Ceena urena / Jacob ben Isaac Ashkenazi z Janowa.; [Tytuł oryginału:] צאינה וראינה, פון הרב החסיד כמהר''ר יצחק ז''ל מק''ק יאנאוו. - Silesian Digital Library

Pełen tekst

(1)

(2)

(3)

(4)

(5) ‫פרן הרב החסיד‬. ‫כמהר״ר יצחק יי מק״ק יאגאוו‬ ‫עם‬ ‫'‬. ‫נחלת צביונופת צופים‬ ‫ד רי מוסר פץ ןץזר הקדוש וואס האט געמאכט‬. ‫דער הייליגער הנא רבי שמעון בן יוחאי‪.‬‬ ‫ועם של״ה הקדוש‪ .‬לקוטי יקרים‪ .‬אוהל‬ ‫יעקב‪ .‬משלי יהודה‪ .‬קול יעקב‪.‬‬ ‫אויך האבען מדר ‪1‬מ סיף גיווען נייע םפ‪1‬ד ת‪1‬‬. ‫פניניםיקרים‬. ‫מנחה לשבת‪ .‬ברבי נפשי ט״ו שיד המעלות‬ ‫ופרקי'אבות מים משלים‬ ‫‪.‬‬. ‫מיט הוגדעךט און צעהן פירושים אויף ע רי טייקש‬ ‫און נאד פיעל אנדערע‬. ‫‪1‬‬. ‫פיעטרקוב‬. ‫•‬. ‫נדפוםובדוצאת •טל ר׳ מדדםי'צ הערביים נ"'‪.‬‬. ‫שנה ה"פריז‬ ‫‪.‬‬. ‫לפיק‪-‬‬.

(6) CEENA. URENA. WYDAWNICTWO i DRUKARNIA. FWTMOW 19M. 'i. CEDERBAUMA.

(7) ‫ב‬. ‫מפתחות‬. ‫‪3‬‬. ‫דא זענען אויסגערעכענט דיא הונדערט ארב צעהן פירושים‪.‬‬ ‫‪-‬‬. ‫א)‬ ‫ב)‬. ‫נ)‬ ‫ד)‬ ‫ה)‬ ‫ז)‬. ‫פנינים יקרים‪ ,‬א מעשה פון מדרש‬ ‫פון צוויי עשירים‪ :‬עת רצון‬ ‫אברהם יגל‪ ,‬אטייער משל פון‬ ‫דובנער מגיד‪.‬‬ ‫צדקתך‪ ,‬אטייערער טייטש‪.‬‬ ‫א טעם פאר וום מען זאגט ברכי נפשי‬ ‫מיט פינפצעהן שיר המעלות אום‬ ‫רוינטער שבת צו מנחה‪.‬‬ ‫אמרי נועם‪ ,‬התעוררות אוף ברכי נפשי‪.‬‬ ‫א טייערער טייטש פון אלשיך הקדוש‬ ‫‪.‬אויף ברכי נפשי שיר המעלות‬ ‫קראתי ויענני א דרוש על פי מוסר‬ ‫משפת שקר‪ ,‬א מעשה פון די גמרא‬ ‫פון א בעלת לשון הרע‪.‬‬ ‫מלשון רמיה א משל‬ ‫נאך א משל‬ ‫אשא עיני‪ ,‬אטייטש פון הגאון הק׳‬ ‫בעל מחבר פרשת דרכים‬ ‫יבא‪.‬עזרי‪ ,‬אווינדערליכרעניןפוןמדרש‪.‬‬ ‫שיבת ציון‪ ,‬אטייערער עניין אייף‬ ‫גלות השכינה‪.‬‬ ‫היינוכחולמים‪,‬אמעשהפון הוני המעגל‪.‬‬ ‫רבת צררוני‪ ,‬אמשל פרן אשופט‪.‬‬ ‫ממעמקים קראתיך‪ ,‬אמשל א עושר‬ ‫מיט איין אר־ימאן‬ ‫שמעה בקולי א משל א‪.‬פון גביר‬ ‫הנה ברכו‪ ,‬א משל פון אגשים חשובים‪.‬‬ ‫פון רמב״ם א טעם פ ר וואם מען‬ ‫רופט די זעכם פרקים אבות‬ ‫נאך אטעם פאר וואם דאם הייפט‬ ‫אבות פון די קדמונים‬ ‫מהגאון המקובל ר' משה אלמושניגו‬ ‫אטעם פאר וואם מען האט מתקן‬ ‫געוועזען פאר יעדען פרק צו זאגען‬ ‫די משנה כל ישראל‪.‬‬ ‫אמרי נועם אטעם פר וום מען זאגט‬ ‫פרק אבות אין זומערדיגע שבתים‬ ‫מתיק מדבש‪ ,‬התעוררות‪.‬‬ ‫נאך אטעם פאר וואם מען זאגט פרק‬ ‫פון פסח ביז ראש השנה‬ ‫כל ישראל‪ ,‬אענין גדול פון ש׳ עולמות‪.‬‬ ‫אטייער ענין פון כללות ישראל‪.‬‬ ‫א מום ־ אוקז ‪.‬יי‬ ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫ז)‬ ‫ח)‬. ‫‪,‬‬. ‫‪-‬‬. ‫מ)‬ ‫)‬. ‫יא)‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫־יב)‬ ‫יג)‬ ‫יד)‬ ‫טו)‬ ‫טז)‬. ‫‪.‬‬. ‫יז)‬ ‫יח)‬ ‫יט)‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫ב)‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬בא)‬. ‫•כב)‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫בג)‬ ‫‪.‬בד)‬. ‫‪.‬‬. ‫בה)‬ ‫בו)‬ ‫בז)‬. ‫‪,‬‬. ‫י‬. ‫־׳‬. ‫‪-----‬‬. ‫‪.‬‬. ‫פרק ראעון‬ ‫ל)‬ ‫לא)‬ ‫לב)‬ ‫לג)‬. ‫משה קבל תורה‪ ,‬וויכוח דיא תורד‪,‬‬ ‫הקדושה מיט די מלאכי השרת‪.‬‬ ‫אטייער ענין פון די חכמים ז״ל‪.‬‬ ‫מתונים בדין‪ ,‬אמעשה פין ספר חסידים‬ ‫תלמידים הרבה‪ ,‬א מוסר השכל עי‪/‬‬ ‫גרינדען ישיבות ות״ת‬ ‫סייג לתורה‪ ,‬א מעשה פון שמעו‬ ‫|‬ ‫י ‪.../‬‬ ‫הצדיק כה״ג‪.‬‬ ‫לקבל פרם א טייער משל‬ ‫אל תרבה שיחה‪ ,‬א מעשה פון התנאי'‬ ‫רבי מתיא בן חרש מיט דעם ענ ץ'‬ ‫וקנה לך חבר א מעשה א'פון תג‬ ‫מיט א חבר אין גן עדן‬ ‫ואל תתודע לרשות‪ ,‬אאמת׳ר פשט‬ ‫צו פארשטיין דעם טייטש‪.‬‬ ‫על האמת‪ ,‬א מעשה פון רבא מיט‬ ‫רב טביומי‪.‬‬ ‫רבי חנניא בן עקשיא א טייער משל‪,‬‬ ‫♦‬ ‫־פו דובנער טגיד‬ ‫‪.‬‬. ‫לד)‬ ‫לה)‬ ‫לו)‬ ‫לז)‬. ‫‪.‬‬. ‫'‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫לח)‬ ‫לט)‬ ‫מ)‬. ‫"‬. ‫פרק שני‬. ‫‪.‬‬. ‫מא) דרך ישרה‪ ,‬א אמת׳ער פשט פון רמב״‬ ‫מב) א מעשה פון התנא ר׳ שמעון בן שטת׳‬ ‫מיט אדימענט‪.‬‬ ‫מג) א פשט פון הגאון רשב"ץ י‬ ‫מד) מצוה קלה‪ ,‬אאמת׳דיגער פש ־‪-‬‬ ‫ז‬ ‫מה) עין רואה‪ ,‬מעשה פון התנאים רבי יוחנ‬ ‫בן זכאי‪ ,‬רבי גמליאל ורבי מאיר‪...‬‬ ‫מו) בספר נכתבים‪ ,‬אוואהלער פשט פו‬ ‫‪/‬‬ ‫מדרש שמואל‪.‬‬ ‫טז) תלמוד תורה עם דרך ארח אטיוער עני‬ ‫פון ברדיטשעבער בעל קדושת לוי;‬ ‫מח) זהירין ברשות א טייערע בונה‬ ‫מט) רצונך כרצונו‪' ,‬אמעשה‪,‬יז‪ .‬התג‬ ‫‪1‬י‬ ‫הוני המעגל‪,‬‬ ‫נ נא) ואל תאמין 'בעצמך'‪ ,,‬א מעשה פון‬ ‫ירושלמי א חסיד טיט דעה שטן‬ ‫נב) הרואה את הנולד‪ ,‬טא יער משל‪.‬‬ ‫פון דובנעך מגיד‬ ‫נג) לוה רשע ולא שלם‪ ,‬א אמת׳ר טיימש‪,‬‬ ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪-‬‬. ‫‪.,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬.

