Mischnajot. T. 3 / komentarze Majmonides, Owadia Bartenura i Jom-Tow Lipmann Heller.
Pełen tekst
(2)
(3)
(4)
(5) משניות סדר נשים עם. פירוש הרמםם.רבינו עובדיה מברטנורה .ותוספות יוםטוב. ועוד הוספות המבוארים בשער השני. תוצאה שלישית. בשנת חרלץ לפ״ק. לעמברג. בדפוס המפואר של. ה׳ אברהם יוסח מדפים רי.
(6) MISCHNAJOT TOHM III DRUK UND VERLAG VON A J MADFES LEMBERG 1875.
(7) משניות. סדר נשים עם פירוטי הגאונים המפורסמים. רבינו עובדיה מברטנורה .ותוספות יום טוב. עם. תוספות חדשים מהרב החסיד השלם המפורסם מוהר"ר שמשון זצלה״ה מאלטונא ומשאר הגאונים. ועם. תוספות ראשון לציוץ מאת סיני ועוקר הרים הרב הגאון המפורסם מו״ה ישעיה ברלין. ז״ל. עוד נוסף פירוש ארוניגו הרמב״ם ז״ד עם הקדמותיו הממולאות בפז. ופירוש רכינו הברטנורה על משנת ערוגה ומשנת הנוטע ירה גם דגהות וחידושיםמשנת רב מדגאוז המובד׳ק מוהר״ר ברוך תאומים פרענקיל האבד״ק לייפניק כעה״טח םפר ברוך טעם כו׳. ז״ל. כפי מה שנדפם בשנת חרכ״ב. (א) חידושי. נתוסף מחדש בהוצאה שניה. בני יששכר מכת״י הגאון דוחםידמי//ה יששכר בער זצ״ל בדגאון החסיד בעל המחבר תוספות חדשים. ב חידושי בית אףל מאדמ״ור הגאון רשכבה״גכקש״תמו״ה יוסף שאול הלוי נאטמאהן האב״ד פה לבוב והגליל (ג) חידושים יקרים מדגאון בעהמ״ח. ספר מלא הרועים.. ובהוצאה השלישית הזאת הוספתי תוספות מהרע״ק מרב האי גאון אשר לו. דומיה תהלה מר. ר׳עהיבא אינר. זצ״ל •. לעמברג בדפוס. המפואר של י׳ אברהם יוסף מדפים סג״ל בהרב המנוח מו״ה אהרן מדפים לפ״ק ולמדו בספר כליל יופי זה בשנח. זצ״ל.. ז״ל.
(8)
(9) התנצלות ואגרת ותשובח להחכם הסעחיה פירוש חרסב״ם זצ״ל אמר חנותב אחר שהגעתי אל מחוז חפצי ומן השמים סייעוני ובאתי עד השער הזה ונשלמה העתקת הדר נשים מלשון הגרי אל לשון הקודש שנת ח״ן : תשואות חן מן לה ־ הנני מודיע לרבים תוכן המלאכה ומעשיה ־ בהרבה מקומות מצאתי עעות בספר הערבי שנתאמת לי מתוך הגמרא ומתוך ספרי הרב שהיה טעות סופר שאלו הספרים בוודאי מועעיס היו מפני שלא הורגלו לקרות ולשגות בהן וכולהז חדא מחתא מחתיגהו ־ ותקגתי הדבר אחר שנתברר לו שהי׳ טעות סופר ובמקומות ידועים מצאתי לו לרב שפסק פסקי' הפך ממה שפסק בחיבורו וגס פה לא עשיתי מאומה מפגי שראיתי ששני האוקמהות נמצאו בגמ׳ ובקצתם הפוסקים עצמם חלקו בדבר ואמרתי בילדותו כן סבר ובזקנותו כן סבר ומשגה לא זזה ממקומו שהרב ז״ל פירש הפירוש הזה קודם שחבר החיבור הגדול שנקרא משגה תורה כמו שנמצא כתוב בספר המצות שלו ־ ואני עשיתי בסדר הזה מה שלא עשו שאר המעתיקין שאני כתבתי לשון המשנה כולו בשלם מה שלא נמצא כן בספר הערבי וגס לא בשאר ההעתקות ועשיתי זה מפני שמצאתי לו לר״ס ז״ל שכתב בפתיחת פירוש המשניות שהוא כותב לשין המשנה ממש כולו ואח״נ פירושה • וזהו תועלת גדולה למעיין כדי שלא יצטרך להביט בכל פעם ופעם הגמרא או המשגה ואולי לא יהיה מצוי אצלו ואיך יתברר לו אמתת הפירוש אס אינו יודע עיקר הלשון שפירש עליו מה שפירשו ולכך כתבה הרב וכתבתיה כן אני ולא להוסיף על דבריו נתכוונתי חלילה לי חלילה • והדן אותי לכף זכות ה׳ ידין אוהו לכף זכות. א. וברוב המקומות העתקתי הלשון מלה במלה ובקצת מקומות הקדמתי המאוחר ואחרתי המוקדם הכל כפי העגין שהיה נראה לי יותר שהי ,גאות ומוסכם ללשון הקודש ובמקומות אחרים הוצרכתי בהכרח להאריך בלשון שנים שלשה מלית כדי להוסיף בביאור הענין ולקשרו שכל מעתיק מלשון ללשון יש לו להזהר מאד שלא יפסיד כוונת המחבר ותחת היותו מועיל אולי יהי ,מכשיל וכ״ש שזה קרוב מאד לעשות בלשון הערבי מפני המלות הדומות זי לזו והס הפכים ומפני חלוף האותיות • והתיבה שבלשון זה תורה על הזכר אי על הנקבה תורה בלשון הקודש להפך כמו שנודע למי שרגיל בלשון זה ומפני כן אין שבח שום העתקה ומעלתה שיהי ,אדס נמשך אחר הלשון שמעתיק ממנו מלה במלה בלתי תוספת ובלתי מגרעת שאין כל הלשונות מוסכמים בשפה אחת ובדברים אחדים ־ וכבר זכה זה העניו בעצמו הר״ם ז״ל בכתבו ששלח לאבי המעתיקים החכם רבי שמואל בן הבון ז״ל על העתקת ספר מורה הנבוכים והביא אליו ראיה באותו הכתב מקצת החכמים שהעתיקו ספרי רפואות והחכמות מלשון יון ללשון ערב כמו שמבואר באותו כתב ועל אותו דרך ועל אותה סברא סמכתי במה שעשיתי דיו לעבד להיות כרבו ־ היודע תעלומות יורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו ונראה בנחמתה של ציון ־ ט מציון תצא הורה ודבר ה׳ מירושלים • בית יעקב לכו ונלכה באור ה׳ ־ הכותב יעקב נר משה רי״ת [ר״ת רוח י״י תגיחנו] בן עכסאי :. וזה נוסח הכתב ששלח המעתיק ה״ר יעקב עכסאי אל ה״ר שלמה בז אדרת למי כל חמדת ישראל ולמי בטוחות חכמה ־ מהלכים בין העומדים ברומו של העולם בניות ברמה • רמה קרנו קרן חזות בין עיניו מנגח ימה וצפונה וקדמה • קרניס מידו לו בהם ינגח