Miszna. T. 1 / komentarze Majmonides, Owadia Bartenura ; opracowanie Jom-Tow Lipmann Heller.

Pełen tekst

(1)

(2)

(3) ‫משגיות‬ ‫סדר זרעים‬ ‫עם‬. ‫פירוש הרמב״ם י רביגו עובדיה‬ ‫מברטנורה ותוספות יום טוב ♦‬ ‫ועוד הוספות המבוארים בשער השני‬. ‫הוצאה שרד‪,‬‬. ‫‪1‬‬. ‫בשם ה׳ נזכיר ל־־נ‬. ‫לעמברג‬. ‫בדפוס‬. ‫המפואר־‬. ‫של‬. ‫ה׳אברהםיצחקמעכקישנ׳‬.

(4) ‫סדרי משנה‬ ‫הלזו עם פירוש הרמב״ם נדבו ונתנו לבית התפלה‬ ‫"אבן יקרדה" (ראבינער ווייס בעטהויז) דהזוג‬. ‫אהרן בן משה לוי המנוח (אהרן גאםט‬ ‫ואשתו מ׳ אסתר ריזל בת ר׳ ארי׳ הלוי‬ ‫שתחי•׳ לאורך ימים ושנים‪.‬‬ ‫בזכות עשוית הצדקה הלז תהי נפש אהרן בן משה‬ ‫לוי המנוח'צרורה בצרור החיים ויזכה לחיי עולם‬ ‫הבא וזוגתו רייזלי ת׳ תזכה לראות עונג ונחת בבניה‬ ‫ובני בניה שיהיו עוסקים בתורה לשמה מתוך עושר‬ ‫והרחבה אמן‪.‬‬. ‫‪Miszna Tom 1‬‬. ‫‪Tipografia des A . J . Menkes‬‬ ‫‪Verlag Eettel Menkes‬‬ ‫‪Lemberg 1869‬‬.

(5) ‫משניות‬. ‫סדר זרעים‬ ‫עם פירושי הגאונים המפורסמים‬. ‫רבינו עובדיה טברטנורה ♦ ותוספות יום טוב ׳♦‬ ‫עם‬. ‫תוספות חדשים‬ ‫מהרב החסיד השלם המפורסם מוהר״ר שמשון זצללה״ה מאלטונא ומשאר הגאונים‬ ‫ועם‬. ‫תוספות ראשון לציון‬ ‫חידושים וגם מראה מקום המשנה בש״ם‬. ‫מאת סיני ועוקר הרים הרב הגאון המפורסם מרה‬. ‫ישעיה ברלין‬. ‫ז״ל‬. ‫ועוד נוסף‬ ‫פירוש אדונינו הרמב״ם דל עם הקדמותיו הממולאות בפז‬. ‫ופירוש ובמי הברטנורה על משנת ערוגה ומשנת הנוטע ירק‬ ‫גם הגהות וחידושים משנת רב מהגאון המובהק מוהר״ר ברוך תאומים פרעכקיל יל‬ ‫האבד״ק לייפניק בעה״מחספר ברוך טעם‬ ‫ט׳‬. ‫כפי מה שנדפס בבית דפוסי בשנת תרכ״ב‬. ‫ונתוסף מחדש‬ ‫(א) רעדושי‬. ‫בני יששכר‬. ‫בהוצאה שניה‬ ‫מכת״י הגאון‬. ‫הלז ־‬. ‫החסיד מו״ה יששכר בער‬. ‫זע״ל‬. ‫בהגאון החסיד בעל המחבר תופפת חדשים‬ ‫(כ) חידושי‬. ‫בית שאול‬. ‫מאדמו״ר הגאון רשכב״הג‬. ‫כקש״ת מרי׳ יוסף שאול הלוי נאטנזאהן‬. ‫האב״ד פה לבוב והגליל‬. ‫לעטברג ‪-‬‬ ‫בדפוס‬ ‫בשנת‬. ‫המפואר של ה׳ אברהם יצחק מענקיש‬ ‫למדו בספר כליל יפי הזה‬. ‫נ״י‬ ‫לפ״ק‬. ‫נ״י‬.

(6) ‫‪ .‬הסכמה‬. ‫כבור אדונינו מורינו ורבינו הגאון האמיתי‬. ‫מכתב‬. ‫רשכב״הג מרן דכולא תלמודא נודע בכל הארץ‬ ‫בחיבוריו היקרים כקש״ת מוה׳‬. ‫מכבוד הרב הגאון המפורסם מופת הדור נזר‬ ‫ישראל והדרתו כקש״ת מוח׳‬. ‫יוסף שאול הלרי סופר‬. ‫נ״י בן לאותו צדיק המאו״הג מהדם סופר זצ״ל‬. ‫כאטהכזאהץ‬ ‫חזיתי איש מהיר במלאכתו ה״ה הרב המופלג הנגיד מוה׳ אברהם בעזה״י קראקא מוש״ק‬ ‫ג״י האב״דפה לסוב והגליל יע״א •‬. ‫יצחק מעגקיש נ״י מדפים מפה אשר עלה על דעתו להחזיר‬ ‫ולהדפים המשניות אשר כבר הדפים בשנת תרכ״ב בצלה ובתבנית אשר‬ ‫הדפים היינו עס פירוש הרמב״ם ז״ל רביגו עובדיה מברטנורה ז״ל‬. ‫ותוספות יו״ט ועם תוספות חדשים ותוספות ראשון לציון‬ ‫והגהות משגת רב ־ ועתה הקרה השס לפניו חידושי בן הרב הגאון‬ ‫מוהר״ש חפיד בעל תוםפות חדשים ובנו היה ג״כ רב גדול וחסיד‬ ‫מוה׳ בער זצ״ל המוזכר בשו״ת נו״בי מהד״ק בחיו״ד םי‪ /‬צ״א והוא כתב‬ ‫והגיה חידושים אשר הופץ על תוספות חדשים • והיה נמצא בבית‬ ‫עקד הםפריס אצל הגאון מופת הדור הצדיק מוהר״ססופר זצ״ל ונשאר‬ ‫ביד בנו הרב הגאון מוח׳ שמעון סופר נ״י אבד״ק קראקא ושלח‬ ‫להמדפים הנ״ל גון המשניות ‪.‬אשי היה כתיב עליהם חידושי הרב הגאון‬. ‫שמעוץ‬. ‫האבד״ק‬. ‫קראקא‬. ‫יע״א‪:‬‬. ‫אור ליום א׳ לפדר ויצא •‬. ‫ירום ונשא וגבה לפ״ק‬. ‫אלקים יענה את שלוה 'ידי״נ הרב הגביר החנם השלם המופלג מוה׳‬ ‫אברהם יצחק מענקיש נ״י מדפים המשובח והמפואר‬. ‫בק־ק לבוב יעא״ס‬. ‫הכני‬. ‫לבקשתו למהר בשלות המשניות אשר לי פה הגהות כתי ידי‬ ‫הגאון המפורמס מוה׳ יששכר בער ז״ל הנקרא בפי כל‬ ‫מוה׳ בער חפיר בנו של הגאון מוה׳ שמשון חסידז״ל בעה״מח ספר‬ ‫נזירות שמשון וספר תוספות חרשים על גליו המשניות• וכבר הוזכר‬ ‫הנ״ל‪ ,‬ודעתו להדפיםס ג״כ על הגליון ויהיו שניהם גס יחד אב ובנו שראו בכו זה בתוספות חרשים נדה פרק א׳ משנה ה׳ והוא בעהמ״ח‬ ‫את החידוש י וקצת דברים מעתיק קושיות מרבו רבן של ישראל ורבינו ספר בינת יששכר • שם ימצא כמה חידושיה וקושיות מהנרשמים פה‬ ‫כתב ידו בגליון המשניות • והוא הוא השואל בנודע ביהודה מן‬ ‫הנשר הגדול מוה׳ יונתן זצ״ל " והנה בקש מעמדי לתת לו גס הגהותי‬ ‫אשר כבר נדפפו בברלין ואני הוםפתי אח״כ ע־ד דברים והמה בכתובים