(8) ‫מפתחות‬. ‫פרק שלישי‬. ‫פה)‬. ‫הסתכל בשלשה דברים‬ ‫אוואונדער־ פו)‬ ‫ליכער טייטש פון מדרש שמואל‬ ‫אטייערמשל‪.‬‬ ‫פז)‬ ‫גאונים‬ ‫די‬ ‫פון‬ ‫טייטש‬ ‫א בעריהמטר‬ ‫פח)‬ ‫א טייער משל‬. ‫י)נ‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫)‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫פא) דין וחשבון‪ .‬א מעשה מהתנא רבי‬ ‫יוחנן בן זכאי מיט אכציג תלמידים‬ ‫ב) א אמת׳דינער טייטש‬ ‫‪ 0‬תן לו משלו‪ .‬מעשה מהתנא ר׳‬ ‫י אליעזר אוג זיין טאכטער‪.‬‬‫מד) שנה של שחרית‪ .‬א משל פון מענשענם‬ ‫אויפפיהרונג‬ ‫סה) שיחת הילדים א מעשה פון אליהו‬ ‫הנביא מיט א כהן‬ ‫‪,‬י‬ ‫א מעשה פון עזרא הסופר‪.‬‬ ‫‪ 5‬סייג לחכמה שתיקה א מעשה פלא‬ ‫מהתנא ל־בי שמעון בן יוחאי‬ ‫סח) בנ למקום א מעשה פון ירושלמי‬ ‫מיט ריש לקיש‬ ‫‪,‬מט) לקח'טוב‪ .‬אטייערער ענין פון ספר‬ ‫אותיות דרבי עקיבא‬ ‫‪,,‬מעא)הכל צפוי א ויכוח התנא רבי יהושע‬ ‫בן קרתה מיט א חכם פון די היידען‬ ‫עב) החנות פתוחה‪ .‬אמשל פון מדרש‬ ‫תהלים‬ ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪-‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫פרק רביעי‬ ‫נ) איזהוחכם‪ .‬א וואולער פשט פון ספרים‬ ‫עד) אטייערער ענין‪.‬‬ ‫עה) אטייער ענין פון קאזיניצער מגיד‬ ‫בעל מחבר עבודת ישראל‪,‬‬ ‫עו) א פשט פון ספרים‬ ‫עז) א מעשה פון נתן דצוציתא‬ ‫עה) אל תהי בז‪ .‬א מעשה פון התנא‬ ‫רבי אלעזר בן שמוע מיט אקייזער‬ ‫פדן‪ .‬רום‬ ‫ע )'תקית אנוש‪ .-‬אאמת׳דיגער פשט‪.‬‬ ‫פא־)המקיים את התורה מעוני‪ .‬מעשה‬ ‫מהתנא הלל הנשיא‬ ‫פב) עוסק בתורה‪ .‬מוסר אוף תלמוד תורה‪.‬‬ ‫פג) משלות רשעים א טייערע ערקלערונג‬ ‫אמת׳דיג פארוואם די רשעים געהט‬ ‫עס גוט אויף דער וועלט‬ ‫ד) התקן עצמך בפרוזדור א מעשה פון‬ ‫כעל מקדש מלך‬ ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪-‬‬. ‫פרק חמישי‬. ‫פט) בעשרה מאמרות‬ ‫צצא)אפיין משל‪.‬‬ ‫צב) א פירוש פון ספרים‪.‬‬ ‫צג) אמשל פון אגרול‪.‬‬ ‫צד) אף המזיקין‪ ,‬א מעשה מהתנא רשב״י‬ ‫מיט החכם פון די ידדען ראובן בן‪.‬‬ ‫איסטרובלי‬ ‫צה) אינו נבהל להשיב אטייער ענין‬ ‫מהקדוש רבינו חיים וויטאל ז״ל‬ ‫צו) מקצתן אינן מעשרין‪ ,‬א מעשת‬ ‫ממדרש פון א גרויסען עושר‬ ‫צז) בנותני צדקה‪ ,‬א מעשה פון רבי מאיר‬ ‫בעל הנס מיט דעם עושר יהודא‪.‬‬ ‫הענתותי‬ ‫צח) ונפש שפלה א מעשה פון הנא רבי‪-‬‬ ‫עקיבא מיט איין פעריל סוהר‬ ‫‪,‬‬. ‫א טייערער‪ .‬ענין‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫פרק ששי‬ ‫צט) שנו חכמים‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫תשובה ומעשים טובים א אמת׳ריגעד‬ ‫טייטש‬ ‫א מעשה פון ספר ראשית חכמה סימ‬ ‫א באנדע גזלנים‬ ‫הקנאה והתא׳יה והבכור‪ ,‬אטייער משל‪.‬‬ ‫על כרחך א בעריהמטער משל צו‬ ‫פארשטעהן אלע על כרהך‪.‬‬. ‫זעכסטען פרק‬. ‫אענין‬. ‫גדול‬. ‫פון׳‬. ‫‪.‬‬. ‫קקא)תורה לשמה‪ ,‬אבעפעהל פון דיא‬ ‫רוימישע רעגירונג מיט התנא רבי מאיר‪.‬‬ ‫קב) אטייער משל‬ ‫קג) בת קול‪ ,‬אוואונדערליכער פירוש‬ ‫פון בעל שם טוב הקרוש‪.‬‬ ‫ענין גחל‬ ‫קד) עלבונה של תורה‬ ‫הכנסת אורחים‬ ‫ה)ק אלא חרות‪ ,‬א מעשה פון התנא רבי‬ ‫‪.‬שמעון בן חלפתא אין די שטאט צפורי‪",‬‬ ‫קו) דרכה של תירה א טייער משל‪.‬‬ ‫קז) בשמחה ובטהרה אענין נחמד פון‬ ‫תנא דבי אליהו‬ ‫•קח) העושה סייג לדבריו א מעשה פון‬ ‫רבי ינאי אין אכסניא‪.‬‬ ‫קט) תורה ומעשים טובים אמשל פון‬ ‫פרקי דרבי אליעזר‬ ‫קי) לא בראו אלא לכבודו‪ ,‬אטייטש׳‬ ‫מספרים הקדושים‬ ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬.