בעלי תושיה ומזימה ליש גבור חרב פיפיות בידו לעת קרב ומלחמה ־ לשלול שלל צבעים ורקמה • צבע רקמתים לצוארי בעלי תושיה ומשנה ראשו כתם פז מחזיר עטרה ליושנה־ שערי מדותיו ביראת חטא וענוה מוזהבות • יריעות מעלותיו עם התום והיושר משולבות ־ בקי בחדרי תורה בנגעים ואהלות ־ גפן פוריה וענפה אשר לה שריגים ואשכולות אשכולות שהכל פונים בהן מור וקציעות ואהלות • ענבים ענבי ראש ויינה עולה על שולחן מלכים ־ קרב לגבי המזבח וראו לנסכים • הוא המובחר והמשומר והיוסטן ־ הוח קצין ראשינו ועטרת לאנשי המעלות ולחסידים קטנותן החכם הגדול הרב המובהק רבי שלמה נר״ו בן אדרת ־ מי שהשלום שהשלום יענה את שלומו ויאריך ימיו ושנותיו עיניו תחזינה ירושלים גוה שאנן ־ ישראל במעמדן והשנים כתיקנן ־ כלב אדוני ונפשו וכלב תלמיד מתלמידיו הקטנים הבא על החתום :אדני יודע איך עמד השליח השלוח מעיר רומי שמו רבי שמחה והגיד לך מה שיחו ־ ואיך שלחו אותו זקני הקהל הקדוש וחכמיהם ־ על ענין פירוש המשג׳ לרביגי משה ז״ל • ונתת חותמך ופתילך ומטך מטה עוז מקל תפארה לקח בידו ובהגיעו אצליגו בעיר אושק״א עמדנו על כתב הקהל הקדוש שברומי יצ״ו ועל חתימתך ולכבוד שמים ולכבוד הקהל הקדוש ומפני מוראת רבינו המוטלת עלינו החזקנו במלאכה וחלקגוה לאנשים ונפל בחלקי סדר נשים ועשיתי בו מה שעשיתי • עיניך הרואות ואני השבעתי השליח שלא יפרסם השדר ולא יוציאנו לאורה עד אשר תעמוד עליו ותראה מה טיבו ואם הוא ראוי להתכבד לפגי חכמי הדורות והוא דבר של קיימא וסמכת ידך עליו ־ ואס אדוני רואה בעין שכלו שהלשון אינו גאות ומוסכם וראוי הוא ליגגז ושתיקותי יפה. מדיבורי דבר כי שומע עבדך ועוד תעיין אדוני בפתיחה אשר הקדמתי בתחלה ההעתקה ותקן מה שראוי לתקן ואדע כי מצאתי חן בעיניך ומה שיתקן בו אדוני ישלחהו אלי בכתבו למען יהי' לי לאות ולמופת באותו הנשאר אצלי ־ ויש מקומות שכתבתי ואמרתי אמר המעתיק במסכת סוטה ובמסכת קידושין יעמוד אדוני על אותן הדברים ויראה אם יפה דברתי ויפה זכיתי ונתת מהודך עליו ־ ואני הנני מודיע לפני רבינו כזה השליח רבי שמחה טרח בדבר זה הרבה כמה טרחות לא חשך פניו מכלימות וכמה פעמים שם נפשו בכפו ויט שכמו לסבול כדי להשלים רצון שולחיו • שהמעתיקים כולם היו טרודים מהם בטרדות עצמם ומהם בצרכי ציבור והוא היה דוחק עצמו ומפיל תחינתו מיום ליום למלאות חפצו ושליחותו • על כן ישגיח אדוני בעין רחמיו בעניניו ולבקש בעבורו אל מעלת קהל הקדוש אשר ברומי ולתת לו שכר טורחו ועמלו כראוי להם ־ אע״פ ששערתי בעצמי שאין לחכמים כמותם לקפח שכר בריה ־ ואדני יודע כי על ידו זכו לזאת המעלה כי לדורות יודע כי על התעוררות הקהל הקדוש באו אלו הספרים מחשיכה לאורה כמו שכתוב בפתיחת הספרים •נאם הכותב קטן בישראל הדל באלפי והצעירבייחוסי יעקב בהר״ר משה בן עכסאי ז״ל:. וזאת החתימה שעל זה הכתב גפן פוריה וענפה אשר לה שריגים ואשכולות • קופת הרוכלין וקציעה ואהלות " בקי בחדרי התורה בנגעים ואהלות ־ החכם הגדול רבינו עטרת ראשינו ־ הרב רבי שלמהנר״ו בהר״ר אברהם זלה״ה בן אדרת שורק גפן אדרת :. וזה נוסח הכתב ששלח הה״ר שלמה בן אדרת לאותו מעתיק הועם רבי יעקב עכסאי: עוד לנו צרי מגלעד עזר הזמן • מי ינצור לגו גיל עד • ואם נגנזה צנצנת המן עוד זמן " עז הדעת להוציא פרי ־ עוד מראש פתנים צרי • ראו עתה הביא לגו איש עברי • מעם עמקי שפה ־ יולד להרפה ־ הדור בלבושו וענקים בצואריגו • שמחנו על יפיו ודאגנו כי לא גבין את לשונו • אמרנו יאספו לנו חכמים אולי רוח עליהם יערה י ואף כי הושיט פס ידא די כתבא ־ לא כהלין כתבא למקרא " אמרנו מה נעשה לאחינו זה • העוד שאר בשאר בשרינו גבון לחש או חוזה ־ יגיד לנו את לבבו ־או סוגר כל בית מבוא־ היירש בן האמה את בנינו איש ישראל • העבד ישראל אנחנו בתאיותינו הוזים שוכבים • ורעיונינו שובבים ־ והגה לפנינו אנשים מבני ישראל • חכמים כדניאל • הודיעונו דבריו ־ גלו לעינינו את סתריו • פירשו כשלמה את אמריו • הביאונו חדריו • הראו לפנינו תכונת סדריו • ראינו ונשמח •. האח האח עתה יולד לגו אח ־ ומה גמול נשלם לחכמים על ידם גלונו היום מעליני את חרפת לשון מצרים • מה שכר נתן למביאיו היספיק זהב פרוים • מלא חפגים • ואף אמנם לזכותם אין כסף נחשב למאומה • הישקל כסף מחור החכמה השוכנת ערמה ־ יאמר לאוצר זהב ורב פנינים כי תרבה צבאך הטמון בעפר מה לנו ולהונך• לנבון לחש יאמר משול בנו גס אתה גם בנך גס בן בנך אף כי היום יחקק על שער בת רבים ואהלי צדיקים • זכרון לבני ישראל שם המעתיקים זכות הרחמן וזכות אבותיכם עמדה לכס להיות זכרונכס עולה טובה לדורות עולם • ומה יערוך לזה מלא חללו של עולם • עולמכם תראו בחייכם • וזכותכם ינחלו בניכם • ובצרור החיים תהי ,צרורה נפשכם י כנפש נאמנכם ־ דורש שלומכם ועובתכס • ן שלמה בהה״ר אברהם ז״לבן אדרת :. (נשים ח״ג. א).
