתקות השיגו' המשיגים וראו הרואים מראות אלדי׳‬ ‫ועיקרים גדולי׳ באמוג' וכמה פשקי הלכות וביאור ספקות מכמה משניות ואז‬ ‫בערה בהס אש התור׳ לבה ולבתן הרוח רוח דעת ויראת ה׳ נכספה וגס כלתה‬ ‫נפשם לשקוד על שאר הפירושי׳ זה כמה ימים וזה כמה שנים • ואף כשעמד חכם‬ ‫קדוש וטהור ופירש שגי סדרי משג׳ שלא נמצא להם גמ׳ בבלית והס זרעים‬ ‫וטהרות ופי׳ קצת מסכתות משאר השדרים שלא נמצא להם ג״כ גמרא בבלית והם‬ ‫שקלים ועדיות מדות וקינים הוא הרב החכם הגדול רנינו שמשון זלה״ה הלא הוא‬ ‫כשמשון בכחו ובגבורתו נמצא כחו בתלמוד ונתפרסמו פירושי המשניות באלו‬ ‫הארצות י הס המעידים על ריב ידיעתו בשני התלמודי'ספרא וספרי ותוספתא עם‬ ‫כל זה לא מציגו לרב ולא לזולתו פירוש כל הששה סדרים‪ .‬וגס כן לא פסק רבינו‬ ‫הלכה בסוף כל משגה ומשל כמו שפסק רביגו משה כמו שנתבאר‬ ‫שמשון פסק‬ ‫למעיין בפי׳ המשג׳ שלו ועוד מבאר הרב דרך פסק לא דרך משא ומתן רוב‬ ‫הדינים הבאים בלמוד הנמשכים אהד כל משגה ומשג׳ כדי להקל מעל המעיין עומק‬ ‫המשא והמתן וימצא פסקי ההלכותבנקל׳ כי לדבר זה מתאויס רוב העילס לידע‬ ‫פסקי הדרכים וכלל המצות ותנאיהם וגם התלמידים הנגשיס אל עיון הש״ם שלא‬ ‫הגיעו לבאר הדין ולהוציא פסקי ההלכות מתוך הקושיא והתירוץ וסוגיית הגמרא‬ ‫בוחרים בדרך זה‪ .‬וראשי השואלים וגדולים מבקשי אלו הפירושים הס אריות‬ ‫שבתור׳ מרביצי הדת גודרי פרצות מביני כל מדע עיר ואס בישראל קהל קדוש שבעיר‬ ‫רומי יצ״ו ויגן בעדם ויתמיד ה׳ בשלומ׳ וטובה׳ עד אשר שלחו שלוחם לכל קהילות‬ ‫הקדש אשר בספרד וניתר אחינו שבגולה להעמיד חותם על פירושי המשניות לרבינו‬ ‫משה ז״ל ולשלחם אליהם כסבורי׳ היו שכבר העתיקו הספרים זה כמה ימים‬ ‫כמו שמוכיח לשון כתבם ‪:‬‬ ‫ויהי כהגיע השליח לבית היעד מקום נהריס יאוריס גהרי נחלי התור' יאורי הדעת‬ ‫והמזמ׳ שם יתנו צדקות ה׳ שם ישבו כסאות למשפט העיר המהולל׳ עיר‬ ‫ברצל״ונה ועמד לפני הסנטר הגדול תנא תיספאה והנא ירושנמא׳ הרב שיחי' ר׳‬ ‫שלמה נר״ו בן חדרת וכקש השליח מן הרב לתת לו עצה ההוגנת לו ולהשיב דבר‬ ‫לשולחיו שנא נמצאו הספרים מועהקי׳ ואיך ישוב בידים רקניות מפירושי המשניות‬. ‫וה׳ נתן חכמ׳ לשלמה עצה וגבור׳ומרוב חכמתו וישרו ומעלתו ותפארת מדותיו יראתו‬ ‫מוטלת