שימן צ״א עד סימן צ״ג ופד בכלל • והיה אז אב״ד בקי׳ק גונויין במדינת‬ ‫עמדי הכל כאשר לכל אני נותן לו ויקראו בשם בית שאול י והנה מעהרן ־ ומשם עלה ונתעלה לאב״ד בקהל קדושה סעמכיז במדינת‬ ‫מיטב דפוסו ויופי פדורו והגהתו נודע בשערים לתהלה " כי הוא משכיל אונגאהרן • ומשם נתעלה לעת זקנותו לאב״ד בק״ק מאטערפדארן) ואחריו‬ ‫נתקבל שם אאמ׳יו מאור הגולה זצ״ל • וכמה פעמים שמעתי מאאמ״ו זצ״ל‬ ‫על כל דבר • ולא יחוש על מוצא כם אס אך יהיה לו יתרון נועם ויופי‬ ‫מפליג מאוד בשבחי תורתו וקדושתו‪ ,‬והוא היה תלמידו של הגאון רבינו‬ ‫למען ירוץ הקורא בו וע״כ הנני להסכים על ידו • מבלי יבוזו אחרים‬ ‫מוה׳ יונתן בעל הפלתי זצ״ל ‪ ,‬וכן מייתי כמה פעמים בהגהות‬ ‫יגיעו אשר יגע ועמל בו • בבית דפוסו אשר הכל יאמרו לו יופי לך מזבח‬ ‫האלה קושיות בשם אמ״ו הגאון מוה׳ יונתן ז״ל בשנתו בק״ק האמנורג‬ ‫הדפום • לבל יעבורון ובל ישובון להדפיסם שנית משך שמנה שנים מיום‬ ‫עיר מולדתו ־ והנה הבן והאב דרך אחד להם דרך הקודש לציין על‬ ‫כלות הדפום וכל המפייעו יתברך בכל טוב ממעון הברכות ‪:‬‬ ‫הגליון דברים מועילים מאוד'להבנת המשנה לברר וללבן דברי המפרשים‬ ‫לבוב יום ה׳ ויצא תרכ״ט לפ״ק הרע״ב והתויו״ט בבקיאות נפלא ממקום למקום בכל הש״ם וברמב״ס‬ ‫ונושאי כליו‪ ,‬אך לא הפליגו בפלפול וחדור ‪ ,‬הלכו בדרך קצרה להעיר‬ ‫הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן האבד״ק לבוב והגליל לב המעיין • ונס בכל מקום אשר אמרו המושלים בואו ונחשוב חשבון של‬ ‫מצוה בגון בכלאים ועירובין ובבא בתרא‪ ,‬יגע הרבה הגאון מוה׳‬ ‫יששכר זצ״ל והעמיד החשבון בציפעק בכל מלאכת מחשבת מועט מחזיק את המרובה להקל על המעיינים‪ ,‬אחת לאחת למצוא חשבון הנכון ‪ ,‬את‬ ‫הכל עשה יפה בעטו‪ ,‬וברר כשמלה ויש שכר לפעולתו‪ ,‬לזכות את הרבים ועל אודות אשר שאל מעלכ״ה איזה שה אשר יקרא לחידושיה הללו ‪,‬‬ ‫לדעתי שם הנאה להם הוא ‪.‬בני יששכר כי הן הן תולדותיו של אותו הצדיק כי בניס לא היו לו כאשר כתב בהקדמת הפרו בינת יששכר ־‬ ‫וזכות המחבר יעמוד למעלכ״ה וזכות הרבים יהיה תלוי בו • יזכה ויעלת מעלה מעלה לשם ולתפארת ולתהלה • כאות נפשו היפה • ונפש ידידו דורש‬ ‫שלומו ושוחר טובו ־ חותם בברכה‬ ‫הק׳ שמעון בהגמהרמ״ם זצ״ל‬.

(7) ‫הקדמה להרמבים דל מסדר זרעים‬ ‫נאם יהודה בן שלפה ‪.‬הספרדי הירחי בן חריזי ‪:‬‬ ‫נקרא נקראתי בעיר מרשילייא אשר על מבואת ים ‪.‬יושבת ‪ .‬ובית נתיבות נצבת‪.‬‬ ‫ובמבחר המקומות נחצית'‪ .‬ושמעה יוצא'בכל האיץ ‪ .‬ואליה גויס‬ ‫‪1 .‬‬ ‫מאפסי ארץ ‪ .‬ושם קהל גדול מזרע הקדש‪ .‬עובדי עבודת הקדש ‪ .‬מלאכתם‬ ‫מלאכת ה׳‪ .‬וערב ובקר שתולים בבית ה׳‪ ..‬עולים‪ .‬במעלות גבוהים ‪ .‬אנשי‬ ‫חיל יראי אלקיס ‪ .‬עומדין ‪.‬בארחות יושר ומעמידן‪ .‬ומעלין בקדש ואין מורידין‪.‬‬ ‫ותהי עלי שם יד רבותי אציליה ושועיה ‪ .‬נקובי ראשית בחכמה ויודעיה ‪ .‬לפרש‬ ‫להם בלשון הקדש פירוש המשניות שחבר רב הגדול נר ישראל‪ .‬וברבוץ התורה‬ ‫משנה ליקותיאל‪ .‬הוא עץ הדעת אשר תאוה הוא לעיניס ‪ .‬כגן ה׳ כארץ מצרים ‪.‬‬ ‫אשר העלה מזוהר ‪.‬התלמוד‪ .‬מנורות ‪ .‬והיו למאורות ‪ .‬לפקוח עיניס עורות ‪.‬‬ ‫המחזיקים ‪.‬ידי גלות ספרד ופתח קבריהם ‪ .‬ונפח רוח חכמה בהם ותבא בהם‬ ‫הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם ‪ .‬רבנא משה נ״ר בן הרב ר׳ מיימון ז״ל‪ .‬לרב‬ ‫משה יהודה כל מחבר ולפי מעניו ידום ויחשה‪ ..‬נביא חכמת שמו‪ .‬נקרא ולא קם‬ ‫נביא חכמת בישראל כמשה ‪:‬‬ ‫וכאשר דבריהם הבינותי ‪ .‬חשתי ולא התמהמהתי ־ ומצותם הקימותי •‬ ‫והעתקתי פירוש זה הרב‪ .‬ללשון הקודש מלשון ערב ‪ .‬והפכתי‬ ‫מאוריו למזרח מן המערב‪ .‬והשבותי אל שפתינו הפניניה הפנימה החודרת ‪.‬‬ ‫שפת יריעת מליצתו החיצונה הקיצונה במחברת ‪ .‬והעתקתיו מלשון קדר הקודרת‪.‬‬ ‫אל לשון הזהב והאדרת ־ כי קנאתי לאלה הפירושים אשר ילדה‪ .‬התורה ‪ .‬ולהם‬ ‫משפע הבכורה ‪ .‬ויולדו על ברכי הגר שפחת שרה;‪ .‬ותהי שרי עקרה ‪ .‬ותמהתי‬ ‫ואמרתי איך קדש וחול יחד נחבר וימשך ‪ .‬ואיזה דרך ישכון אור וחשך ‪ .‬אבל‬ ‫כונת החכם היתה לתת לפתאים ערמה ולא חברו כי אס ‪.‬לאשר לא ידעו לשון‬ ‫הקדש כי אס הגרית ‪ .‬ולשונם חצי מדברת אשדודית ‪ .‬ואינם מכירים לדבר לשון‬ ‫יהודית ‪ :‬ועל כן התאמצתי‪ .‬ועוז התאזרתי ־ והסירותי מאמר קדוש מלשונות‬ ‫זרים ־‪ .‬ויצא למלוך מבית האסורים‪ .