(10) הקדמת הסעתים פירוש הרמטם דל על המשניות סדר נשים כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני : אמר הכותב ראיתי לכתוב פירוש פסוק זה בתחלת העתקה זו כדי שיהיה בה קצת חידוש • הפסוק הזה שלמה המלך אמרו בספרו המפורסם ספר קהלת (סי' ז') הוא ספר שרוב דבריו מצד החקירה והעיון מהם מצד חכמת המחקר שהיא חכמת העבע ותחילת הספר מוכיח באמרו דור הולך ודור בא וזרח השמש ובא השמש הולך אל דרום וסובב אל צפון כל אלה הס עניניס תמירים מבוארים מצד זאת החכמה • ואמר עוד לחזק זאת הסברא אזן וחקר ותקן משלים הרבה כלומר נתן לבו לבאר הדברים מצד חכמת המחקר ומצד העיון ־ ואחר אשר דבר בספר זה על ענייני העולם הכלליים והפרעייס ההווים והנפסדים אמר זה הפסוק כל זה נסיתי בחכמה ופירושו כתרגומו כל זה שאמרתי נסיתי בחכמה ־ וכן פי' החכם ר' אברהם בן עזרא כל מה שאמרתי לך נשיתי בחכמה ובקשתי שאחכם יותר ומצאתי שהדבר רחוק • ודע נאמת שפסוק זה לא אמרו שלמה המלך מצד הענוה והשפלות כדרך הדרשנים ופותחי פתוחות לחבוריהס המדברים על דרך הענוה והמוהר וממעיעין עצמן על דרך התנצלות לא כן כונת הפסוק הזה שאין כאן מקום וענין לדבר בדרך זו • אבל באמת אמרו על דרך אמיתי והוא מאמר מוחלע ומפני שהיה שלמה חכם שבחכמים כמו שהעיד עליו הפסוק (מלכים א ד) ויחכם מכל אדם והתעסק בדברי החכמה אשר זכרט ודבר על הדברים האפשריים והנמנעיס ובעבעי בעלי חיים והצמחים והמחצבים מטבור הארץ עד גלגל הלבנה וכן העיד עליו הפסוק וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון עד האזוב אשר יוצא בקיר • ראה בעין שכלו ובלב חכמתו שידיעת הפרטים וטעמי הסבות והעלולים נעלמים משכל האדם מפני שיש לשכל גדר גדור עד פה תבא ולא תוסיף ומעשה הבורא עמקו ונפלאו מאד כמו שנאמר (איוב יא) החקר אלוה תמצא " וכן זכר ענין זה הפילוסוף הידוע ליונים ואמר וענק שכלנו כשנעיין אל הדברים שהם אצל הטבע בתכלית הביאור דומה לעין העטלפים כשמעיינים לאור השמש וכמו שהשמש בתכלית האור אלא שעיני העטלפים לא יוכלו להביט אליה כמו כן יראה שיהיה השכל אשר בנו עם הדברים אשר בנפשם שכל ־ בא וראה שיעור המרחק הזה ואל מי המשיל שכלנו ואל מי דמה כחנו והוא הדבר בעצמו שאמרתי שהשכל יש לו גדר גדור ואין לו יכולת להשיג יותר • והדברים בעצמם עמוקים ונפלאים לא מחולשת החכמה ופחיתותה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים היא אלא מחסרון השכל והדעת המצוייר בנו לא נוכל לידע טעמם וסיבתם וזה הוא דבר מפורסם מלבד שהוא נראה לעינים בדוק ומנוסה מצד הנסיון • הנך רואה שנמצא שני מיני עשבים אחר מתוק מדבש והוא סס המות ואחד מר בתכלית המרירות וצומח עמו והוא סס חיים והצאן ברעותם מן העשב שהוא סם המות מרגישים בהיזק וימהרו לאכול מן העשב שהוא סס חיים יגיד עליו ריעו מקנה אף על עולה • ורבותינו חכמי הש״ס ז״ל העידו בשני בעלי חיים שהיו מתקוטטים זה עם זה והרג האחד לחבירו והלך והביא עשב ויחי ויקס על רגליו כמו שמבואר במדרש• ושאר הסגולות המושגות באבנים ובמרגליות בצמחים ובאילנות ובבעלי חיים עד שזכרו שריר האדם ימיה האפעה וריר האפעה ימית האדם ־ ובכל אלה העניינים ובכיוצא בהם לא מצאו חכמי הטבע טעם וסיבה והוא דבר תמידי אשר אין לו הפסק עושה פעולתו בשעתו ־ א״כ יפה אמר שלמה בחכמתו אמרתי אחכמהוהיא רחוקה ממני כלומר חשבתי להתחכם ולמצוא דברי חפן מצד חכמת העיון והחקירה ונתתי לבי לפרטים להנהיגם ולתת להם כח קצוב ותכונה מצר זאת החכמה ומצאתי שהיא רחוקה ממני ועל מי ראוי להשען ולסמוך שהחכמה מהם נעלמת אם לא על אדם שהיה כשלמה המלך חכם אמיתי נוסף על חכמתו שרוח הקדש שורה עליו והוא השתול בפלגי דת האמת מחזיק בהורת משה והוא העיד בספרו זה וחתם ואמר סוף דבר הכל נשמע את האגהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם ופירושו סוף דבר כל מה שיוכל האדם לומר בהשגת המין האנושי ובכל ענייניו כבר נשמע כלומר כבר נאמר והעיקר שהכל תלוי בו לא מצאתי לאדם כיראת ה׳ ושמירת מצוהיו כי זה כל האדם כלומר זה הוא הטוב הכולל כל האדם והוא קיום גופו ומעלת נפשו העליונה ־ וכן זכרו הפילוסופים זה הענין בעצמו ואמרו דע בני כי ראש האמונה יראת האלהים ושמור מצותיו וכבר זכר הראש שבהם ואמר הרגו מי שאין לו דת ־ ומאשר היו בעיני שלמה המלך שאר הדרכים רחוקים ממנו כל שכן משאר בני האדם שלא הגיעו לידיעתו ולא השיגו למעלתו לפיכך זכר בהם המרחק והעומק שכל דבר שאין אדם יכול להשיגו ולעמוד על בוריו רחוק ועמוק הוא ממנו אבל בדרן היראה וקיום המצות לא הזכיר עומק ולא מרחק כי וכחשר היה חפץ ה׳ לצדקנו ולהדריכנז ולהנחיל אוהביו יש קרוב הדבר כאשר באר בכל יעודי ההורה והנביאים נתן לנו זאת התורה האמיתית הכוללת שגי הדרכים האלה שהם היראה וקיום המצות אשר בהם יהיה שלמית האדם וחייבה חכמתו להזהירנו בכמה אזהרות ולצוהיגו שנתעסק בלמידת התירה ולקיים מצותיה שאס נתעסק בשאר החכמות לא נוכל להשיג מהם המכוון וכשלא נשיגס לא נהיה בתכלית השלמות ובקיום המצות ובהתעסק בהם נהיה שלמים • על כן נקראת התורה'תמימה מפני שמביאה האדם לידי שלמות ומפני שהיא בעצמה גס כן שלמה מן הכל לא תחסר כל בה שהתמיה הוא השלם שאין בו לא