(9) ‫תפלת מנחה לשבת‬. ‫‪1‬ג‬. ‫שרי יושבי ביתך‪ ,‬שד יהללוךסלה‪ :‬אשרי העט שככו‬ ‫לו‪ ,‬אשרי העם שייאלהיו‪ :‬תחלה ךוד ארוממך אלהיהמלך‬ ‫'י כל יום ‪.‬אברכך‪',‬ואהללה ש‬ ‫ואברכה שמך לעולם ועד‪:‬‬ ‫איןי חקר דור לדו‬ ‫לעולם ‪':‬דד גדול יי' ומהלל מאד ולגדלתו‬ ‫לשבח מעשיך‪ ,‬וגבורותיך'יגידו‪ :‬הדר כבוד"הודך‪ ,‬ודבר‬ ‫נפלאותיך אשיהה‪. :‬ועזוז נוראותיך יאמרו וגדלתך אספרנה‬ ‫זכר רב טובך יביעולצךקתך ירננו‪ :‬חנון־ורחום יי‪ ,‬ארך אפת‬ ‫וגדל הסד‪':‬טוב יי לכללורהמיו יעל כל מעשיו ‪':‬יותך ע‪-‬ב׳‬ ‫מעשיך׳ וחסידיך‪/‬יברכוכה‪':‬כבוד מלכותך'יאמרו'‪ ,‬וגבורתן‬ ‫י האדם גבורותיו׳ וכבוד הדר מלכותו‬ ‫ודברו‪ :‬להודיע לבני‬ ‫מלכותך מלכות כל עולמים‪ ,‬וממשלתך בכל דור ודור‪ :‬פוט‬ ‫יי לכל הנופלים ‪',‬וזוקף'לכל הקפופ׳ים‪ :‬עיני כל אלןך ושיבר‬ ‫ואתה נותן 'להם את אכלם בעתו‪ :‬פותח את וךך'‪ ,‬ומשיבי‬ ‫לכל חי רצון'‪ :‬צדיק יי בכל דרכיו‪ ,‬וחסיד כל מעשיו ‪ :‬קרו‬ ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫פירוש ע״ט‬ ‫א רייושביביתך וואהל די רום זיצעץ אין דיין הויז דם טייגט טען די שוד־״ל נאך ייעל‬ ‫דיך לויבן' אייביג אשרי העם וואדזל צו רעם פאלק רום טדאזר פיעל מצות ארג וואהל איז צו ך‬ ‫פאלקווים נאט איז ויין גאט ‪ :‬ההלהלדוי א לויב נעזאגג צו דוד המלך ע״ה ארוממך איך ורעל'ד‬ ‫שיין נאט לערלייבן‪.‬ואברכה או'נ ורעל לויבן דיין נאמן אוף אייניל בכליום אלע מאג ורעל א‬ ‫דיך בענטשןואד‪,‬ללה אוב העללויב־ן דיין נאמן אוף אייבג גדול אט איז;געאכ עלמ ארג איז זעו‬ ‫געלויבטולגדולתו אוג צו דין גדולה איז ניט רא ‪.‬קיץ אדשוגג אונ״קיין סוףדור איין דור‬ ‫ן‪.‬רע‬ ‫לויבן דייגעמצשים צום אגךערן דורוגבורותיך אונדייגע גבורות וועלןזיי זאגןהדי דישוע״קי‬ ‫ודברי אוג די רייד פון דיינע וואוגדר ורעל איך ךעךץעך‪,‬לען‪.‬ועזוז אוג ר‬ ‫פון דיין יי‪.‬געם כבוד‬ ‫'שמאדקייט פון דיין פארכט טהון זיי ואגןוגדולתך אוג דיין גדולה וועל איך אוך ךערצעך‬ ‫ובר די געדאנקען פון דיין פיעל גוטץטהוןידי רעד־עןוצדקתך וועגען די גערעבטיקייט ווס‬ ‫׳טהוסט'טהון' זיי דרגיף דגגען חנון נאט איז א לייט זעליגר אוני א דעךבארמי‪.‬גר ארך ער ךע|‬ ‫לעגגערט אוג האלט אויף זיין צאקרגיל אוג טהוט גרויסע וחסדים'טוב 'נאט איז גוט צו א‬ ‫רחמיו אוג אויף אלע ווערק איז זיין רחמנותיורוך י; אלע דייינע רוערק מהין דיך לוי ן והסיייך‬ ‫בןמבח אוג לייגע הסירים בעצטשן ךיך כבוד דעם כבוד פון דיין מלוכה מהון זיי זאגעןוגבורתך‬ ‫וךי_ע לבני האדם׳ אוג ‪.‬זייזגר טעם וועט מפרסם ‪ 1‬יין 'גאטם‬ ‫ד גע גבורות טהון זיי רעדען הל‬ ‫וכבוד הדר מלכותו אוג דעם מייגעים כבוד פון זיין מלוכה מלכותך דיין מלובה‬ ‫גבורות צו ך מעגטשן‬‫איז אין אלע וועלמיוממשלתך בכלדור אוג דיין נ־ערועלטיגקייט איזאין אלע דורותסומך גאט‬ ‫לעהגט אוגטר צו אלעווס פאלעןוזוקף אוג אלעורם זענען איין ‪.‬געבוי״גן ביז ךער‪.‬עךד טאבט‬ ‫ידי גאט אויפ טעלעןעיני כל לי אויגן פון אלע סעשעפעני טהץ צו דיר האפןואתהנית; לחם‬ ‫׳‬ ‫אוג דו גיסטזרי זייער ש ייז איטליכען אין זיין צייטפותח דו טהוסט עפענן דייי אגרי ל;‬ ‫•אוג דר מאכסט זאט איטליכן לעבעגדיגן בעשע עניש נאך זיין ודלו צדיק גאט את‪ /‬־עכט‬ ‫וחסיד'בבל מעשיו אוג אי• א חסיד אין אלע ןי 'ע ורעדה קדוביי ‪/‬אט‬ ‫‪:‬‬ ‫־"׳‬ ‫‪1‬‬. ‫"‬. ‫“‬. ‫•‬. ‫”‬. ‫'‬. ‫‪,‬‬.