‬ורחץ במים טהורים ‪ /‬ופשע את בגדיו‬ ‫ולבש בגדים אחרים ‪ .‬ומליו באמרי צחות העתקתי‪ .‬ובצוף לשון קדש עעמו‬ ‫המתקתי‪ :‬וזה משסע ההעתקה אשר אני נועה אליה ‪ .‬והדרך אשר אנכי הולך‬ ‫עליה‪ .‬אני מעתיק ברוב המקומות מלה כנגד מלה ‪ .‬אבל ארוץ להשיג הענין‬ ‫תחלה ‪ .‬ולא אחדול לרדוף אחריו ולעוללהו במסלה ‪ .‬עד המקום אשר היה שם‬ ‫אהלו בתחלה‪ .‬וכשאמצא בלשון ערב מלה בודדת‪ .‬ועלי מורדת ‪ .‬ודרך מרי לוקחת‪.‬‬ ‫כשפחה בורחת ‪. .‬חלוצי זממי ירדפוה עד ‪.‬השברים ‪ .‬וכל רודפיה השיגוה בין‬ ‫המצרים ‪ .‬וכשיזדמן לי בלשון קדש מלה קשה בזולתה אמירנה ‪ .‬ומגבירה אסירנה‪.‬‬ ‫ומלכותה אתן לרעותה העובה ממנה ‪ .‬וכל מלה מלשון ערב אשר אני רוצה‬ ‫לפרש ‪ .‬אזמן לה ארבע מלות או שלש ‪ .‬והעובה אשר בכולן אדרוש ‪ .‬אבחר‬ ‫דרכם ואשב ראש ‪ :‬ומלשון קדש מליו המתוקים אלקט ואחטף ‪ .‬ומראש ינקותיו רך‬ ‫אקעף ‪ .‬כדי שיהיו דבריו נכנסין בלב המאזין ‪ .‬וכלם נכוחין‪.‬למבין ‪ .‬וחכמי‬ ‫כל אומה הסכימו 'כי אין לאדם להעתיק ספר‪ .‬עד ‪.‬ידע ג׳ ‪.‬דברים ־ סוד הלשון‬ ‫אשר יעתיק מגבוליה ‪ .‬וסוד הלשון אשר הוא ‪.‬מעתיק אליה ‪ .‬וסוד החכמה אשר‬ ‫הוא מפרש מליה‪ .,‬ובשלשה אלה חבל המליצה 'ירתק ־ וחוע המשולש לא במהרה‬ ‫ינתק ‪ ..‬ואס לבי מן החכמה נעור ורק ‪ .‬כגפן‪ .‬בוקק ‪ .‬והדעת ממני נשגבה ‪.‬‬ ‫ועד השלשה לא בא ‪ .‬אשיב כל מאודי לשמור הענין‪ .‬ולתקון הבנין‪ .‬וזה יהיה‬ ‫קרבן שגגתי ‪ .‬ובשניהן אצא ידי חובתי‪ :‬והאל המגלה עלומים ‪ .‬ומרנין לשון‬ ‫אלמה ‪ .‬ינצור לשוני־ בהגיוני ויהיה עם פי בהעיפי ‪ .‬ויהיו לרצון אמרי״ פי ‪.‬‬ ‫כמו שידעתי כי חנוניו הס חנונים ומלומדיו הס מלומדים ‪ .‬כמו שנאמר ויאמר‬ ‫אני אעביר כל עובי על פניך וקראתי‪ .‬בשם ה׳ לפניך וחנותי את אשר אחון‬ ‫‪....‬‬ ‫ורחמתי את אשר ארחם ‪:‬‬. ‫זאת הפתיחה להבינו משה ז״ל‬ ‫התקבצו חכמים ועמדו על עמדכס ‪ .‬כי זבד ‪.‬טוב אזבדכס ‪ .‬לכו בנים שמעו‬ ‫לי יראת‪ .‬ה׳ אלמדכם ‪ .‬שמעו שמוע אלי ואכלו עוב ‪ .‬ותהיה‬ ‫נפשכם כגן רטוב‪ .‬מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות עוב ‪ .‬אשר לא‬ ‫העלה עליו מלך גדול ולא שחת תחתיו ולא השיאוהו משיאיו ולא היה ממפותיו‪.‬‬ ‫וישם אל לבו אשר לא יתגאל בפת בג המלך וביין משתיו ‪ .‬יסור הנה אל טבחי‬ ‫אשר עבחתי ‪ .‬ואל ייני אשר מסכתי‪ .‬ואל שלחני אשר ערכתי‪ .‬לכו לחמי‬ ‫בלחמי ושתו ביין מסכתי ‪ .‬והנה בו מכל פרי מגדים חדשים גם ישנים ‪ .‬ויין‬ ‫הרקת עסיס הרמונים ‪ .‬דובב שפתי ישנים ‪ .‬והוא תרומת ייני‪ .‬וראשית כל‬ ‫דגני‪ .‬מדשתי ובן גרני‪ .‬וייני מכרם קרן בן שמן‪ ,‬ולחמו כלחם אבירים כל‬ ‫אוכליו חלק ושמן‪ .‬ועעמו כעעם לשד השמן ־ אכלו משמנים ושתו ממתקים בני‪.‬‬ ‫אכלו רעים שתו ושכרו נבוני ‪ .‬זה השלח( אשר לפני אדני‪ .‬והוא פירוש המשנה‬ ‫אשר שננו אבותיכם ‪ .‬ובאור הגדרות אשר גדרו הרועים מנהלי עלותיכס ‪.‬‬ ‫ועחרי היסודות אשר המה יסודותיכס ‪ .‬והמנהגות והגזרות והתקנות אשר תקנו‬ ‫בעלי גבורותיכס ‪ .‬מן היום אשר צוה ה׳ והלאה לדורותיכם ‪ .‬והנה'הוא• כמגדל‬ ‫דוד עומד על תליו‪ .‬אלף המגן תלוי עליו‪ .‬עם כל כלי מלחמות הגברים־ כל ש לעי‬ ‫הגבורים אני משה בן מיימון הספרדי בנתיהו ‪ .‬ומיס התלמוד‪ -‬משיתיהו ‪.‬‬ ‫ומספיר התוספתא יסדתיהו ‪ .‬ובפוך ספרא רבצתיהו ‪ .‬ובזהב ספרי עחתיהו ‪.‬‬ ‫ובדברי הגאונים סמכתיהו‪ .‬וככסף הצרוף זקקתיהו‪ .‬ובמעבה לבי יצקתיהו‪.‬‬. ‫והכה הוא ככרס חמד ונטע שעשועים כטעתיהו‪ .‬ויומי ולילי נצרת י הו•‪ .‬ולרגעים‬ ‫השקיתיהו ‪ .‬עד אשר כצכיו גמלו‪ .‬ואשכלותיו בשלו‪ .‬וכל הסמ דר פתחי וכל עץ‬ ‫בו פורח ‪ .‬והדודאים נתנו ריח ‪ :‬פתחתי את שעריו ולא‪ .‬נעלתיהו ־ ויומם ולילה‬ ‫לא סגרתיהו ולכל ישר ונבר שמטתיהו• ומנחה אל התלמידים שלחתיהו־ והנני‬ ‫על כל אשר מלין מעתיק‪ ,‬ליושבים לפני ה׳ יהיה לאכול לשבעה‬ ‫אסרתיהו‬ ‫ולמכסה עתיק‪:‬‬ ‫דע כי כל מצוה שנתן הקב״ה למשה רבינו ע״ה נתנה לו בפירושה היה אומר‬ ‫לו המצוה ואחר כך אומר‪ .‬לו פירושה וענינה וכל מה שהוא כולל ספר‬ ‫התורה ־ וענין למודו לישראל היה כפי שאומר (עירובין ס״ה דף נד) היה משה‬ ‫נכנס באהלו ונכנס אליו בתחלה אהרן ומשה היה אומר לו המצוה‪.