מוס ולא חסרון. ומרוב שלמותה כוללת המעשים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם • וכל זה מבואר בתכלית הבאור בתורה אמר כי המצוה אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה הוא לא בשמים היא וגו׳ כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו • ובאור פסוקים אלו כך הס לפי קיצר דעתי אמר זאת התורה והצרה אינה נפלאת כלומר אינה כמו מעשה הנסים והנפלאות שהם מנין מהר ונעלם משכל האדם איך יכול להעשות דבר כוה ואין אדם יכול להשיג תוכן המעשה מפני שהוא נראה הפך הנהוג והמורגל אבל הם מעשים נאותים ומוסכמים קרובים לעשותם ולקיימם • ואחר כך אמר ולא רחוקה היא כלומר שאין האדם צריך הצעות והקדמות בעשיית המצות ובלמידת התירה כמו שצריך לזאת החכמה שזכרנו שאין אדם יכול לעמוד עליה אלא אחר כמה היצעות ואחר כמה הקדמות בדמיונות ומשלים י והיא גס היא אינה תכלית המכוון והשלמות האמיתי שהוא גם כן העצה והקדמה לחכמת האלהית וידיעת הבורא שהוא תכלית השלמות וסוף כל האדם והמלוא העליון • וזאת הידיעה ר״ל התורה כוללת אהבת השם ויראתו וידיעתו והשגתו כמו שאנו עתידים לבאר • וחזק הענין ואמר לא בשמים היא כלומר אינך צריך לקיום המצות לילך לקצות השמים על דרך משל ולא לבקש אל קצות גלילות הארץ וארץ מרחקים שהכל נכלל ותלוי בך והוא כי קרוב הדבר בפיך ובלבבך לעשותו י ואל יעלה על דעתך שאני אומר בזה שידיעת התורה ועעמי מצותיה וסתרי תעלומיה הם דברים קלים וקרובים לבוא עד תכליתם והם דברים יותר קלים ליודעס וקרובים להשיגם מהחכמה אשר זכרנו ־ חלילה חלילה שהרי ידיעת התורה ומעמי המצות ושאר סתרי ההורה ועממי המצות ושאר סתרי התורה והסודות הנעלמים הנכללים במעשה הקרבנות ובשממה וביובלות ובשאר המצות והעונשים והאזהרות דברים רומזים ענין אלהות וקיום הנפש והשארותה ואין לך מצוה ומצוה שלא יהיה לה סוד נעלם יש מהם רומזוח היחוד וקיום הנפש ועולם הבא ותחיית המתים כמו שנודע לחכמי התורה הנקראים בעלי התורה האמיתיים ואלו העגינים נקראים דברים שהם אחרי המבע ולמעלה ממנו ואיך יהיה ידיעתם קלה וקרובה להשיג יותר ממה שהוא למעה הימנו שהמצות בנבואה נתנו על פי נביא נצטווינו עליהם והנבואה היא למעלה מן המבע כמו שהוא ידוע ומפורסם • אבל דעתי וכונתי באמרי שהם קרובים להשיגם ולקיימן על תכונת המצות ועשיתם וקיומם אני אומר כגון הנחת תפילין ולבישת ציצית וקריאת שמע ועשיית סוכה ולולב ואכילת מצה ושמיעת קול שופר יכל כיוצא בהן ועל מניעות המאכלות האסורות והעריות ושאר האזהרות שבתורה אלו הס דברים קרובים לעשותם ולקיימם והס מבוא גדול לידע סודותם ותעלומותס שאם יקיימם ויתעסק בהם תמיד יחקור עליהם וידרוש יישאל מה מובס ומה עסקיהם ואז יתקרב אל הידיעה האמיתית ואס לא יזכה אל הידיעה מ״מ יזכה אל המעשה ושכר עשייה בידו ונוחל עו״הב על כל פנים שכל צדיק וצדיק עושין לו מדור לפי כבודו ולפי מעלתו כמו שבארו רטתינו במסכת שבת (דף קנב) וכן זכרו זה החכמים שדברו בענין השארות הנפש ומעלתה שכל אחד ואחד זוכה לאותה מעלה הראויה לה לפי כח מעשיה וידיעתה לפוס צערא אגרא • ואס לא יםעסק במשפטו המצות ובלמידהס ולא יקיימם לא יערח ולא ישתדל אחר ידיעות טעמיהם וסבתם שכל דבר שאינו חשוב בעיני האדם אינו מקפיד לבוא עד המחקר שלו • וראה איך דקדק הפסוק בלשונו ואמר במלה אחת מה שאמרט בכמה מלות והוא אמרו כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו כלומר העשייה הוא דבר קרוב והזהיר על העשייה ועל הלמידה מפני שהם סבה אל הידיעה האמיתית ר״ל סידוה ויס דות הדת והאמונה שהם דעת עליון • לפיכך נחלקו המצות לג׳ חלקים ־ החלק הראשון והוא המעולה והנכבד נקרא לומד ועושה כלומר עוסק בתורה ומקיים מצותיה ונמנע מאזהרותיה שזה אין לו להכנס אלא שער אחד אל ההיכל לפנים והוא שיעמוד על מעמי המצות ומדרגת התורה • והחלק השיני נקרא לומד ואינו עושה ר״ל מפני שהוא עוסק בתורה ועורח בלמידתה ואינו מקיים קצת המצות המועלות עליו וזה החלק הוא למעה מן הראשון מפני שמחסר וגורע ממנו העשוייה אמנם יש לו מעלה מפני הלמידה שהלמוד יכריחנו לרוב הימים לבוא אל המעשה וכבר נתבאר במסכת קדושין (דף מ ):שהלמוד גדול מן המעשה ולמוד התורה קודם לעשוייה לעולם ־ והחלק השלישי והוא למעה משניהם נקרא עיש' ואינו לומד והוא מעל׳ מפני שכר העשיי׳ שיש בידו שהמצות מביאות את האדם לידי שלמות ולידי תיקון מדות שבהם נקרא האדם אדם על דרך אמיתי לא על דרך שתוף .וכל מי שאינו בכלל אחד מאלו השלשה חלקים והוא הנקרא בתלמוד מי שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ והוא המשולל והערום מכל עזב זה אינו מן היישוב ואינו נקרא אדם על דרך הודאי ועל דרך האמת אלא על דרך השתוף כמו שקורים אדם לאותו המצוייר בכתלים וקורים נשמה [לכל] אשר נשמת רוח חיים באפיו ואין אנו מדברים על מין זה ממיני האדם דלאו בשופטני עסקינן • ומפני שבעשייה לבדה אדם זוכה לחיים מחיי הע״הב חייב׳ המין הראשון חכמת הבורא וידיעתו לחלק המצות ולתלותס בג׳ מינין שבאדם הס המצות התלויות באיברים הפנימיים שהם כלי השכל והנשמה וזה המין כולל היראה והאמונה ואהבת הבורא וכל המצות הנגררות אחריהם לפי שיראת ה' ואהבתו.