(10) ‫תפלת‪ .‬מגהה לשבת‬ ‫יי לכל קראיו‪ ,‬לכל אזמר יקראהו באמת‪ :‬רצון יראיו ‪.‬יעעזה‪ ,‬ואת‬ ‫י ויושיעם ‪' :.‬עומר ץ" את יכל אהביו׳ ואתי כל‬ ‫שועתם ישמע‬ ‫הרשעים יעמיד‪ :‬תהלתין ןדכר פי ויברך כל בער עם קלעו‪.‬‬ ‫לעולם ועד‪ :‬ואנחנו נברך יה‪,‬מעתה ועד עולם הללויה‪:‬‬ ‫ובא לציון גואל‪ .‬ולשבי פשע ביעקב׳ נאם דיי‬ ‫ואני זאת'בריתי אתם אמר יי‪ ,‬תהי אישר עליך ודברי‬ ‫אשר־־־־שמתי בפיך׳ לא ימושו מפיך‪ ,‬ויזפי זרעך׳‬ ‫י זרעך אמר יי‪ ,‬מעתה ועד עולם‪ :‬ואתה‬ ‫‪.‬מפי זרע‬ ‫קדוש‪',‬יושב תהלות ישראל ‪ :‬וקרא זה אל־זה ואמר‬ ‫קדוש קדוש קדוש יי צבאות מלא כל־הארץ כבודו‪:‬‬ ‫‪:‬מהבלק דין מן דין ואמרין קדיש בשמי מרומא‬ ‫עלאהבית שכינתה קדיש על ארעא עובד גבורתה‪,‬‬ ‫קדיש לעלם ולעלמי עלמיא׳ יי צבאות טליא כל־‬ ‫ארעא זיו קרה‪ :‬ותשאל רוח‪ ,‬ואשמע אחרי קול רעשי‬ ‫גדול‪ ,‬ברוך קבוד־ן\ממקומו ‪ :‬ונט תנירוחא‪ ,‬ושמעת‬ ‫‪,‬‬. ‫‪1‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪-‬‬. ‫'‬. ‫פירוש ע״ט‬ ‫נאהענט צו אלע וום רופען איהם ;לכל אשר נאר צוא דיאתאם רו עץ אידזם טיט אמת דאם‬ ‫הייפט טיט דעם גאנצן הארץ רצוןיראיויעשה דעם ווילןפוץ זייגע פארקטינע מהוט גאט מהון‬ ‫׳ואת שקעתם אוב זימגר' געשריי ד‪',‬עךט ער צו'אוב העלפיט זיי שומרקי גאט היט אלע די;עלייעב‬ ‫האכער‪/‬ואתאוני אלע 'רשעים פארטילינט ער תהלתקייידבי פי מיין מגיל טהוט רעךןגאמס לויב‬ ‫דבריך בל בער אוג אלע' מיענטשן טהון אויךילויבן זיין הייליגן נאמן לעולםועד אוף אייבג ואנחני‬ ‫אביר טיר״וום זענן אנגעבר׳ייט צו תדדית המתים אוג מ‪.‬קבל צו זיין טובות פון נאט וועלןימיר‬ ‫לויבען גאיט היינטיביז אייביג ך‪,‬לילדה אוג דערום לויבט נאט אלע ציימען‪:‬‬ ‫‪ :‬יי' ובא לציון'גואל עם •ועט קויזן' איין דערלייזר _קיין ציוןולשבי פשע אז ‪.‬ישראל וועלן ווידר׳‬ ‫י כערען פון מיקטייט וועט קוטן ךי רעקטע נאולהקאניזאת אוני איך בין זיי מקטיח זאגט נאט‬ ‫ת‪/‬׳י אשר עליך מיין נבואה וום אויף דיר איזודברי מייגע רייד פון דר תורהרום איך האב געטהוך‬ ‫איין דיין מיויל לא ;טישי‪/‬יי תעלען ניט ווערעין אפגעמהון פון דיין טויל אונ פון דיינע קינרעדם‬ ‫יי זאנט גאט פון אצוניד ביז אייבגואתה ‪,‬קדוש אוג דו ךזייל ף־‬ ‫אוג קץךס‪.‬קעדערם מויל אמר‬ ‫‪ :‬דו נוא־טפט אויף די לויביפון יך ראל חאטישיוקראזה די מלאכים רופן אייבך צום א;ךעךן‬ ‫אוניזאגי יאט איז זתיילג טיט הער אפט ךי ערדי אה פול זיין כבודוממקלין אוג דיא מלאכים‬ ‫אנטפאנמאיינרפוןדעםאנדער זייזאנן נאט איז הייליג אין אייבעךשטן היטל דם ארטווי זיין‬ ‫•י שכינה רוהט'קריש נאט איזיהייליג אויף דר ‪.‬עךד ער טהוט שט‪/‬רקיייט _קךי׳ש גאט איז הייליג‬ ‫י אין אלעויי לטןיי צבאות גאט פון הערשאפטידי ;גירד איז פול מיט לויטעדקייט פוןזיין שבינה‪.‬‬ ‫ט‪5‬ז עם הט סיף אויף נעהובן א רום נבואהו שםע האב איך געדערט אונטר־‬ ‫דדי נביא‬ ‫ד יר אשטורעס מייט גרויכ ךע ש פון טלאקים נא זאגן בדיך‪ .‬ככוד־געלויברי"י‬ ‫‪.‬‬. ‫“‬.