‬הנתונה לו‬ ‫פעם אחת ולימדהו פירושה ויסתלק אהרן ויחזור לימין משה רבינו ונכנס אחריו‬ ‫אלעזר ואיתמר בניו והיה משה אומר להם מה שאמר לאהרן ויסתלקו וישב הא׳‬ ‫לשמאל משה רבינו והשני לימין אהרן ואחרי כן יבאו ע׳ זקנים ‪ ,‬וילמדם משה כמו‬ ‫שלמד לאהרן ובניו ואחרי כן יבאו ההמון וכל מבקש ה׳ וישם לפניהם המצוה ההיא‬ ‫עד ישמעו הכל מפיו‪ :‬נמצא אהרן שומע המצוה ההיא מפי משה ד׳ פעמים‬ ‫ובניו ג׳ פעמים והזקנים ב׳ פעמים ושאר העם פעם א׳ ־ ויסתלק משה וחזר‬ ‫אהרן לפרש המצוה ההיא אשר למד ושמע מפי משה ד׳ פעמים כמו שאמרנו‬ ‫אל כל הנמצאים ויסתלק אהרן מאתם אחרי ששמעו במו המצוה ד׳ פעמים ג׳‬ ‫מפי משה וא׳ מסי אהרן וחוזרין אלעזר ואיתמר אחרי שנסתלק אהרן ללמד המצוה‬ ‫ההיא לכל העם הנמצאים ונסתלקו מללמד׳ ־ ונמצאו שבעים הזקנים שומעים‬ ‫המצוה ארבע פעמים שתים מפי משה‪,‬וא׳ מפי אהרן וא׳ מפי אלעזר ואיתמר־‬ ‫וחוזרים הזקנים גס הס אחר כן ‪-‬להורות המצוה להמון פעם א׳ ־ נמצאו כל‬ ‫הקהל שומעים המצוה ההיא ד׳ פעמים פעם מסי משה ופעם מפי אהרן ושלישית‬ ‫מפי בניו ורביעית מפי הזקנים ־ ואחר כן היו כל העם הולכים ללמוד איש‬ ‫לאחיו מה ששמעו מפי‪ .‬משה וכותבים המצוה ההיא במגלות וישוטטו השרים על‬ ‫כל ישראל ללמוד ולהגות עד שידעו בגרסא המצוה ההיא וירגילו לקרותה ־ ואחר‬ ‫כן למדום פירושי המצוה ההיא הנתונה מאת השם והפירוש ההוא היה‪ .‬כולל‬ ‫עניניס והיו כותבים המצות ולומדים על פההקבלה־ וכן אמרו רבותינו ז״ל בברייתא‬ ‫(בת״כ) וידבר ה׳ אל משה בהר סיני מה תלמוד לומר בהר סיני והלא כל‬ ‫התורה כולה נאמרה מסיני אלא לומר לך מה שמטה נאמרה בכלליה ובפרמיה‬ ‫ודקדוקיה מסיני אף כל המצות כלליהן ופרטיהן ודקדוקיהן מסיני‪ .‬והנה לך‬ ‫משל שהקב״ה אמר למשה בהכות תשבו שבעת ימים (ויקרא כג) אחר כן‬ ‫הודיע שהסוכה הזאת חובה על הזכרים •לא על הנקבות ושאין החולים חייבין בה‬ ‫ולא הולכי דרך ־ ושלא תהיה סכוכה אלא בצמח הארץ ולא יסככנה בצמר ולא במשי‬ ‫ולא בכלים אפי׳ מאשר תצמח הארץ כגון הכסתות והכרים והבגדים ‪ .‬והודיע‬ ‫שהאכילה והשתיה והשינה בה כל ז׳ חובה‪ ,‬ושלא יהיה בחללה פחות מז׳ טפחים‬ ‫ארך על ז׳ טפחים רחב ושלא יהיה גובה הסוכה פחות מעשרה טפחים •‬ ‫וכאשר בא הנביא ע״ה נתנה לו המצוה הזאת ופירושה וכן השש מאות ושלש‬ ‫עפרה מצות הס ופירושם המצות בכתב והפירוש על פה ־ ויהי בארבעים שנה‬ ‫בעשתי עשר חדש בר״ח שבט הקהיל את העם ואמר להם הגיע זמן מותי ואס‬ ‫יש בכם מי ששמע הלכה ושכחה יבא וישאלני ואבאר אותה• וכל מי שנסתפקה‬ ‫עליו שאלה יבא ואפרשנה לו כמו שנאמר (דברים א) הואיל משה באר את‬ ‫התורה הזאת לאמר ־ וכן אמרו‪ .‬חכמים בספרי (פ׳ דברים) כל ששכח הלכה אחת‬ ‫יבא וישנה וכל שיש לו לפרש יבא ויפרש ־ ולקחו מפיו ברור ההלכות ולמדו‬ ‫הפירושים כל הזמן ההוא מר״ח שבט עד שבעה באדר ־ וכשהיה לפני מותו החל‬ ‫לכתוב התורה בספרים וכתב י״ג ספרי תורה גויליס כולם מבי״ת בראשית עד‬ ‫למ״ד לעיני כל ישראל (ב״ב פ״ק דף‪ .‬בזו)‪[ ,‬לפנינו שם ליתא] ונתן ספר לכל‬ ‫שבט ושבט‪.‬להתנהג בו וללכת בחוקותיו והספר הי״ג נתנו ללוים ואמר להם לקח‬ ‫את הפר התורה הזה (דברים לא)‪ ,‬אח״כ עלה אל ההר בחצי היום"(ספרי פרש׳‬ ‫האזינו) בשביעי לחדש אדר (מגילה דף יג) כפי אשר דקדקה הקבלה ־ והיה‬ ‫המקרה ההוא אשר קרהו מות בעינינו בשביל שחסרנו ופקדנו אותו וחיים לו‬ ‫לכבוד המעלה שעלה אליה וכן אמרו ע״ה (הוטה יג) משה רבינו לא מת אלא‬ ‫עלה ומשמש במרום והדברים באלו העניניס ארוכים מאד ואין זה מקומם •‬ ‫וכאשר מת מרע״ה אחר שהנחיל ליהושע מה שנאצל עליו מן הפירוש והחכים‬ ‫והתבונן בו יהושע ואנשי דורו‪ .‬־ וכל מה שקבל ממשה הוא או אחד מן הזקנים‬ ‫אין לדבר עליו ולא נפלה בו מחלוקת ־ ומה שלא שמע בו פירוש‪.‬מפי הנביא ע״ה‬ ‫מן העניניס המשתרגים מהם הוציא דינם בסברות במדות השלש עשרה הנתונות‬ ‫על הר סיני שהתורה נדרשת בהם ־ ובאותם הדינים שהוציאוהו יש דברים שלא‬ ‫כפלה בהן מחלוקת אבל הסכימו עליהם ויש מהם מה שנפלה בו מחלוקת בין‬ ‫שתי דעות זה אומר בכה וזה אומר בכה זה סובר סברא ונתחזקה לדעתו וזה‬ ‫סובר סברא ונתחזקה לדעתו כי מדות ההיקש שעל דרך התוכחתיקרה בסברותיהס‬ ‫המקרה הזה ־ וכשהיתה נופלת המחלוקת היו הולכים אחרי הרוב כמו שנאמר‬ ‫אחרי רבים להטות (שמות כג) ־ ודע שהנבואה אינה מועילה בפירושי התורה‬ ‫ובהוצאת ענפי המצות בשלש עשרה מדות אבל מה שיעשו יהושע ופינחס‬ ‫בענין העיון והסברא הוא שיעשה רבינא ורב אשי • אבל יתרון הנביא ופעלו‬ ‫במצוה אס תשאל עליו הוא חי נפשי מן העקרים הגדולים העצומים שעליו משען‬ ‫הדת ויסודה‪:‬‬ ‫ואני‬ ‫א‬ ‫(זרעים ח״א)‬.