על הבריות יהקהלות אליו נשמעות זכה וזיג׳ את הרבים צדקות ה׳ עשה‬ ‫ומשפטיו עם ישראל הוא חתם שמו בכתכ השליח וישלחהו מעמק חברון וכקש‬ ‫השליח בכל עיר ועיר מדינה ומדיג׳ מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע להשלים‬ ‫חפצו ורצונו בעגין הספרים • ויבא אל המקום הזה עיר אושק״ה ומצא בה חכמים‬ ‫יודעי שתי הלשונות על בורין ויחזק בכנף מעילם שיתחילו במלאכת שמיס כי מקצת‬ ‫הפירושים כאן היו והגיד להם השליח מה טיבו שבתו וקומו ועמדו על כתבו והכירו‬ ‫חתימת הרב וחתימת רבנים אחרים חכמי' וידועים לשבטיהם וראו שהמלאג׳‬ ‫מלאכת שמים היא מלאכ׳ מועלת היא מאד לא נכתב׳ ראויה היתה להכהב‬ ‫אילו לא שאלו׳ ראויה היתה להשאל ולכבוד שמים ולכבוד הקהל הקדוש מרומי יצ״ו‬ ‫ולכבוד רביט הרב שיחי׳ הבטיחו לשליח ר׳ שמח׳ להעתיק לו שני סדריסמועד ונשים‬ ‫ולהשלים לו סדר זרעי׳ דבר זה נפתח בגדולים ונסתיי' בקטני׳ יקיימו לו הבטחתו‬ ‫שמחשבה טוב׳ הקב״ה מצרפ' למעש׳ ועצת ה' היא תקום והעתיק החכם המפורס׳‬ ‫הרופא דבי יוסף בר יצחק ג״ע בן אלפואל סד‪ :‬מועד הוא הנקרא עתך היודע בינה‬ ‫לעתים הוא לדעת מה יעשה ישראל יהשליס להעתיק סדר זרעים הוא הנקרא‬ ‫אמונת והתחיל מתרומות כי תרומ׳ הוא ובחור מעם‪ .‬ואגי חבלים נפלו לי בגעימי׳‬ ‫בחלק א׳ הוא סדר נשים הנקרא חוסן להיות לי אחוזת עולם ואהסנא מידי חדש‬ ‫בחדשו ומידי שגה נשנה אני הקטן כישראל הדל כשבטי והצעיר במשפחת בית אבי‬ ‫וביהוסי יעקב בר משה רי״ת בן עכשאי הנקרא בדר״ש העתקתי אותו מלשון הגרי‬ ‫אל לשון עברי בעזרת השם ובעזרת אחינו וחבירינו החכם החשיד רבי חיים בכה״ר‬ ‫שלמה הרופא ז״ל בן בקא יהי שכרו עמו וכל המסייעין במלאכת שמיס זכות‬ ‫אבותם מסייעתן וצדקת׳ עומדת לעד ‪ .‬ואני הנני מחל׳ פני כל מעיין בהעתק'‬ ‫זו שבכל מקום שיתברר לו שיש טעות כל לשין הן מהמת הסופר הן מחמת המעתיק‬ ‫וידע כי יש טעות בוודאי שיתקנהו ומאת השם יהיה שכרו שאין אדם נמלט מן‬ ‫הטעית והשגיאות כ״ש כשאדם מעתיק מלשון ללשון שיש לו לידע ולהבין שתי‬ ‫הלשונות ודקדוקיהם ועקר הענין ומשלש אלה לא ידעתי כדי לחבר ולבא עד השער‬ ‫הזה ‪ .‬ואני נשענתי על חסדי הבורא יעל מה שלמדוני רבותיי ולמדתי מחביריי‬ ‫ומתלמידיי שלמוד ומסורת הוא בידינו הבא ליטהר מסייעין אותו‪ .