(11) ‫׳־ד‬ ‫תפלת מנחה לשבת‬ ‫בתרי קל זיע פגיא דמשבחין ואמרין בריף יקרא ‪1‬‬ ‫דיי מאתר בית שכינתה ‪1 :‬יי ימליך לעלם ועד ‪- :‬ין‬ ‫מלכותה קאם לעלם ולעלמי עלמיא ‪ :‬ין אלהי אברהם ‪1‬‬ ‫יצחק וישראל אבותינו‪ ',‬שמרה־זאת לעולם‪ ,‬ליצר‬ ‫מחשבות'לבב עמך‪ /‬והכך לבבם אליך‪ :‬והוא רחום‬ ‫יכפר עוץ ולא ישחית‪',‬והרבה להשיב אפו‪ /‬ולא‪:‬עיר‬ ‫כל־־׳חמתו‪ :‬כי־אתה אזעיטוב ופלה‪ ,‬ורב־חפהלכל"‬ ‫קראיך‪ :‬צדקתך‬ ‫זצדק לעולם‪',‬ותורתך אמת‪':‬התן‬ ‫אמת לןעקב חסד לאברהם אשר־־נשבעת לאבותינו‬ ‫מימי קדם‪' :‬ברוך אדני יום יום יעמם־לנו‪ /‬האל‬ ‫ישועתנו פלה‪ :‬ך צבאות עמנו מישנמלנו אלדד‬ ‫יעקב ‪1‬סלה‪1 :‬יןצבאות אשרי אדם בטח בך ‪ :‬ין‬ ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫'‪1‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫הושיעה ‪,‬המלך יעננו ביום־־קראנו‪ :‬ברוך הוא אלהינו‪,‬‬ ‫שבראנו לכבודו‪ ,‬והבדילנו מן־התועים ונתן לנו תורת‬ ‫‪,‬‬. ‫אמת וחיי עולם נטע בתוכנו הוא ‪.‬יפתח לבנו בתורתו‪.‬‬ ‫וישם בלבנו אהבתו (‪:‬ראתו׳ ולעשות רצונו'ולעכדו‬ ‫‪,‬‬. ‫פ ידוש ע״ט‬ ‫יין ארטיי‪.‬ימלוך גאט וועט ‪.‬קעניגן צו אייביגקייט גאטס קעגי;רייך איז א קיום צו אלע רועלטן‬ ‫אלמי אביהם דר גאט וואס הט טנהד געוועזען ‪2‬יין נאסן אוף אברהם וצחק אוג ן ךאל או;ןערע‬ ‫לטערן היט ;גס צו אייבג דר זכות פון דיא אבותליצר טחובות‪ .‬אז דיין פאלק זאלן ניט האבן‬ ‫‪,‬קיין לע טע מרזשבותוהכן אוב זאלסט אנברייטן זיקגרעיהעךצער צו ריר סיר •אלן רעכט‬ ‫תשובה טהון והוא ;אט איז איין ךךברעמךי;ר אונער פעךדךבט ניטוהרבה אוב מעקרטווידר‬ ‫נןערן זיין גרים צארן אונךק‪-‬וועקט ניט זיין ;ריס צאךןבי אתה ן; דק ידו נאט ביטיטגוט אוב‬ ‫פאך;יבטט אוב ביטט פול טיט ח'םד צו אלעויום רו עץ ‪.‬דיף צדקתך צדק דיין ‪.‬געךעכטי ייט את‬ ‫איין אייבג גערעבטיגקייט אוב דיין הורה איז לויטער אמת תתן אמת דו גיבסט אמת צו יעקב‬ ‫אוג סקד גיבסט דו צו' אברהם רום דו האסט;עשווארן צויאומערע עלטערן'פו'ן' ‪ 5‬ריהר בריך‬ ‫אדני ;עלויביט את ;אטי טאג אוף טאג טיהוט ער או;ז אוף לאדן ער איז אונןר דזעלפר אויף‬ ‫אייבג;י צבאות ;אט איז טיט או;ז ;גר אתי אשטאכקער צו אונז דר גאט פון'_י‪.‬עק'כ'אין דער‬ ‫אייביגקייט אשרי אדם וואהל דעם מקשןרום פארזיכערט זיף אין ‪.‬דירייהו״טיעה גאט העלף דר‬ ‫‪,‬קעניג זאל או;ז ע;טפעךן דעם טאגווים מיר רויפן איהם אן ברוךאלהינו ;עלויבטאיז ;גר אומר‬ ‫;אטווסןגר ד;ט אוט בעשאפן פון דין בוד וועגן אוני הט או‪/‬ז א עשייד בשעת מתן תורה‬ ‫פון ךי מיידן אוג דר צו הט ער אונז ;עגעבן די תורה ;ום זיא איז לביטוי אמת גא־ דם אייביגע‬ ‫לעק הואיפתח ער זאל ענ ענן או;זעךע העךצר אין דער תורה אוג זאל טה ‪-.‬ן איי אוניעךע‬ ‫ולעות רצעו גאט זאל או;ז העלפןאז מירזאלן טהון‬ ‫הערצרזיין ליעב אפט אוני‪.‬זיין פארבט‬ ‫יין ווילען אוג סיר זאלען דיענען איהסמיט דעםגאי‪.‬צן הארק למען מיר יאלן זיף ;יטטיהען‬ ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫־‬. ‫בו‬.