(8) ‫הקדמה להרמפם מסדר זרעים‬ ‫ואני רואה שזה המקום ראוי לבאר בו העיקר הזה ־ ואי אפשר אלא אחרי‬ ‫אשר נחלות טענת התיחס הנביאים לנבואה במה תצדק הנבואה שזה‬ ‫כמו כן עיקר גדול ־ וכבר שגו בו כל המון האדם גס מתי מספר מיודעיהס‬ ‫שהם מדמים בנפשם שהנטאה לא תתקיים לכל המתיחס אליה עד עשותו אות‬ ‫מופלא כגון אות מאותות משה רבינו ז״ל וישנה מנהג כמו שעשה אליהו ז״ל‬ ‫בהחיותו בן האשה האלמנה (מלכים א׳ יז) או כמו שנודע לכל אדם מאותות‬ ‫אלישע ע״ה וזה אינו עיקר אמת שכל מה שעשו אליהו ואלישע וזולתם מהנביאים‬ ‫מהאותות לא עשאום כדי לקיים נבואתם שהנבואה כבר נתקיימה להם קודם לכן ־‬ ‫אבל עשו האותות ההם לצרכיהס ולרוב קרבתם אל הקב״ה השלים חפצם כמו‬ ‫שהבטיח הצדיקים ותגזר אומר ויקס לך (איוב כב) אבל תתקיים הנבואה במה‬ ‫שנספר בדבר שהחלנו לדבר בו‪ .‬ואומר בתחלה שעיקר דתינו בענין הנבואה על‬ ‫מה שאומר והוא שהמתיחסיס לנבואה נחלקים בתחלה לשני חלקים מתנבא בשם‬ ‫ע״ז ׳ או מתנבא בשם ־ ונבואת ע״ז תחלק לשני חלקים ‪:‬‬ ‫החלק הראשון שיקום נביא ויאמר כוכב פלוני נתן עלי רוחו ואמר לי עבוד‬ ‫אותי בכך או קרא אלי בכך ואענך ־‪.‬וכן אם יקרא בני איש לעבוד‬ ‫לבעל או לצלם מן הצלמים ויאמר הודיעני בכך והגיד לי כך וצוה עלי לצוות בעבודתו‬ ‫על ענין פלוני כמו שהיו עושין נביאי הבעל ונביאי האשרה (מלכים א׳ יח) ‪:‬‬ ‫והחלה השני שיאמר היה אלי דבר השם לעבוד הבעל הפלוני או להוריד כח‬ ‫מלאכת השמים הפלוני לענין פלוני ויגיד להם ענין מענייני‬ ‫י‬ ‫העבודות והפעלים שעושים אותם עובדי העבודה ההיא • כמו שכתיסד אצלינו‬ ‫בתורה ־ וגס זה מתנבא בשם ע״ז שזה השם כולל מי שיאמר שהיא כעצמה צותה‬ ‫לעבוד אותה ־ או מי שיאמר שהקב״ה צוה לעבוד שוס דבר מהם ־ וכשנשמע‬ ‫מן המתיחס בנבואה אחת משני הדעות האלה והעידו עליו עדים כפי שנאמר‬ ‫בתורה דינו שיהרג בחנק ־ כמו שאמר הקב״ה (דברים יג) והנביא ההוא או‬ ‫חולם החלום ההוא יומת ‪ .‬ואין לנו להביט להתיחסו לנבואה ולא נבקש ממנו אות‬ ‫ואילו יעשה מן האותות והמופתים לקיים לו הנבואה מה שלא שמענו מופלאים‬ ‫מהם יחנק ־ ואין להביט לאותותיו שטעם קיום האותות ההם הוא שאמר הכתוב‬ ‫(שם) כי מנסה ה׳ אלהיכס אתכם‪ .‬ועוד השפל המכזיב עדותו יותר נאמן מעין‬ ‫שהוא רואה אותותיו ־ שכבר נתבאר במופת אצל בעלי השכל שאין לכבד ולעבוד‬ ‫זולתי האחד הממציא כל הנמצאים והתאחד בכלל השלמות‪ :‬והמתנבא בשם יחלק‬ ‫ג״כ לשני חלקים‪:‬‬ ‫החלק הראשון שיתנבא בשם האל ויקרא ההמון להאמין בו ויצוה על‬ ‫עבודתו ויאמר שהקב״ה הוסיף במצות מצוה או גרע מצוה‬ ‫‪1‬‬ ‫מכלל המצות שאסף אותם ספר התורה ־ ואין הפרש בין שיוסיף ויגרע על‬ ‫הפסוק ובין שיוסיף ויגרע על הפירוש המקובל • וענין שיוסיף או יגרע מן הכתוב‬ ‫כגון שיאמר שהקב״ה אמר אלי כי הערלה היא שתי שנים ואחר שתי שנים מותר‬ ‫לאכול הפירות הנטועות ‪ .‬או שיאמר הקב״ה אמר אלי שהערלה אסור לאכול‬ ‫אותה ד׳ שנים חלף מה שאמר הקב״ה (ויקרא יט) שלש שנים יהיה לכס ערלים‬ ‫וכדומה לו ־ או ישנה בקבלה כלום ואפילו יסייענו פשט הכתוב • כגון שיאמר‬ ‫שזה האמור בתורה (דברים כה) וקצותה את כפה היא כריתת יד באמת ואינו‬ ‫קנס המבייש כמו שבא בקבלה ויסמוך הדבר ההוא לנבואה ויאמר שהקב״ה אמר‬ ‫לי שזו המצוה שאמר וקצותה את כפה הוא כפשוטו גס זה יהרג בחנק שהוא‬ ‫נביא שקר והוא סומך אל הקב״ה מה שלא אמר לו ואין להביט גם בזה לאות‬ ‫ולמופת שהרי הנביא אשר הראה כל אנשי העולם אותותיו והכניס בלבבנו להצדיקו‬ ‫ולהאמין ט כמו שאמר הכתוב (שמות יט) וגס בך יאמינו לעולם הוא הגיד‬ ‫לנו בשם הקב״ה שלא תבא מאת הבורא תורה אחרת מלבד זאת‪ .‬והוא מה‬ ‫שאמר (דברים ל) לא בשמים היא • ואמר בפיך ובלבבך לעשותו וענין בפיך‬ ‫המצוה הידועה על פה ־ וענין בלבבך הסברות שהוציאו בעיון שהוא מכלל הכחות‬ ‫הנמשכות אל הלב ־ והזהירנו ג״כ מלהוסיף בה ולגרוע מהם כמו שנאמר (שם‬ ‫יג) לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו • ועל כן אמרו ע״ה (מגילה דף ב) אין‬ ‫נביא רשאי לחדש דבר מעתה • ואחר שידענו שטענתו טענת שקר על הקב״ה‬ ‫וסמך לו מה שלא דבר לו נתחייב להורגו כמו שאמר הכתוב (דברים יח)‬ ‫והנביא אשר יזיד וגומר ומת הנביא ההוא ‪:‬‬ ‫והחלק השני בענין הנביא כגון שיקרא לבני אדם לעבוד את השם ויצוה‬ ‫על מצותיו ויזהיר לשמור התורה בלי תוספת ומגרעת כמו‬ ‫‪1‬‬ ‫שאמר הנביא מסיים הנביאים (מלאכי ג) זכרו תורת משה עבדי ויבטיח למי‬ ‫שיעשנה בגמולות טובות ויזהיר לכל העובר עליה בעונש כמו שעשה ישעיה ירמיה‬ ‫יחזקאל וזולתם ויצוה בציווים ויאסור איסורים בדבר שאינו מן התורה כגון שיאמר‬ ‫הלחמו על עיר סלוני או עם אומה סלונית עתה כמו שצוה שמואל לשאול להלחם‬ ‫בעמלק (שמואל א טו) או ימנע מלהרוג כמו שמנע אלישע ליהורם מהרוג חיל‬ ‫ארס הנכנס לשומרון כפי הענין הנודע (מלכים בו) וכמו שמנע ישעיה מלהביא‬ ‫המיס מבית לחומה וכמו שמנע ירמיה את ישראל מללכת לא״י‪[ .‬כמו שנזכר‬ ‫ירמיה כט שהוא מנע אותם לטא אל הארץ טרם מלאת שבעים שכה או שצ״ל‬ ‫לארץ מצרים ירמיה מב טו] וכדומה לענין זה‪ .‬ובשביל זה כשיטעון הנבי׳ טענת‬ ‫בבואה ולא יסמוך אותה לע״ז ולא יוסיף בתורה ולא יגרע ממכה אבל יאמר‬ ‫דברים אחרים כמו שספרנו נצטרך אז לבחון אותו כדי שיתבאר לכו עדותו שכל‬ ‫מי שנתקיימה עדות נבואתו ראוי לעשות כל מה שיצוה מדבי קטן ועד גדול ‪.