(11) המדמה אהבתו ולהאמין אמונה שלית׳ ואמיתית בירוודו הוא לבר תלוי בלב האד׳ובשכלו ;א שיאמר האדם בפיו ובלשונו אני אוהב אני ירא אני מאמין שאין הירא' והאמונ' גלויה אלא בלב ושיציירנה בשכלו ובדעתו ויקבעגה בנפשו ואז תשלם לו האמונה הייחוד .וכבר זכר זה הענין הרב המחבר בספרו המפורסם ספר מורה הנבוכים זולתו מן החכמים זכרו זה הענין בעצמו ורבותינו אמרו כל דבר המסור ללב ;אמר ט ויראת מאלהיך והעבוד׳ תלויה בירא׳ שאין אדם עובד לבורא אלא א״כ' ירא ממנו ואף העובד מאהב׳ שהיא המעלה היהיר׳ צריך עכ״פ שיעבוד גס כן- דרא׳ כמו שאמרו בירושלמי עבוד מאהב׳ עבוד מיראה .עבוד מאהב׳ שאם באת 'שנוא אין אוהב שונא עבוד מירא׳ שאס באת לבעוט אין ירא בועע ־ נמצא זעבודת הבורא נגררת אחר הירא׳ והוא מה שאמר את האלהים ירא ואת מצותיו זמור שקל היראה כנגד כל המצית ומפני כן הוא תלויה באברים הפנימים שהם :כלים הרוחניים והנכבדים מפני שהיא נכבדת ועולה על הכל וכבר זכרו רבותינו :מסכת שבת (דף לא) ובהרב׳ מקומות מן הש״ס ומן המדרשות בענין היראה זהיא ראשית הכל ולמעל׳ מן הכלמה שלא יספיק כל זה המאמר והפסוקים ג״כ ועידים על זה .והמין השני הם המצות התלויות באברי הגוף החיצונים .והמין :שלישי הם המצות התלויות בקנין האדם ר״ל בנכסיו ואין הכונה להאריך בכל זין ומין על דרך הפרט מפני שיאריך הסיפור הרבה מאד וכשתעיין ותשכיל בכל :מצות ואזהרית לא תמצא ציווי ואזהרה בכל התור׳ יוצאת מכלל אלה הגדרים . כל זה כדי לצדקנו ושלא יהיה בגו דבר לא הנפש ולא הגוף והממון שלא יהיה בו ,ד לעשות מצוה ממצות הבורא .ואחרי אשר נתברר מדברי הנביאים ששלמות האדם ;וא היראה וקיום המצות ונתברר ג״כ שתורתיגו האמיתית כוללת שתי המדות ;אלו ראו חכמי תורהינו והס חכמי התלמוד משיגי׳ האמת על בוריו לברר ולפרש ועשה המצות ודקדוקיה׳ כמו שנתנו לו למש׳ מסיני כפי אשר קבלו איש מפי איש 1ד משה רטנו כמו שמבואר סדר הקבל׳ במסכת אבות וכתבו משפטי הדת כמו ןהס מסורים בידינו וכל אשר אנחנו עושים היום ממשפטי המצות ממה שיש כת :ידינו לעשות .משנה שלמה שנינו במסכת פאה אמר נחום הלבלר כך מקובל אני זר׳ מיאשיה שקבל מאבא שקבלו מהזוגות שקבלו מהנביאים הלכ׳ למשה וכו' ואמר 'יבמות טז) מעיד אני עלי שמיס וארן שעלמדוכ׳ זו עמד הגי הנביא ואמר דברים זזה הרבה במשג׳ ובגמ׳ .ונקבצו כל אלו השמועות עם פירושי המצות עם מה שדרשו הס ז״ל מן הגזרות והתקנות כדי לעשות גדר וסייג .לתורה שבכ' :פי צו רץ השעה והסבות המתחדשות באותו זמן • וזה החבור נקרא תורה שבעל ; נחלק לששה חלקים והוא שהא סדרי משנה חברו רבינו הקדוש הגקייא רבי נקדושין סג) ושמו המיוחד לו ר׳ יהוד׳ הנשיא אשר מזרע דוד המלך לא מבני שלמה אלא מבני שפטי׳ בן אביטל שהיה בן חמישי לדוד כמו שנא׳ והרביעי אדוניה :ן חגית והחמישי שפטיה בן אביטל וכן נתבאר בכתובות (דף סב) רני קא אתי :ושפטי׳ בן אביטל רבי חיית אתא משמעי אחי דוד ומשפחת רטנו הקדוש ויתוסו :יתה נקראת משפחת רבן גמליאל והחלת הנשיאים למשפח׳ זו הוא הלל הזקן :קרא הלל הבבלי כמו שנתבאר ענינו בפסחים (דף ש) ועליו אמרו בסנהדרין אט בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים ובנו של הלל נקרא רשב״ג [צ״ל ר״ש] ׳נשיא היה ולפי מה שמצינו לגאון רבינו שמואל בן תפני ז״ל זהו רשב״ג שנהרג :עת צרה עם ר׳ ישמעאל בן אלישע • וי״א שלא היה זה אלא האחר ובנו של רשב״ג הנקרא ר״ג הזקן ועליו נאמר במסכת ע״א (דף יא) מעשה ומת ר״ג ושרף עליו אונקלוס הגר בשבעים מנה צורי בימיו היה ר׳ יהושע ועמו היה אותו המחלוקו׳ :נזכרים (בברכות דף ל) ובר״ה (דף כה) ובבכורות (דף נז) והעמידו נשיא לראב״ע והיה הוא דורש שבת אחת ור״ג שתי שבתות כמו שמבואר ג״כ בברכות (דף כח) ובנו של ר״ג הזקן נקרארשב״ג השני נקרא בשם זקנו בנו של הלל :בבלי כמו שבארנו .בימיו היה ר׳ נתן ורבי מאיר וחשבו להעבירו מגדולתו מנשיאותו כשתיקן ברייתא אחת כמו שנתבאר בסיף הוריות (דף יג) ואלו הארבע׳ היו נשיאים ונהגו נשיאותם כמו שמבואר במס׳ שבת פרק ראשון [דף טו] הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותם בפני הבית מאה שנה ובנו של ר״ג השני נקרא ר׳ יהוד' הנשיא והוא רטנו הקדוש הוא בן חמישי להלל הבבלי הוא חבר המשג׳ .וממה שאתה צריך לדעת הפרש גדול וחלוק בין לשון חבור ולשון פי' לפי שלשון חבור נופל על הדברים הכללים הלקוחי' מתוך הבאור ומכלל המשא והמתן בקושיא והתירוץ וקיבוץ עקרי הדברים ושרשית׳ מבלי נתינת טעם וסבת לענין ומבלתי באור טעם החולק ומפני כך נקרא חבור כלומר כולל הדעות ומחברן לכלל א׳ .ולשון פי׳ נופל על ביאר העגין מי הביא לבעל אוהו המאמר שיבאר כך ומי הכריח לבעל מחלוקתו לחלוק על אותה סברא ושיתן טעם ממין אותה החכמ׳ על כל דבר ולבר מן האומרים מ״ט לתרווייהו ושיגל׳ עקר הדבר שבנו עליו אותה הדעת וזהו לשון פי׳ אבל אנו קוראים לשניהם חבור על לרך השתוף אבל אחר הלשון האמיתי וכוונת העגין הוא כמי שאמרתי • וכל חבור שבעולם המחובר על לרך הראשון ר״ל על דרך הכלל מאיזה חכמ׳ שתהי׳ הוא חמור ועמוק כפי עומק אותה הכמה מפני שלא יתבאר למעיין כונת האומר וטעם דבריו אלא א״כ נולעו פרטי אותה חכמה עם לקלוקיה ממקום אחר מחבורים. ב. אחרים ואז יודעו הכננים ויובן דברי החומר והמחבר מתיזה טעם ומתיזה סבה ; שדבר .