(12) ‫תפלת מנחה לשבת‬ ‫בלבב שלם׳ למען לא ביגע לריק׳ ולא גלד לבהלה‪:‬ין‬ ‫יהי׳רצון מלפניך ין אלהינו ואלהי אבותינו‬ ‫׳ שנשמור ‪1‬‬ ‫הקיף בעולם 'הזה׳ וגובה ונחיה ונראה׳ ונירש טובה‬ ‫"‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫וברכה׳ לעני ימות הטעיה‬ ‫׳ ולחיי העולם הבא‪ :‬למעןי‬ ‫ברוך ‪:‬‬ ‫יזמרך כבוד ולא ידם׳ יין אלוהי לעולם אודך‪:‬‬ ‫הגבר אשר ‪.‬יבטח ביי‪'.‬והיה ץ 'מבטחו‪ :‬בטחו מי‬ ‫עדי־עד׳ 'כי ביה יי צור'עולמים‪ :‬ויבטחו בך יודעיי‬ ‫׳ כי לא־עזבת דרעיך ‪:‬׳יי יי חפץ למען צדקו׳‬ ‫עמך‬ ‫יגדיל תורה האדיר‪ :‬דער חזןזאגט חצי קדיש‬. ‫נאיני תפלתי לף ת‪3‬יי רצון אלוזים בךב־הסדך‬ ‫׳ ‪.‬ענני באמת_יץזעף‬ ‫‪,‬‬. ‫ויהי בנסוע ‪.‬וכו׳ נאך דעם אריין שטעלין ם״ת אין חיבל זאנט דער חזן חצי קדיש‬ ‫יקרים‬ ‫עת רצון‬ ‫פנינים‬ ‫(ואני תפלתי וגו׳ ענגי באמתןישעך) ענני ענטפד מיד‬ ‫‪ 1‬אטת ‪.‬ישעך טיט אמת דיי חילף'‪ ,‬צו פערשטעהן דיעזע‬ ‫וויערפר אין זעתר שוועד דע; דם הט‪.‬ק־ין פשט ניט וועלן‬ ‫מירי דם ערקלערן איי; בשר ודם אז ער שטעלט דך תפלה‬ ‫מהון צו ד׳שי״ת ער זאל איהם טהון דין רצון ‪.‬קאן זיין אז‬ ‫דםורם ער בעט איז דם גאו־ פר איהם איין אומגליקן למשל"‬ ‫ער בעט אלף עשירות‪ ,‬טרעפט פיעל מאל אז דם עשירות‬ ‫׳ יש עושר‬ ‫ב־ענגט איהם צום אומגליק ווי דר פסוק זאגט‬ ‫שטורי לבעליו לרעתו עם איז פאךאן ‪_ :‬עשירות וום ברענגט‬ ‫אויף דעם מעגישען איין אומגליק‪ ,‬ילוו פיעל זענעןאירים‬ ‫שקנא את ער בעקומט דאדורך שעאים וועלכע דרכן אידים‬ ‫אומגליקליך צו מאכן אדי פארקעהו־ט עם טרעפט דעש‬ ‫מענשעין איין סבהאונדם איז גו־אד זיין גליק אי ער זאל‬ ‫דורך דעם ניצול ווערן פין פיט וויא דעד מדרש ברענגט‬ ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪:‬‬. ‫‪.‬‬. ‫'‬ ‫‪.‬‬. ‫איין מעשה צוויי רייכע מע‪:‬שן האבן איין מאל נעלאדען‬ ‫שיפן טיט תבואה צו פערשןקן זיי טיט דעם ‪,‬ם געהענדיג‬ ‫צום ברעג הט איינר אהםגעבו־אכן איין פום ער איז קראנק‬ ‫עוואיך אוג חט נ־ם געקענט אבריתען טיט זיין שיף אונ‬ ‫דר אנדערער אז ער הט געענריגט לאדענען אין ער אוועק‬ ‫טיט זיין שיף‪ ,‬דר וועלכר הט אויםגעבראכן איין פזם הט‬ ‫געוויינט אוג געקלאגם יף‪1‬א דר סבת וואם ש־ איז קראנק־‬ ‫געווארן אוג האם ניט געקענם אוועק שןקעןזיין תבואה‬ ‫אינדעם איז געקוטן איין בשורה רעדי אזן‪.‬ענע שיף וועלכע‬ ‫איו' אוועק איז צושלאגן געוואן; אן איי שטיין ארג דר סויחר‬ ‫טיט דיו תבואה ‪.‬זענן דערטרונקן געווארן ווי ער הם דאס‬ ‫דערהעו־ט הם ער שלן געלויבט רישי״ת פאר דר סבה ער‬ ‫איז געזוגד געווארן אוג זיין רייכטהום איז ניצול נעווארן פון‬ ‫אינגליק' היינט ווייסן־ען איי; בשר ודםוויאס צו בעטן‬ ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫פירוש ע״ט‬ ‫צו לערקייט אוב מיד זאלן ניט נעווי ן צו שרעקענישיהי רצון עם זאל זיין דעד ווילן פר דיר‬ ‫גאט' אונזך נאט אונ נאט פון אונזעכע עלטעךן שנשמור אז מיד זאלן היטן דיין ‪.‬געזעץ אוף דר‬ ‫וועלט ומבהיאונ מיד זאלן זוכה זיין אוב מיד זאלן לעבן אוג מיד זאלן ‪.‬עךכען נוטס אוג בענטשונג‬ ‫לשניימות המשיח צו די יאקרען אונ טעג פון משירו אונצום אייביגן לעבן למען מטרף אום ווילן‬ ‫מיד זאלן לויבן דיך אוג זאלן ניט שווייגן ץ‪ :‬אלמי נאט מיין נאט אייבג וועל איך דיך לוקן ברוך‬ ‫געלובטיאיז ידעו מענטש'וום פאךזיכעךט זיך אוף נאט אוג נאט וועט יין זיין פאךזיכערונג‬ ‫בטחוימי פארןיכערט אייך אוף נאט ביז אייבג דען מיט דעם שם י״ה האט גאט געפארעטט‬ ‫אלעוויעלטן ועטחו ךערום;עךזער טען זיף פאךזיכערן אין' דירום ווייסן דיין נאמן דען דו נאט‬ ‫פארלאזט ניט דיינע פאךשטער;י‪ :‬חפץ גאט אום ווע;ען זיין נרוים צדקות טהוט ר ט־וים‬ ‫מאכען די תורה מיט מצות כדי מיר זאלן טעחר זכות האבען אוף יעגער וועלט‪:‬‬ ‫ואני תפלתי איך טהו תפלה פאר ידיר נאט עם זאל זיין פאר דיר איין עת רצון מ_קיל‬ ‫צו זיין מיין 'תפלה וואס איך טהו פאר דיר נאף ד־עם עסען אוג טרינקק אזוי ווי דו האקט‬ ‫ט_קבל געוועז‪:‬ען היא וקפלה וואס איך האב אין דער פךיה מקפלל ;עווען נאט דורך אך‬ ‫פיעלוהייט ‪ 1‬יץ גענאד ענטפער טיר דאך תדך ך'יא וואדסייט דיין הילף‬ ‫אתה‬ ‫”‬. ‫‪,‬‬. ‫•‬.