‬‬. ‫וכל העובר על ציווי מציוויו חייב מיתה בידי שמיס כמו שאמר הקב״ה במי‬ ‫שעובר על ציווי הנביא (דברים יח) אנכי אדרוש מעמו ואס לא תתקיים עדותו‬ ‫יומת בחנק • וקיום עדות הנביא יהיה כפי שאגיד כשיתיחס אדם לנבואה כמו‬ ‫שבארנו ויהיה הגון לה כגון שיהיה מאנשי החכמה והאמונה והנזירות והשכל‬ ‫ונועם המדות כאשר העקר אצלנו שאין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר‬ ‫(שבת פ״י דף צב ‪ ):‬ויתרונות רבות בזה הענין אי אפשר לכנוס אותם יחד •‬ ‫והדבור בהם והראיה על כל אחת מהם בפסוקים מספרי התורה ובדברי נביאים‬ ‫ויצטרך לענין הזה ספר בפני עצמו ואולי השם יסייענו עליו עם מה שראוי‬ ‫להתחבר לענין ההוא • ובהיות המתנבא הגון לנבואה כפי מה שראוי נאמר לו‬ ‫הבטיחנו ביעודים והגד לנו דברים מאשר למדך הקב״ה ־ ויגיד ויבטיח‬ ‫ואס ישקר בהם או נפל‬ ‫ואס יתקיימו יעודיו כולם אז נדע שכל נבואתו אמת‬ ‫אחד מדבריו ואפילו דבר קטן נדע שהוא נביא שקר ־ וזה כתוב בתורה בענין‬ ‫הבחינה הזאת (שם) וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו‬ ‫ה׳ אשר ידבר הנביא בשם ה‪ ,‬ולא יהיה הדבר ולא יבא ־ וכשיצדק לנו בהבטחה‬ ‫אחת או בשתים אין לנו להאמין י בו ולומר שנבואתו אמת אבל יהיה ענינו תלוי‬ ‫ועל ק‬ ‫עד ירט מופתיו האמתיס ככל אפר ידבר בשס ה׳ פעם אחר פעם‬ ‫אמר בענין שמואל כשנתפרסם כי כל מה שידבר בא יבא כמו שנא׳ (שמואל א ג)‬ ‫וידע כל ישראל וט׳ כי נאמן שמואל לנביא לה׳ ־ ולא היה מתחדש אצלם דבר‬ ‫שלא היו שואלים עליו לנביא ־ ולולי היה מנהגם לשאול לנביאים בכל עניניהס‬ ‫לא בא שאול לשאול לשמואל (שם ט) בעד אבדה שאבדה ממנו בהתחלת עניט •‬ ‫ואין ספק שהדבר כך ־ כי הקמה הקים לנו נביאים חלף הוברי שמיס והמעוננים‬ ‫והקוסמים כדי שנשאלס בכללים ובפרטים ויודיעונו דברים נאמני׳ מהעתים כמו‬ ‫שיגידו הקוסמיס ההם דברים שאפשר שיתקיימו ואפשר שלא יתקיימו כמו שנאמר‬ ‫(דברים יח) כי הטיס אשר אתה יורש וגו׳ נביא מקרבך מאחיך כמוני וט׳ •‬ ‫ובשביל ענינים אלו היו קוראים שם הנביא רואה ־ כי היה רואה העתידו׳קודם‬ ‫היותם כמו שאמר (שמואל א ט) כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה ‪ .‬ופן‬ ‫יחשוב חושב ויאמ׳ כי בקיום הודעת החדושיס והעתידות תתקיים הנבואה לטוען‬ ‫אותה הנה כל הקוסמים והוברי שמיס ובעלי הכחות הנפשיות יכולין לטעון‬ ‫טענת נבואה שאנו רואים אותם עין בעין כל היום מגידים מה שעתיד להיות ‪.‬‬ ‫וזה חי נפשי פרק גדול וראוי לבאר אותו כדי שיתבאר ההפרש בין דברי המתנבא‬ ‫בשם האלהיס ודברי בעלי הכחות " ואני אומר שהקוסמים והוברי שמיס ואנשי‬ ‫החבורה ההיא יגידו העתידות ההויות אבל יצדקו קצתם וישקרו קצתם בהכרח‬ ‫וזה הדבר אנו רואים אותו תמיד ויסכימו עליו ג״כ אנשי המלאכה ההיא ואותותס‬ ‫לא ינכרו אבל יתרון כל איש מהם על חברו בהיות כל שקרי איש אחד פחות‬ ‫משקרי זולתו אך שיצדקו בכל דקדוקי העתידות זה אי אפשר להיות ־ ובעלי הכחות‬ ‫האלה לא יכנו נפשם ולא יתהללו שיצדקו בכל חלקי הדברים אבל אומרים שזאת‬ ‫השנה יהיה בצורת ושלא ירד גשם כלל ונמצא שיהיה בה גשם מעט ־ או שיאמר‬ ‫שמחר ירד גפם ונמצא שירד ‪ .‬ליום שלישי וכדומה לו • וזה הדבר יקרה לו כשיהיה‬ ‫נקי מאד ומן הידועים בשם אשר דברו עליהם בספריהם וזה ענין דברי ישעיהו‬ ‫לבבל (ישעיה מז) יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמיס החוזים בכוכבים מודיעים‬ ‫לחדשים וגו׳ ואמרו רבותינו מאשר ולא כל אשר ־ ואין יעודי הנביאים והבטחתם‬ ‫כן אבל יצדק הכל עד מלה אחרונה ולא יפול דבר מדבריהם לא קטן ולא גדול כל‬ ‫ימי עולם בכל אשר ידברו בו בשם האל‪ .‬ועל כן כשישוב ריקם דבר מדבריו נדע‬ ‫שקרו והוא מה שאמר (מלכים ב י) כי לא יפול מדבר ה׳ ארצה ‪,.‬ולעניו זה רמז‬ ‫ירמיהו בחולמיס שיצדקו במראותס שיהיו מודיעים מה שיראו להם החלומות על‬ ‫דרך נבואה והיה מוכיחם ומשחית טענותס באמרו (ירמיה כג) הנביא אשר‬ ‫אתו חלום ידבר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר‬ ‫נאם ה׳ ־ ופירשו החכמים ענין הדבר הזה שהנבואה היא ברורה ואין בה‬ ‫תערובת מן הכזב כמו הבר המבורר מן התבן • והחלומות וכיוצא בהן מן‬ ‫הידעונים רובם כזב כתבן שיש בו גרגירי חטה ־ ואמרו (ברכות פ״ט דף נה)‬ ‫כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים • ונשאר‬ ‫בכאן פרק גדול ראוי לנו לבארו ־ והוא שהנביא כשיתנבא בצרות ארצם או ירדו‬ ‫עליהס אבני אלגביש וכדומה לו ואחר כן לא יתקיים דבר מן הענין ההוא ורוחמו‬ ‫מן השמים ועמדו כן עניניהם בשלום ובשלוה לא יודע בו כזב הנביא ואין ראוי‬ ‫לומר שהוא נביא שקר ושיהיה חייב מיתה • מפני שהקב״ה ניחם על הרעה‬ ‫ואפשר שעשו תשובה וסרו מנאצותס או יאחר גמולם הקכ״ה בחמלתו והאריך אפו‬ ‫להם עד זמן אחר כמו שעשה לאחאב באומרו על ידי אליהו (מלכים א כא) לא‬ ‫אביא הרעה כימיו כימי כנו אביא הרעה • או ירחם עליהם למען זכיות שקדמו‬ ‫להן • ולא אמר על דבר כזה לא יהיה הדבר ולא יבוא ־ אבל אם הבטיח בבשורות‬ ‫טובות שיתחדשו לזמן קצוב ויאמר בשנה זו יהיה השקט ושלוה והיו בה מלחמות‬ ‫או יאמר שנה זו תהיה גשומה וברוכה והיו בה רעב ובצורת וכדומה לו נדע‬ ‫שהוא נביא שקר והתקיים ביטול טענתו ושקרו ועל זה אמר הכתוב (דברים יח)‬ ‫בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו ר״ל אל יפחידך ואל יבהילו אמונתו וישרו‬ ‫וחכמתו מלהרוג אותו אחרי שמלאו לבו להעיד דבר גדול כזה ודבר סרה על ה׳‬ ‫ית׳ שהקב״ה כשיבטיח אומה בבשורות טובות על ידי נביא אי אפשר שלא יעשה‬ ‫כדי שתתקיים נבואתו לבני אדם • והוא מה שאמרו ע״ה (ברכות דף ז) כל דבר‬ ‫שיצא מפי הקכ״ה לטובה אפילו על תנאי אינו חוזר ט • אבל ענין פחד יעקב‬ ‫אחר‬.