ועל הדרך הזה היה חבור המשג׳ שאין בכל חבור המשג׳ באור טעמי האומרים כך ולא טעם דבר מחלוקתם אלא הנחות מוחלטות ועקרים לקוחים מתוך הבאור והמשא והמתן .הנך רואה שהמחבר התחיל במצות קרית שמע ואמר מאימתי קורין את שמע בערבין ולא נתבאר במשג׳ באיזה מקים חייבה התורה הקריא׳ ואיזה פסוק או פרשה מורה על מצות עשה זו וכמו כן לא באר מפני מת התחיל בחובת ק״ש של ערבית אלא דבר דרך הכלל .וכמו כן כשהתחיל בסדר י מועד אמר יציאות השבת שתים שהם ארבע וכלל התכנס׳ בכלל ההוצא׳ ולא נתן טעם לדבריו במשג' ועל דרך זה תמצא כל המצות בחטר המשג׳ .ועל הדרך השני שהוא לשון פי׳ היה חבור התלמוד כי כאשר עמקו דרכי המשג׳ בתכלית העומק להוציא ממנה דין מדיני התור׳ ולידע פרטי׳ ותנאי׳ ודקדוק לשונה עמדו האחרונים וכתבו ופירשו לשון המשג׳ ודקדקו אחריו ופירשו רביגא ורב אשי שתיו אחרונים פי׳ ארבעה סדרים מלבד חמשת מסכתות ונקרא זה הפי' ש״ס הבבלי וכללו בו כל אשר שמעו וקבלו מן הראשונים עם שאר החבורים שקדמו להם והם ספרא וספרי מכילתא ותוספתא והס טלם לבאר דרך המשג׳ ומפני כן נקרא הגמרא פירוש למשנה על דרך האמת הלא תראה ששיטת הגמ׳ אינה אלא להעמיד לשון המשג׳ על טריו ולתקנו ולתרץ אותו בחסורי מחסרא והכי קתני מ״ט דקהני הכי ולא קחני הכי ולשאול טעם ולימר ומ״ט דפלוני זהו דרך התלמוד מפני שהוא מבאר ומגל׳ עמוקות מני חשך ומדרכי שניהם אתה לומד שכולם דברים בטיס לבאר עקרי התור׳ ומצותי׳ באשר הוא סוף כל האדם ואין בין •שני החבורים שוס הפרש לעקר הכוג׳ אלא מחוברים יחד כגוף וגשמ' .אחר שנחת' הש״ס ועד היום הזה שנת ה׳ אלפים ונ״ח לבריאת עולם היא שנת אלף ומאתים ושלשי׳ לחורבן בית שני היא שנת אלף ושש מאות ועשר שנים למנין שטרות כמו שנתבאר חשבון זה בכוון כגמ׳ ע״א פ״ק כל הגאונים וראשי הישיבות וחכמי הדורות שעמדו תוך הזמן הנזכר כולם נתכוגו בחיבוריהם ובפירושיה׳ לבאר הש״ס כדי להקל עול המשא והמתן מעל התלמידי׳ ולעשות דרך ומסלול לעלות אל בית האוצר אוצר כלי חמדה תל שהכל פונים בו המשג׳ והגמרא נקראים דרך כלל הורה שבעל פה מפני שהם באור לפי׳ המצות שניתט לו למשה חסיני פה אל פה ולא נמצא להם ז״ל חבור בשום פנים כי אס מעט מזעיר בשום חכמה שבשלס אלא מן הש״ס ואם תמצא אחד או שנים לא׳ מהם תמצא אלף ורבבה מדברי הש״ס • והטעם בזה שתפסו להם דרך המחבר הראשון שקדם זכרו והוא רביט הקדוש ודרך רביגא ורב אשי שחבוריה׳ לא היו אלא לעמוד על תוכן עשיית המצות ועל עקריהס ולהוציא לאור הדינים והחוקים והמשפטי׳ ואם דברו בשאר החכמות דברו בהם מעט ובמקומות מפוזרים במשנה ובגמ׳ ברמזי׳ ותבלו עיסתן כמתבל עיסתו בתבלין וראשי בשמי' שהעיס׳ עיקר וכן נהגו ראשי הדורות אח״כ והגאונים וראשי הישיבות והחכמי' שנמצא להם קצת חיבורים בקצת החכמות אבל הרוב ורובא דרובא הס מחוברים לבאר הש״ס עד שחלקו חבוריהס לכמה חלקים ולכת׳ שערים הכל כפי רצון המחבר • יש שביאר המצות ופירושיהן בלשון שאלה ותשוב׳ כגון הגאון רב אחא משבחא ז״ל • ויש מהם שחיבר על מצוה אחת ספר א' כגון רטנו האי גאון ז״ל שכלל כל דיני השבועות בספר א' ודיני המצרנו בספר א׳ ודיני המקח וממכר בכרך אחד .וכן ספר המתג׳ שחבר רטט שמואל בן חפני הגאון ז״ל .וכמה חיבורים אחרים מספרים מחול ירביון שנקרא כל אחד מהם הפר המצות שחברו הגאונים והחכמים כל א׳ וא׳ נקרא על שם מחברו וכולם לבאר דרך המשג׳ והגמרא הכוללים פי׳ תרי״ג מצות שנתנו לו למשה בסיני כמו שאמרנו • ובהגיע תור התייר הגדול הרב רביט משה זלה״ה בן הרב הדיין רבינו מיימון ז״ל הספרדי אשר ממדינ׳קורטי״בה הלך בדרך הראשונים וחבר בתלמוד הבבלי הרבה חיבורים הוא פי׳ שלשה סדרים גמרא כדין כל מפרש וביאר המשא והמתן והסוגיות ואלו הפירושי׳ לא נתפשטו באלו הארצות ר״ל בארץ אדום אמנם ראינו מהם ב' וג' מהכתות ובלשון ערב חברם .הוא פי׳ ג״כ כל המשניות ר״ל שיתא סדרי משנה וכוגת הפי׳ ותועלתו כבר זכר אותו המחבר בפתיחת דבריו מלבד מה שהוא נראה לעין הוא חיבר החבור הגדול שהם י״ד ספרים שקראו משנה תורה וזה חמור מכולם מפני שהוא נעש׳ על דרך חבור ובענין הבור המשנ׳ כמו שמבואר ועשה ספר המצות מלבד מה שמציגו שכתב בסדר קדשים במס׳ תמיד שחיבר הלכות מהירושלמי כולו • ולא שמענו ולא ראינו לשום מחבר ומפרש שחבר ופי' כל כך בשני התלמודים וזה מורה כח ידיעתו ורוב חכמתו וסדר למודו על די רוח אלהין קדישין ביה .וזה הפי׳ ר״ל פי׳ המשנ׳ חברו הרב בלשון ערבי מפני הרחבת הלשון וביאורו כי רחב הוא מאד ומפני שאנשי דורו ג״כ הורגלו לדבר בו ונתפשט לשון הערבי בכל אותן הארצות הנך רואה שהרב רטנו יצחק אלפסי גאון ז״ל פירש הלכות ידועות במסכת כתובות ובשבועות בלשון ערבי אחר שביארס בלשוןהקדש כדי שיהיו יותר מטארות ופשיטות למעיין בהם מפני הרחבת הלשון .וכאשר נשמע באזני חכמי הדורות מעלת אלו הספרים והפירושים ממה שהגיע אליהם בהעתקת קצת מסדר זרעים שהעתיק החכם רבי יהודה חריזי ז״ל עם הפתיחה הנכבדת שחבר רטנו משה בפתיחת המשג׳ ועם מה שהגיע אליהם ממה שהעתיק אט המעתיהיס.