(13) ‫ה ע‬. ‫תפלת מנחה לשבת‬ ‫בי שם ין אקרא׳ הבו גדל לאלהינר‬ ‫אדני שפתיי תפתח ופי יגיד תחלקך‬. ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬. ‫ברוך אתהיי‪ ,‬אלהינוואלה אבותינו‪ ,‬אלמי אברהם‪ ,‬אלמי ;צחק‪ ,‬ואלמי'‬ ‫י_עקב \האל הגדול‪ ,‬הגבור והנורא אל עליון גומל הסדים טובים׳ ;קונה‬ ‫הכל‪ ,‬וזוכר חסדי אבות‬ ‫ומביא גואל לבני בניהם למען עןמ ‪ 1,‬קאקבה ‪:‬‬ ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫נש״תןכך־נו לם ים מלף הפץ בח ים‪ ,‬וכתבנו בספר‬. ‫הדדים \‬. ‫למענף אליהים ח ים‪:‬‬. ‫־׳ 'מלך עמר 'ומושיע ומגן‪ '.‬ברוך אתה "‪ ,‬מנן אברהם‪:‬‬ ‫אתה נבור לעולם 'אדני מחיה מתים אתה‪/‬רב ‪ :‬לה־רישיע‬ ‫בחורף‬. ‫‪:‬‬. ‫מ יב הרוח ומוריד הגשם‪:‬‬. ‫מכלכלהי‪.‬ים בחסד׳ מחיה מתים ברחמים'רבים‪ .‬ם־רמך נופלים׳ לרופא‬ ‫׳ לישני עפר‪ .‬מי כמוך בעל גבורות ומי‬ ‫חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו‬ ‫ךומה לך׳' מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה‪7 :‬‬ ‫יי' בש״ת מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחרם ברחמים‪:‬‬ ‫ונאמן אתה׳ להחיות מתים‪ .‬ברוך אתה ‪:‬יי׳ מחיה המתים‪:‬‬ ‫”‬. ‫‪,‬‬. ‫ווען דער חזן 'זאגם דיא הויכע שמונה עשרה זא‪:‬ט מען דאידי ‪.‬קדושה‬. ‫‪:‬‬. ‫נקרע את־עמך'כעולם כעם' עטקדיעים אותו בעמי טרום‪ ,‬ככתוב‬ ‫על־;ד נביאך' וקרא זה אל־זה ואמר‪ ':‬חח קדוע קדוע ‪',‬קרוע‪.,‬יי צבאות‬ ‫לעמתם ברוך יאמרו‪ :‬קי" ברוך כבודן; מיקומו‪:‬‬ ‫מלא כל הארץ כבודו‪:‬‬ ‫‪1‬״ ובדברי קדעך' כתוב לאמרי‪ :‬קי׳״שיןזןי לעולם אלה;ךציון לדר ודר ה לוןה‪:‬‬ ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫חזן לדור ודור נגיד גדלף‪ ,‬ולנצח גצחים קדשתף נקדיש לשביחף אלהינו טפינו ‪7‬לאימוש לעולם‬ ‫;י האל 'הקדוש ‪( :‬בש״ת המלך הקדוש) ‪:‬‬ ‫יעד‪ :‬כי אל מלך גדול'וקדוש אתה ‪ :‬ברוך אתה' ‪:‬‬. ‫אתה קרוע‪ ,‬ועמך קדוע'‪ ,‬וקדועיסיבכליום ‪.‬יהללוך יפלה‪ .‬ברוך‬ ‫‪5‬־ ״ת במלך רקדרש ‪:‬‬ ‫אתה יי'האל הקדויט ;‬. ‫אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי‬ ‫אהד בארץ ‪',‬תפארת גדלה ועטרת ישועה׳ יום מנוחה‬ ‫‪.‬ברהםיגל‪ ',‬צהק לרנן‪ ',‬עקב‬ ‫וקדשה לעמך נתת‪.‬‬ ‫‪.‬‬. ‫עת רצון‬. ‫פנינים‬. ‫נאר השי״ת ער ווייס דאך עתידות ער איז צופה ומביט עד‬ ‫ףם כל הדורות ‪,‬ער ווייס וום איז באמת גוט פר דעסמענשן‪.‬‬. ‫יקרים‬. ‫דם בעטען־מיר ענני באמת ישעך ענטפער מיר מים דיין‬ ‫אמת׳ע חילף‪,‬ורם דו ווייסט אזיפר מיר יאה דם איין חילף‪:‬‬. ‫תפלתישראל‬. ‫(אברהם יגל יצחק ירנן רכז ') למשל א שדכן הט‬ ‫פארגעשטעלט א שידוך איין יונגען מענשען מיט איין‬ ‫געריהמט פרייליין׳ איין םע‪1‬גר מושלמת׳ דר צו איז זי‬ ‫געווען איין גרויסע יפת תאר נאר דער יונגר מעניש‬ ‫הט זיך ניט געקענט בעשליסן צו רעם 'שידוך זאגט‬ ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫דרשךכן ווען איחר וואלט וויסן איהרע גרויסע מעלות‬ ‫וואלט איהר מעהר ניטיגעצווייפעלט אוב געישלאסען‬ ‫דעם 'שידוך׳ זאגט דר יובגער מעבש דם האב איך 'שון‬ ‫אייניגע מאל פון'אייך געהערט׳ ענטפערט איהם דער‬ ‫שדכן אמת איתר ‪,‬קענט סטאלצירען' ימיט אייער יתום‬. ‫פירוש ע״ט‬ ‫אתה אחד דוביקט איץציג אוב דיין נאמן איז אייגציג ארב וועד איז ןל ץר אזוי ווי דיין‬ ‫פאלק ‪.‬ישראל איין איץ־ציג פאלק אויף דר ערד תפארת אצירונג פץ אככערקייט אוג אקרון פון‬ ‫חילף אטאג פון רוהו;ג אוב הייליגקייט האקט דו ציו'דיין פאלק געגעכץ' אברהם על אברהם איו‬ ‫לוטטיג אוג צחק טהוט דנגק נעקב טיט זיינע קי;דר רוהען אין איהם אליעכליכע אוג‬ ‫אבאוויליגע‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬.