(9) ‫הקדמה להרמב״ם מסדר זרעים‬ ‫אחר שהבטיחו הקב״ה בבשורות טובות כמו שנאמר (בראשית כח) והנה אנכי‬ ‫עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והיה מפחד סן ימות כמו שנאמר (שם לב) ויירא‬ ‫יעקב מאד ויצר לו אמרו חכמים ז״ל בענין ההוא שהיה מפחד מעון שמא יהיה‬ ‫גורס לו מיתה והוא מה שאמרו (ברכות דף ד) קסבר שמא יגרום החטא יורה‬ ‫זה שהקב״ה מבטיח בטובה ויגברו העונות ולא יתקיים הטוב ההוא • ויש לדעת‬ ‫שענין זה אינו אלא בין הקב״ה ובין הנביא אבל שיאמר הקב״ה לנביא להבטיח‬ ‫גני אדם בבשורה טובה במאמר מוחלט בלא תנאי ואחר כ לא יתקיים הטוב‬ ‫ההוא זה בטל ואי אפשר להיות בשביל שלא יהיה נשאר לנו מקום לקיים בו‬ ‫אמונת הנבואה והקב״ה נתן לנו בתורתו עיקר שהנביא נבחן כשיאמנו הבטחותיו •‬ ‫ואל העיקר הגדול הזה רמז ירמיהו במחלקתו עם חנניה בן עזור • מפני שירמיהו‬ ‫היה מתנבא לרעה ולמות ואומר שנבוכדנצר יגבר ויצליח ויחריב בית המקדש‬ ‫וחנניה בן עזור היה מתנבא לטובה ולשוב כלי בית ה׳ לירושלים המובאים בבלה‬ ‫ואמר לו ירמיהו כשנתווכח עמו על דרך העקרים האמורים שאס לא תתקיים‬ ‫נבואתו ולא יגבר נבוכדנצר וישובו כלי בית ה׳ כמו שאתה אומר אין זה הדבר‬ ‫מכחיש לנבואתי אולי הקב״ה ירחם עליכם אבל אס לא יתקיים דבריך ולא‬ ‫ישובו כלי בית ה‪ ,‬בזה יתברר שנבואתך שקר ולא יתקיים לך נבואה עד יתקיימו‬ ‫היעודים הטובים שהבטחת בהם‪ .‬והוא מה שאמר (ירמיה כח) אך שמע נא את‬ ‫הדבר הזה אפר אנכי דובר באזניך ובאזני כל העם הנביאים אשר היו לפגי ולפניך‬ ‫מן העולם וינבאו אל ארצות רבות ועל ממלכות גדולות למלחמה לרעב ולדבר‬ ‫הנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע (דבר) הנביא אשר שלחו ה׳‬ ‫באמת ר״ל בדבר הזה שהנביאים ההם המתנבאים לטוב ולרע לא נוכל לדעת מכל‬ ‫הדברים שהתנבאו לרע אס צדקו בעדותם או כזבו • אבל יודע אמונת דבריהם‬ ‫כשיבטיחו בטובה ותתקיים • וכשתתקיים נבואת הנביא על פי אשר יסדנו ויצא לו‬ ‫שם כמו שמואל ואליהו וזולתם יש לנביא ההוא יכולת לעשות בתורה דבר שלא‬ ‫יוכל כל בשר זולתו לעשותו והוא מה שאני אומר כשצוה לבטל איזו מצוה מכל‬ ‫המצות ממצות עשה או יצוה להתיר דבר אסור ממצות לא תעשה לפי שעה‬ ‫חובה עלינו לשמוע לדברו ולעשות מצותו וכל העובר עליו חייב מיתה בידי שמיס‬ ‫חוץ מע״ז ‪ .‬וזה מפורש לחכמים בתלמוד והוא מה שאמרו (סנהדרין דף צ) בכל‬ ‫אשר יאמר לך נביא עבור על דברי תורה שמע לו חוץ מע״ז אבל על תנאי‬ ‫שלא יעמוד הדבר ההוא 'לעד ולא שיאמר כי הקב״ה צוה לבטל המצוה הזאת כל‬ ‫ימי עולם אבל יצוה לבטל המצוה לסבה וצורך שעה ־ והנביא בעצמו כשישאלוהו‬ ‫בצותו לעבור על מצוה מכל המצות אשר צוה ה׳ אותנו על ידי משה תהיה תשובתו‬ ‫שבטול זאת המצוה אינו קיים אבל ראוי לעשותה עתה בלבד לפי שעה כגון מה‬ ‫שיעשו ב״ד בהוראת שעה וכמו שעשה אליהו בהר הכרמל (מלכים א׳ יח) שהקריב‬ ‫עולה בחוץ וירושלים עומדת ובה בית המקדש בנוי וזה מעשה כל העושה אותו‬ ‫בלא מצות הנביא חייב כרת והקב״ה הזהיר עלינו בתורה (דברים יב) ואמר השמר‬ ‫לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה ועושהו חייב כרת כמו שאמר על‬ ‫המקריב בחוץ (ויקרא יז) דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת אבל הוא ע״ה‬ ‫אילו שאלוהו בשעת הקרבתו בהר הכרמל ואמרו לו הנוכל לעשות כמעשה הזה‬ ‫כל ימי עולם היה אומר שאינו מותר וכל המקריב בחוץ חייב כרת אבל זה‬ ‫המעשה הוא לפי שעה לגלות בו שקרות נביאי הבעל ולהשבית מה שבידם ־ וכמו‬ ‫שעשה אלישע בצותו להלחם עם מואב להכרית כל עץ עושה פרי כמו שאמר‬ ‫(מלכים ב ג) וכל עץ טוב תפילו והשם מנענו מלעשות כן באמרו (דברים כ)‬ ‫לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן ואילו שאלו את אלישע אם בטלה המצוה הזאת‬ ‫ואם הותר לנו בעתיד לכרות האילנות העושות פרי כשנצור על עיר היה אומר‬ ‫שאינו מותר אבל זה המעשה נעשה עתה לענין צורך ‪ .‬ואני אביא לך משל יתבאר‬ ‫בו זה העיקר בכל המצות • אילו איש נביא שנתבררה אצלינו נבואתו כמו שאמרנו‬ ‫יאמר לנו ביום שבת שנקום כולנו נשים ואנשים ונבעיר אש ונתקן בה כלי מלחמה‬ ‫ונחגור איש את כלי מלחמתו ונלחם עם אנשי מקום פלוני ביום זה שהוא יום‬ ‫שבת ונשלל שללם ונכבש נשיהם היה חובה עלינו אנחנו המצטויס בתורת משה‬ ‫לקום מיד ולא נתעכב כאשר צונו ונעשה כל מה שצוה בזריזות ובחבה יתרה‬ ‫בלא ספק ובלא עכוב ונאמין בכל מה שנעשה ביום ההוא ואע״פ שהוא יום שבת‬ ‫מהדלקת האש ועשיית המלאכות וההריגה והמלחמה שהיא מצוה • ונקוה עליה‬ ‫במול טוב מהקב״ה בשביל שעשינו מצות הנביא שהיא מצות עשה לעשות דברו‬ ‫כמו שנאמר על ידי משה (דברים יח) נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה׳‬ ‫אלהיך אליו תשמעון ובא הקבלה (סנהדרין דף צ) בכל אשר יאמר לך הנביא‬ ‫עבור על ד״ת שמע לו חוץ מע״ז כגון אם יאמר לנו עבדו היום הזה בלבד זה‬ ‫הצלם או הקטירו לזה הכוכב בשעה זאת לבדה יהרג ואין לשמוע ממנו • ואס‬ ‫איש יחשוב בלבו שהוא צדיק וירא שמיס ויהיה זקן בא בימים ויאמר הנה אני‬ ‫זקנתי באתי בימים ולי שנים כך וכך ולא עברתי בהם על מצוה מכל המצות לעולם‬ ‫דאיך אקום ביום זה שהוא יום שבת ואעבור על איסור סקילה ואלך להלחם ואני‬ ‫אין בי יכולת לעשות טובה או רעה וימצאו אחרים במקומי ובני אדם רבים‬ ‫לעשות הדבר הזה האיש ההוא מורד ועובר על דברי האל והוא חייב מיתה בידי‬ ‫שמים מפני שעבר על אשר צוה הנביא • ומי שצוה השבת הוא צוה לשמוע אל‬ ‫דברי הנביא ומה שיגזור וכל העובר על דברו חייב כמו שזכרנו והוא מה שאמר‬ ‫הכתוב (שם) והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרוש‬ ‫מעמו ־ ובכלל זה כל מי שיקשור קשר קייס ביום שבת זה בעשותו המלאכות האלה‬. ‫ממה שלא יצטרך להיות לו עזר בעשיית המצוה אשר צוה הנביא חייב־ סקילה וזה‬ ‫הנביא אשר צונו מה שצוה ביום שבת זה ועשינו דברו אס יאמר לנו שתחוס שבת‬ ‫אלפים אמה פחות אמה או אלפים אמה ואמה ויסמוך הדבר ההוא שעל דרך נבואה‬ ‫נאמר לא על דרך עיון וסברא נדע שהוא נביא שקר ויהרג בחנק • ועל זה הענין‬ ‫יש לך שתהיה סובר כל מה שיצוה אותך בו הנביא וכל שתמצא במקרא מענין‬ ‫הנביא שהוא סותר דבר מן המצות‪ .