(12) המדמה המעתיקים החכם הגדול ר ,שמואל ז״ל אבן מצין שהעתיק פרק עשירי ממסכת סנהדרין פרק הלק ופי׳ משכת חבות בהעתקה מיפלית ובלשון הקודש קב ונקי. בהגיע אליהם מה שהגיע מן ההעתקות השיגו' המשיגים וראו הרואים מראות אלדי׳ ועיקרים גדולי׳ באמוג' וכמה פשקי הלכות וביאור ספקות מכמה משניות ואז בערה בהס אש התור׳ לבה ולבתן הרוח רוח דעת ויראת ה׳ נכספה וגס כלתה נפשם לשקוד על שאר הפירושי׳ זה כמה ימים וזה כמה שנים • ואף כשעמד חכם קדוש וטהור ופירש שגי סדרי משג׳ שלא נמצא להם גמ׳ בבלית והס זרעים וטהרות ופי׳ קצת מסכתות משאר השדרים שלא נמצא להם ג״כ גמרא בבלית והם שקלים ועדיות מדות וקינים הוא הרב החכם הגדול רנינו שמשון זלה״ה הלא הוא כשמשון בכחו ובגבורתו נמצא כחו בתלמוד ונתפרסמו פירושי המשניות באלו הארצות י הס המעידים על ריב ידיעתו בשני התלמודי'ספרא וספרי ותוספתא עם כל זה לא מציגו לרב ולא לזולתו פירוש כל הששה סדרים .וגס כן לא פסק רבינו הלכה בסוף כל משגה ומשל כמו שפסק רביגו משה כמו שנתבאר שמשון פסק למעיין בפי׳ המשג׳ שלו ועוד מבאר הרב דרך פסק לא דרך משא ומתן רוב הדינים הבאים בלמוד הנמשכים אהד כל משגה ומשג׳ כדי להקל מעל המעיין עומק המשא והמתן וימצא פסקי ההלכותבנקל׳ כי לדבר זה מתאויס רוב העילס לידע פסקי הדרכים וכלל המצות ותנאיהם וגם התלמידים הנגשיס אל עיון הש״ם שלא הגיעו לבאר הדין ולהוציא פסקי ההלכות מתוך הקושיא והתירוץ וסוגיית הגמרא בוחרים בדרך זה .וראשי השואלים וגדולים מבקשי אלו הפירושים הס אריות שבתור׳ מרביצי הדת גודרי פרצות מביני כל מדע עיר ואס בישראל קהל קדוש שבעיר רומי יצ״ו ויגן בעדם ויתמיד ה׳ בשלומ׳ וטובה׳ עד אשר שלחו שלוחם לכל קהילות הקדש אשר בספרד וניתר אחינו שבגולה להעמיד חותם על פירושי המשניות לרבינו משה ז״ל ולשלחם אליהם כסבורי׳ היו שכבר העתיקו הספרים זה כמה ימים כמו שמוכיח לשון כתבם : ויהי כהגיע השליח לבית היעד מקום נהריס יאוריס גהרי נחלי התור' יאורי הדעת והמזמ׳ שם יתנו צדקות ה׳ שם ישבו כסאות למשפט העיר המהולל׳ עיר ברצל״ונה ועמד לפני הסנטר הגדול תנא תיספאה והנא ירושנמא׳ הרב שיחי' ר׳ שלמה נר״ו בן חדרת וכקש השליח מן הרב לתת לו עצה ההוגנת לו ולהשיב דבר לשולחיו שנא נמצאו הספרים מועהקי׳ ואיך ישוב בידים רקניות מפירושי המשניות. וה׳ נתן חכמ׳ לשלמה עצה וגבור׳ומרוב חכמתו וישרו ומעלתו ותפארת מדותיו יראתו מוטלת על הבריות יהקהלות אליו נשמעות זכה וזיג׳ את הרבים צדקות ה׳ עשה ומשפטיו עם ישראל הוא חתם שמו בכתכ השליח וישלחהו מעמק חברון וכקש השליח בכל עיר ועיר מדינה ומדיג׳ מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע להשלים חפצו ורצונו בעגין הספרים • ויבא אל המקום הזה עיר אושק״ה ומצא בה חכמים יודעי שתי הלשונות על בורין ויחזק בכנף מעילם שיתחילו במלאכת שמיס כי מקצת הפירושים כאן היו והגיד להם השליח מה טיבו שבתו וקומו ועמדו על כתבו והכירו חתימת הרב וחתימת רבנים אחרים חכמי' וידועים לשבטיהם וראו שהמלאג׳ מלאכת שמים היא מלאכ׳ מועלת היא מאד לא נכתב׳ ראויה היתה להכהב אילו לא שאלו׳ ראויה היתה להשאל ולכבוד שמים ולכבוד הקהל הקדוש מרומי יצ״ו ולכבוד רביט הרב שיחי׳ הבטיחו לשליח ר׳ שמח׳ להעתיק לו שני סדריסמועד ונשים ולהשלים לו סדר זרעי׳ דבר זה נפתח בגדולים ונסתיי' בקטני׳ יקיימו לו הבטחתו שמחשבה טוב׳ הקב״ה מצרפ' למעש׳ ועצת ה' היא תקום והעתיק החכם המפורס׳ הרופא דבי יוסף בר יצחק ג״ע בן אלפואל סד :מועד הוא הנקרא עתך היודע בינה לעתים הוא לדעת מה יעשה ישראל יהשליס להעתיק סדר זרעים הוא הנקרא אמונת והתחיל מתרומות כי תרומ׳ הוא ובחור מעם .ואגי חבלים נפלו לי בגעימי׳ בחלק א׳ הוא סדר נשים הנקרא חוסן להיות לי אחוזת עולם ואהסנא מידי חדש בחדשו ומידי שגה נשנה אני הקטן כישראל הדל כשבטי והצעיר במשפחת בית אבי וביהוסי יעקב בר משה רי״ת בן עכשאי הנקרא בדר״ש העתקתי אותו מלשון הגרי אל לשון עברי בעזרת השם ובעזרת אחינו וחבירינו החכם החשיד רבי חיים בכה״ר שלמה הרופא ז״ל בן בקא יהי שכרו עמו וכל המסייעין במלאכת שמיס זכות אבותם מסייעתן וצדקת׳ עומדת לעד .ואני הנני מחל׳ פני כל מעיין בהעתק' זו שבכל מקום שיתברר לו שיש טעות כל לשין הן מהמת הסופר הן מחמת המעתיק וידע כי יש טעות בוודאי שיתקנהו ומאת השם יהיה שכרו שאין אדם נמלט מן הטעית והשגיאות כ״ש כשאדם מעתיק מלשון ללשון שיש לו לידע ולהבין שתי הלשונות ודקדוקיהם ועקר הענין ומשלש אלה לא ידעתי כדי לחבר ולבא עד השער הזה .ואני נשענתי על חסדי הבורא יעל מה שלמדוני רבותיי ולמדתי מחביריי ומתלמידיי שלמוד ומסורת הוא בידינו הבא ליטהר מסייעין אותו .ואני הנני מתחיל להעתיק באשר יעדנו • ומאת העוזר אשאל העזר והוא יהיה בעזרי:. תוספות יום טוב סרר נשים סידר אחר סדר מועד .כדאסמכוה אקרא והיה אמונת עמך חסן • וכ׳ הרמב״ס ראה להקדים דיני נשים וכבר דברתי בזה בפתיח׳ לדיני נזיקין כדי ללכת אחר הכתוב שג׳ כי ימכור איש את בתו לאמה .וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה • ואח״כ כי יגח שור את איש .ובשביל זה הקדים סדר נשים על סדר נזיקין: מסכת יבמות כתב הרמב״ס התחיל במסכת יכמות .והטעם שהצריכהו להתחיל ביבמות ־ ולא התחיל כמסכת כתובות .