‬ואני הנני מתחיל‬ ‫להעתיק באשר יעדנו • ומאת העוזר אשאל העזר והוא יהיה בעזרי‪:‬‬. ‫תוספות יום טוב‬ ‫סרר נשים סידר אחר סדר מועד ‪ .‬כדאסמכוה אקרא והיה אמונת עמך חסן •‬ ‫וכ׳ הרמב״ס ראה להקדים דיני נשים‬ ‫וכבר דברתי בזה בפתיח׳‬ ‫לדיני נזיקין כדי ללכת אחר הכתוב שג׳ כי ימכור איש את בתו לאמה‪ .‬וכי ינצו‬ ‫אנשים ונגפו אשה הרה • ואח״כ כי יגח שור את איש‪ .‬ובשביל זה הקדים סדר‬ ‫נשים על סדר נזיקין‪:‬‬ ‫מסכת יבמות כתב הרמב״ס התחיל במסכת יכמות‪ .‬והטעם שהצריכהו להתחיל‬ ‫ביבמות ־ ולא התחיל כמסכת כתובות ‪ .‬ועיון השכל נותן שהיתה‬ ‫ראוי׳ להקדים ‪ .‬אבל עשה זה מפני שהנשואין הוא דבר עומד ברשות אדם ורצונו‬ ‫דאין לב״ד לכוף אדם עד שישא חשה ־‪ .‬אבל היבם [נ״ל שצ״ל היבום] הוא [ר״ל‬ ‫הב״ד]‪ .‬מוכרח לעשותו ולומר לו או חלוץ או יכם • וההתחל' בדברים המוכרחים‬ ‫הוא הנכון והראוי מן הדברי׳ שאיג׳ מוכרחים ועל כן התחיל ביבמות • וסידר‬ ‫הח״כ כתובות עכ״ל• ואע״ג דאמר רב הונא בפ״ק דקדישין דף כ״ט בן כ׳ ולא נשא‬ ‫כל ימיו בהרהור עביר׳ וכן תנא דבי ר״י עד כ׳ שנה יושב הקב״ה ומצפה לאדם‬ ‫מתי ישא אשה כיון שהגיע כ׳ ולא נשא אומר תיפח עצמותיו לא משמע ליה‬. ‫להרמב״ם שמפני כן יכפוהו הב״ד דא״כ ה״ל לממני בהדיא כופין אותו ‪ .‬וכן‬ ‫כפט״ו מה׳ אישות שהעתיק דברים אלו • לא ביאר בהם שיכופו אותו ‪ .‬אבל הרא״ש‬ ‫ספ״ו דיבמות כ׳ שהי׳ נכין ברווק שעברו עליו כ׳ שנה ואינו רוצה לישא אשה שיכפוהו‬ ‫ב״ד לישא לקיים פריה ורבי׳ כמו שאר מצות עשה שמכין חיתו עד שתצא נפשו‬ ‫ע״כ‪ .‬ואפשר לי לומר כיון דתניא התם בקדושין לעיל מהך ללמוד תורה ולישא‬ ‫חשה ילמדד תור׳ ואח״כ ישא אשה ומציגו בפ״ו דיבמות דף ס״ג בבן עזאי שחשק'‬ ‫נפשו בתורה ולא נשא כל ימיו ונמצא דלא פסיקת כפייה זו • דדילמא חשקה נפשו‬ ‫בתור׳ כבן עזאי‪-‬א״ג דגי׳ הרא״ש כגי׳ התוס׳ בסוף מ״ק דגר׳ מס׳ מ״ק בסוף סדר‬ ‫מועד וכתבו דמש״ה מהחיל סדר נשים ביבמות״כדי להסמיך פורענות לפורענות ועוד‬ ‫ג״ל טעם שהקדים מסכת יבמות לפי שבה נתפרשו האסורים לבא בקהל ולזה ראוי‬ ‫להקדים לדיני האישות ‪( :‬ולי נרא׳ עוד לתת טעם טוב • שהקדים מסכת יבמות‬ ‫לפי שהיבום לקיים שתי מצות אחת היא להקים זרע לאחיו‪ .‬יחחת לקיים מצות‬ ‫פריה ורבי'‪ .