‬וזה העקר מפתח לכל הענין ההוא‪ .‬ובזה‬ ‫לבדו הנביא יבדל משאר בני אדם במצות‪ .‬אבל בעיון ובסברא ובהשכל המצות הוא‬ ‫כשאר החכמים שהס(צ״לוהס) כמוהו שאין להן נבואה‪ .‬שהנביא• כשיסבור סברא‬ ‫ויסבר כמו כן מי שאינו נביא סברא ויאמר הנביא כי הקב״ה אמר אלי שסברתי‬ ‫אמת לא תשמע אליו רק אלף נביאים כלס כאליהו ואלישע יהיו סוברין סברא אחת‬ ‫ואלף חכמים וחכם סוברים היפך הסברא ההיא אחרי רבים להטות וההלכה כדברי‬ ‫האלף חכמים וחכם לא כדברי האלף הנביאים הנכבדים‪ .‬וק אמרו החכמים (חולין‬ ‫קנד) האלהיס אילו אמרה לי יהושע בן נון בפומי׳ לא צייתנא ליה ולא שמענה‬ ‫מיניה וכן עוד אמרו (יבמות ד׳ קב) אס יבוא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין‬ ‫לו בסנדל אין שומעין לו ירצו לומר שאין להוסיף ולא לגרוע במצוה על דרך נבואה‬ ‫בשום פנים וכן אם יעיד הנביא שהקב״ה אמר אליו שהדין במצוה פלונית כך וכי‬ ‫סברת פלו׳ היא אמת יהרג הנביא ההוא שהוא נביא שקר כמו שיסדנו שאין תורה‬ ‫נתונה אחרי הנביא הראשון ואין להוסיף ואין לגרוע כמו שנאמר (דברים ל׳)‬ ‫לא בשמים היא‪ .‬ולא הרשנו הקב״ה ללמוד מן הנביאים אלא מן החכמים אנשי‬ ‫הסברות והריעות‪ .‬לא אמר ובאת אל הנביא אשר יהיה בימים ההם אלא ובאת אל‬ ‫הכהניס הלויס ואל השופט (דברים יז) וכבר הפליגו החכמים לדבר בענין זה מאד‬ ‫והוא האמת‪:‬‬ ‫וכאשר מת יהושע בן נון ע״ה למד לזקנים מה שקבל מן הפירוש ומה שהוציאו‬ ‫בזמנו מן הדינים ולא נפל עליו מחלוקת ואשר נפל בו מחלוקת פסקו‬ ‫בו הדין על פי רוב הזקנים ועליהם אמר הכתוב (יהושע כד) וכל ימי הזקנים אשר‬ ‫האריכו ימים אחרי יהושע ואחר כן למדו הזקנים ההם מה שקבלו מפי יהושע אל‬ ‫הנביאים ע״ה והנביאים למדו זה לזה ואין זמן שלא היה בו התבוננות וחדוש‬ ‫העגיגיס והיו חכמי כל דור משימים דברי הקודמים עיקר והיו לומדים מהם‬ ‫ומחדשים עניניס והעקרים המקובלים לא נחלקו בהם עד הגיע הזמן לאנשי כנסת‬ ‫הגדולה והס חגי זכריה ומלאכי ודניאל וחנניה מישאל ועזריה ועזרא הסופר ונחמיה‬ ‫בן חכליה ומרדכי וזרובבל בן שאלתיאל ונלוו לאלה הנביאים השלמת מאה ועשרים‬ ‫זקן מן החרש והמסגר ודומיהם והתבוננו גס הס כאשר עשו הקודמים להם וגזרו‬ ‫גזירות ותיקנו תקנות והאחרון מן החבורה הטהורה ההיא הוא ראשית החכמים‬ ‫הנזכרים במשנה והוא שמעון הצדיק והיה כהן גדול בדור ההוא ־ וכאשר הגיע‬ ‫הזמן אחריהם אל רבינו הקדוש ע״ה והיה יחיד בדורו ואחד בזמנו איש שנמצאו ט‬ ‫כל החמודות והמדות הטובות עד שזכה בהם אצל אנשי דורו לקרותו רבינו הקדוש‬ ‫ושמו יהודה והיה בחכמה ובמעלה בתכליתם כמו שאמרו (גיטין דף נט) מימות‬ ‫משה רבינו ועד רבי לא ראינו תורה וגדולה במקום אחד והיה בתכלית החסידות‬ ‫והענוה והרחקת התענוגים כמו שאמרו ג״כ (סוטה דף מט) משמת רני בטלה‬ ‫ענוה ויראת חטא והיה צח לשון ומופלג מכל האדם בלשון הקודש עד שחכמים ע״ה‬ ‫היו לומדים פירוש מה שנשתבש עליהם מאותות המקרא מדברי עבדיו ומשרתיו וזה‬ ‫מפורסם בתלמוד (בר״ה דף כו ‪ ):‬והיה לו מן העושר וההון ורחב היכולת מה‪,‬‬ ‫שנאמר בו אהורייריה דרבי הוה עתיר משבור מלכא (ב׳׳מ דף פה) וכן הרחיב‬ ‫הוא על אנשי החכמה ומבקשיה ורבץ תורה בישראל ואסף ההלכות ודברי החכמים‬ ‫והמחלוקת המקובלות מימות משה רבינו עד ימותיו ‪ .‬והיה הוא בעצמו מן‬ ‫המקובלים שהוא קבל משמעון אביו ושמעון מגמליאל אביו והוא משמעון והוא מהלל‬ ‫והוא משמעיה ואבטליון רבותיו‪ .‬והס מיהודה בן טבאי ושמעון בן שטח •‬ ‫והס מיהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי ‪ .‬והס מיוסי בן יועזר איש צרידה‬ ‫ויוסי בן יוחנן והס מאנטיגנוס איש סוכו ־ והוא משמעון הצדיק ־ והוא‬ ‫מעזרא שהיה משירי אנשי כנסת הגדולה ‪ .‬ועזרא מברוך בן נריה רבו •‬ ‫וברוך מירמיה וכן קיבל ירמיה בלי ספק מאשר קדמוהו מן הנביאים‬ ‫הגה״ה‬ ‫נביא מפי נביח עד הזקנים המקבצים‬ ‫וז״ל בהקדמתו לספר היד • זירהיה מצפניה‬ ‫וצפניה מחבקוק וחבקוק מנחום ונחוס מיואל ויואל מפי יהושע בן נון והוא מפי משה וכאשר‬ ‫ממיכה ומיכה מישעיה וישעיה מעמוס ועמוס כלל הדעות והדברים החל לחבר המשנה‬ ‫מהושע והושע מזכריה וזכריה חיהוידע ויהוידע שהיא כוללת פי׳ כל המצות הכתובות‬ ‫מאלישע ואלישע מאליהו ואליהו מאחיה ואחיה מדוד בתורה ־ מהם קבלו מקובלות מפי משה‬ ‫ודוד משמואל ושמואל מעלי יעלי מפנחס ופנחס ע״ה ־ ומהם דעות הוציאום בדרך הסברא‬ ‫מיהושע ויהושע ממשה רבינו ומ״ר חפי הגבורה‬ ‫ואין עליהם מחלוקת• ומהם דעות שנפלה‬ ‫נמצא שכולם חיי׳ אלהי ישראל‪:‬‬ ‫ע״ש חרב אש• שחיבר הגמרא עד משה רבינו בהם מחלוקת בין שתי הסברות וכתב‬ ‫ע״ה ארבעים דורות ואלו הן • רב אשי אותם במחלוקותיהס פלוני אומר כך‬ ‫מרבא ירבא מרבה ורבה חרב הזנא ורב הונא ופלוני אומר כך ואילו היה אהד חולק על‬ ‫מר׳ יוחנן ורב ושמואל יר״י ורב ושמואל מרביני‬ ‫הקדוש ורבינו הקדוש הר׳ שמעון אביו ור׳ שמעון רבים היו נכתבין דברי האחד ודברי‬ ‫הרבים ונעשה הדבר ההוא לעניניס‬ ‫אביו כי׳‪:‬‬ ‫ע"ש ומימות משה רבינו עד רנינו הקדוש ע״ה לא מועילים מאד ונזכרו במשנה בעדיות‬ ‫חיבר חבור שמלמדין אוחי ברבים בתורה (פ״א) ואני אזכרם ־ אבל אחרי עקר‬ ‫שבע׳׳פ • אלא שבכל דור ודור ראש ב״ד אז נביא‬ ‫שהיה באותו הדיר כותב לעצמו זכרון השמועות גדול ראיתי לזוכרו והוא שיוכל אדם לומר‬ ‫ששמע חרבותיו והוא מלמד על פה יכן כל אחד אם הס פירושי התורה כפי אשר יסדנר‬ ‫מקובלים‬.