ועיון השכל נותן שהיתה ראוי׳ להקדים .אבל עשה זה מפני שהנשואין הוא דבר עומד ברשות אדם ורצונו דאין לב״ד לכוף אדם עד שישא חשה ־ .אבל היבם [נ״ל שצ״ל היבום] הוא [ר״ל הב״ד] .מוכרח לעשותו ולומר לו או חלוץ או יכם • וההתחל' בדברים המוכרחים הוא הנכון והראוי מן הדברי׳ שאיג׳ מוכרחים ועל כן התחיל ביבמות • וסידר הח״כ כתובות עכ״ל• ואע״ג דאמר רב הונא בפ״ק דקדישין דף כ״ט בן כ׳ ולא נשא כל ימיו בהרהור עביר׳ וכן תנא דבי ר״י עד כ׳ שנה יושב הקב״ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע כ׳ ולא נשא אומר תיפח עצמותיו לא משמע ליה. להרמב״ם שמפני כן יכפוהו הב״ד דא״כ ה״ל לממני בהדיא כופין אותו .וכן כפט״ו מה׳ אישות שהעתיק דברים אלו • לא ביאר בהם שיכופו אותו .אבל הרא״ש ספ״ו דיבמות כ׳ שהי׳ נכין ברווק שעברו עליו כ׳ שנה ואינו רוצה לישא אשה שיכפוהו ב״ד לישא לקיים פריה ורבי׳ כמו שאר מצות עשה שמכין חיתו עד שתצא נפשו ע״כ .ואפשר לי לומר כיון דתניא התם בקדושין לעיל מהך ללמוד תורה ולישא חשה ילמדד תור׳ ואח״כ ישא אשה ומציגו בפ״ו דיבמות דף ס״ג בבן עזאי שחשק' נפשו בתורה ולא נשא כל ימיו ונמצא דלא פסיקת כפייה זו • דדילמא חשקה נפשו בתור׳ כבן עזאי-א״ג דגי׳ הרא״ש כגי׳ התוס׳ בסוף מ״ק דגר׳ מס׳ מ״ק בסוף סדר מועד וכתבו דמש״ה מהחיל סדר נשים ביבמות״כדי להסמיך פורענות לפורענות ועוד ג״ל טעם שהקדים מסכת יבמות לפי שבה נתפרשו האסורים לבא בקהל ולזה ראוי להקדים לדיני האישות ( :ולי נרא׳ עוד לתת טעם טוב • שהקדים מסכת יבמות לפי שהיבום לקיים שתי מצות אחת היא להקים זרע לאחיו .יחחת לקיים מצות פריה ורבי' .ומקרא מלא טובים השנים מן האחד • כג״ל וק״ל) :. תוספות ראשון לציון והם הגהות על סרה נשים מהרב הגאון הגדול המפורסם בדורו מוה׳ ישעי' ברלין זצוק״ל :. מסכת יבמות תיי״ט בסדר המשג׳ שלו ד״ה מסכת יבמות כ׳ הרמב״ס כו׳ א״ג דגי׳ הרא״ש כו׳ בסוף מ״ק .דף כח :ד״ה בלע : פרק א משנה א .מתני׳ חמש עשרה .ב .וכולן .קדושין מד :ברט .ורה ד״ה וכולן שמתו כו׳ כגון שהשיאה אביה (לאחר) כו' .לח׳ כצ״ל : חוי״ט ד״ה ומן היבוס כו׳ גמרא .דף ג׳ .ד״ה ואשת אחיו כו׳ ולפי דלא הוצרכגו כו׳ .עיין יסל״מ :משנה ב מתני׳ כיצד • שם :משגה נ׳ מתני׳ שש עריות יג .יוד • ברטנורה ד״ה ששה עריות • צ״ל שש כי׳ :משנה ר מתני' ב״ש שס • יט • כז .עדיות פ״ד מ״ה :תוי״ט ד״ה שאלו-אוסרים כו׳ זה״נ ליתא בשום נוסח׳ כו׳ וכן במשב׳ דירושלמי דהכא ליתא • אמנם במשג׳ שבגמ׳ יג :איהא וכן עוד בסוגיא יד .קאמר ת״ש אע״פ שאלו אוסרים ואלו מתירים לח נמנעו ב״ש כו׳: : פרק ב משנה א מתני׳ כיצד • ין .משנה ב מתגי׳ שני אחים • יח. משנה ג מתגי׳ כלל • כ .איסיר מצוה • כו .כח .כט .סנהדרין נג• משנה ד • מתני׳ אסור מצוה • שם .תוי״ט ד״ה שניות כ׳ הר״ב כו' רכתיב לא תסור כו' :ע׳ יסל״מ :ד״ה איסור קדושה כו׳ לא מצאתי בהם קדושה • ע׳ יסל״מ ־ .משנה ה מתגי׳ מי שיש .כב .חוץ ממי שיש לו מן השפחה • במשב״ג איתא חוץ ממי שיש לו אה מן השפח׳ חוץ ממי שיש לו מן השפחה .במשב״ג איתא חוץ מן שיש לו בן מן השפח׳ :תי״ט ד״ה מן השפה׳ כו׳ ובנשים נמי דלא כר״ש כו׳ .ועמ״ש הלחם משנה ריש פ״ג מהל׳ מלוה ולוה שהאריך בביאור פסקי הרמב״ם :בא״ר ומסיים בסוף פ״ג דקידושין .דף פה • וכן ביבמות לחמן דף ס״ב :ד״ה פוטר אשת אביו כו׳ ואע״ג דבגמרא אמריגן לשון עיין עליו בעי״ן • תרי תמיהי על שני גדולי הדור הסמ״ע והתי״ט שלא שמו עין עיונם על מה שכתב הערוך בערך אי״ן ובערך עי״ן בשם ר״ח ורביכו ירשם ע״ש וע״ע מ״ש הערוך בערך א״ן :משנה ו׳ מתני׳ מי שקדש כג :קדושין גא :משנה ז' מתני' שנים • שם • קידושין גא :משנה ח׳ מתגי׳ מצום. •.
Powiązane dokumenty
lizny i bandaży /brak środków opatrunkowych / , gotowanie posiłków, a nawet "zdobywanie żywności. 1 rozwiązany, a mnie przydzielono do o pi dci nad kilkoma
Początkowo współpraca z Ukrainą nie miała dla Polski priorytetowego charak- teru. Ukraina jawiła się Polsce jako partner nieatrakcyjny, do czego przyczyniła się trudna
W tym ujęciu wojna bezpowrotnie traci wszelką twórczą moc, wszelką zdolność doprowadzenia do „lepszego” świata i zmienia się w katalog plag dotykających wszystkie
Dalsze postępowanie: ocena stopnia nasilenia objawów nadczynności tarczycy, rozpoczęcie leczenia tyreostatykiem, pilne skierowanie chorego do endokrynologa, a w przypadku
מ היקב מ הגמור על הגמור וכל מה שאינו כך אינו מומר שנתמרח בכרי :על דבר ימלא נגמרה מלאכתו ־ שלא נתמרח בכרי לכמחלה : דנתיב במדבר יה כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב
של קדבנות :ואברים • של עולת תמיד של בין הערבים שנזרק מן השטות הזמניות וטעם זה קרבת שטח־ אור השמש מן דמו ביום מצוה להעלות הנתחים כל הלילה דכתיב ויקרא ו
Tak na przykład odpowiednio blisko planckowskiego progu samo pojęcie cząstki zaczyna tracić sens, a to dlatego, że odległość, poza którą nie może się przedostać żaden
Dotychczasowa zawartość dwóch komórek /poczynając od wskazanego adresu/ zostaje przecho w ana przez System.. Jednocześnie do komórki z IC zostaje