‬ומקרא מלא טובים השנים מן האחד • כג״ל וק״ל) ‪:‬‬. ‫תוספות ראשון לציון‬ ‫והם הגהות על סרה נשים מהרב הגאון הגדול המפורסם בדורו מוה׳ ישעי' ברלין זצוק״ל ‪:‬‬. ‫מסכת יבמות‬ ‫תיי״ט בסדר המשג׳ שלו ד״ה מסכת יבמות כ׳ הרמב״ס כו׳ א״ג דגי׳ הרא״ש כו׳‬ ‫בסוף מ״ק‪ .‬דף כח ‪ :‬ד״ה בלע ‪:‬‬ ‫פרק א משנה א ‪ .‬מתני׳ חמש עשרה ‪ .‬ב ‪ .‬וכולן‪ .‬קדושין מד ‪ :‬ברט ‪.‬ורה ד״ה‬ ‫וכולן שמתו כו׳ כגון שהשיאה אביה (לאחר) כו'‪ .‬לח׳ כצ״ל ‪:‬‬ ‫חוי״ט ד״ה ומן היבוס כו׳ גמרא‪ .‬דף ג׳‪ .‬ד״ה ואשת אחיו כו׳ ולפי דלא הוצרכגו‬ ‫כו׳ ‪ .‬עיין יסל״מ ‪ :‬משנה ב מתני׳ כיצד • שם ‪ :‬משגה נ׳ מתני׳ שש עריות‬ ‫יג ‪ .‬יוד • ברטנורה ד״ה ששה עריות • צ״ל שש כי׳‪ :‬משנה ר מתני' ב״ש שס •‬ ‫יט • כז‪ .‬עדיות פ״ד מ״ה ‪ :‬תוי״ט ד״ה שאלו‪-‬אוסרים כו׳ זה״נ ליתא בשום‬ ‫נוסח׳ כו׳ וכן במשב׳ דירושלמי דהכא ליתא • אמנם במשג׳ שבגמ׳ יג‪ :‬איהא וכן‬ ‫עוד בסוגיא יד‪ .‬קאמר ת״ש אע״פ שאלו אוסרים ואלו מתירים לח נמנעו ב״ש כו׳‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫פרק ב משנה א מתני׳ כיצד • ין‪ .‬משנה ב מתגי׳ שני אחים • יח‬. ‫משנה ג מתגי׳ כלל • כ ‪ .‬איסיר מצוה • כו‪ .‬כח‪ .‬כט ‪ .‬סנהדרין נג• משנה‬ ‫ד • מתני׳ אסור מצוה • שם‪ .‬תוי״ט ד״ה שניות כ׳ הר״ב‬ ‫כו' רכתיב לא תסור כו'‪ :‬ע׳ יסל״מ ‪ :‬ד״ה איסור קדושה כו׳ לא מצאתי בהם‬ ‫קדושה • ע׳ יסל״מ ־‪ .‬משנה ה מתגי׳ מי שיש‪ .‬כב‪ .‬חוץ ממי שיש לו מן‬ ‫השפחה • במשב״ג איתא חוץ ממי שיש לו אה מן השפח׳ חוץ ממי שיש לו‬ ‫מן השפחה‪ .‬במשב״ג איתא חוץ מן שיש לו בן מן השפח׳‪ :‬תי״ט ד״ה מן‬ ‫השפה׳ כו׳ ובנשים נמי דלא כר״ש כו׳‪ .‬ועמ״ש הלחם משנה ריש פ״ג מהל׳ מלוה‬ ‫ולוה שהאריך בביאור פסקי הרמב״ם‪ :‬בא״ר ומסיים בסוף פ״ג דקידושין‪ .‬דף‬ ‫פה • וכן ביבמות לחמן דף ס״ב ‪ :‬ד״ה פוטר אשת אביו כו׳ ואע״ג דבגמרא‬ ‫אמריגן לשון עיין עליו בעי״ן • תרי תמיהי על שני גדולי הדור הסמ״ע והתי״ט‬ ‫שלא שמו עין עיונם על מה שכתב הערוך בערך אי״ן ובערך עי״ן בשם ר״ח‬ ‫ורביכו ירשם ע״ש וע״ע מ״ש הערוך בערך א״ן ‪ :‬משנה ו׳ מתני׳ מי שקדש‬ ‫כג‪ :‬קדושין גא ‪ :‬משנה ז' מתני' שנים • שם • קידושין גא ‪ :‬משנה ח׳ מתגי׳‬ ‫מצום‬. ‫•‬.