(14) ‫תפלת מגהה לשבת‬. ‫‪;0‬‬. ‫ובניו ינוחו בה מנוחת אהבה ונדבה׳ מנוחת אמת‬ ‫אמונה׳ מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח׳ מנוחה‬ ‫‪.‬‬. ‫שלמה שאתה רוצה בה יכירו בניך וידעו׳ כי מאתך‬ ‫היא מנוחתם׳ ועל מנוחתם יקדישו את שמך‪:‬‬ ‫‪.‬‬. ‫אלהינו ואלמי אבותינו‪ ,‬רצה במנוחתנו קדשנו במותיך ‪ :‬ותן‬ ‫־‬‫חלקנו בתורתך‪ ,‬שבענומטובך‪ ,‬וישמחנו בישועתך‪ ,‬ןטהד לבנו‬ ‫לעברך באמתי‪ ,‬והנחילנו ץ אלהינו'‪ ,‬באהבה וברצון שבת קלשך‪,‬‬ ‫וינוחו בם ישראלי‪ ,‬קקדשיישמך‪ .‬ברוך'אתה‪;/‬י מקרש השבת‪:‬‬ ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫רצהיי אלוהינו׳ בעמף ישראל ובתפלתם והשב את העבודה לדביר‬ ‫ביתף‪".‬ישראל\ותפרתבןאהבה תקבל ‪1‬ךצ ן‪ .‬ותהי' לרצון תמיד‪.‬‬ ‫בודת‬ ‫יי ראל עמף ‪:‬‬ ‫‪.‬‬. ‫‪:‬‬. ‫ראש חוד־שאונחול'המועד זאגט מען ראם‪:‬‬. ‫אלוהינו ואלוהי אבותינו‪. ,‬יעלה רבא גי יע ויראה וירץה דישמע רפקד ויזבך זקרוננו ופקדוינו׳‬ ‫חברון אבותינו‪ .‬חברון משיית בין‪-‬דוד עבדך ‪'.‬חברון ורוכלים יעיר ‪,‬קךשך‪' .‬וזקרון כל‪-‬עמך‬ ‫בית שראל לפניך לפליטה 'לטובה‪ .‬ילדון 'ולחסד' ולרחמים‪ .‬להלם ולשלום ביום‬ ‫לראש חודש ראש החדשן לחוה״ט פסח סג תמצות לחוה״ט סוכות חג הסכות‬ ‫‪.‬‬. ‫הזה‪ :‬זכרנו יי אלוהינו‪ .‬בו לטובה‪ .‬ופקדנו בו לברצה‪ .‬והושיענו בולרדים ובךבר ושועה‬ ‫י ורחם עלינו והושיענו כי אליך זנינינו כי אל מלך‬ ‫י ורחמים חום וחננו‬ ‫חנון ורחום אתה ‪:‬‬ ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫[תחזינה‪.‬עינינו בשובף'לציון ברהטים ברוך אתה ‪,‬יי הטוחזיר לבינתו לציון‪:‬‬ ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫ורעד דער חזן זאגט "מודים" זאגט קהל "מודים דרבנן"‪.‬‬ ‫מודים אנחנו ‪,‬לך שאתה הואין אלוהינו ואלוהי טולים אנחנו ‪,‬לך שאתה הוא_ין אלחינו ואלמי‬ ‫אבותינו אלמי כל בשר ‪ 7‬יוצרנו‪ .‬יוצר‬ ‫אבותינו לעולם ועד צור סדינו מנן ‪.‬ישענו אתה‬ ‫בראשית‪ .‬ברכות והוראות לשמך הגדול והקדוש‬ ‫הוא לדור ודור‪ .‬נודה לך‪ .‬ונספר תהלתך׳על‬ ‫על שהחץתנו וקימתנו‪ .‬כן תחינו ות_קימנר‪.‬ותאםוף‬ ‫חי״ינו המסורים בידך‪ ; .‬ועל נשמותינו הפקודות גליותינו לחצרות ןדך־שך‪ .‬לשמור חקיך ולעשות‬ ‫על שאנחנו‬ ‫לך‪ .‬ועל נסיך שבכל־יום עמנו‪ .‬ועל נפלאותיך רצונך ולעבדך בלבב שלם‬ ‫וטובותיך שבכל־עת ערבי ובוקר וצהתים הטוב‬ ‫מוךים ‪.‬לך ברוך אל ההודאות ;‬ ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫פי לא־כלו ךךומיך‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫והמרחם כי לא־תמו תסדיך מעולם קקנו ‪:‬לר‬ ‫תפלת ישראל‬. ‫אבר אז איחר וואלט וויסן ווי דם פרייליין איז געפעלן‬ ‫אייערע עלטער וואלט איחר זיף גאר ניט מיישב געווען‬ ‫דען ווען זי' איז באך נעוועזען איין קליין' קינד זענען‬ ‫צו‪-‬זאמן בעקו־מן איהרע עלטערן מיט איחר אויף איין‬ ‫דותונה האט זיא שזין דאמאלם פערשיינט די גאנצע‬ ‫שמחה אוב אייערע עלטערן האבן איחר געריהמט 'או‪-‬נ‬ ‫געלויבט את האבן זיך געוואונשן אז זייער איין קי ‪.‬ד‬. ‫אדר איין איינילול זאל חתונה האבן מיט איחר‪ .‬איהר‬ ‫דארפט גאר מעהתניט צווייפלן אונ שליסן רעם שידוך‬ ‫אוב דאיקען נאט אז אזו איין בעריהכוטע טאכטר איז‬ ‫אריין אין אייער גיורי אוב איחר דארפט ראם גאנצע‬ ‫לעבן אוועק געבן פר א הר‪ .‬דר נמשל איז השי״ת הט‬ ‫אונז געגעבן רעם הייליגן טאג ישבת פר איין גייסטיגע‬ ‫מתנה׳ שבת וו‪.‬עךט גערופן איין שענע כלה זי פערי‬ ‫‪,‬‬. ‫פירוש ע״ט‬ ‫אבאוויליגע רוהונג אוואךהאפטילע רוהוגג אשטילע אוג אזיקערע רוהונג‪ :‬אנאנצע מנוחה שאתת‬ ‫רום דו האקט אן יהר לעוואלט די ישראל זאלן רוקען זאלן דייינע נדר;קי דרקענן אוג וויטען‬ ‫דאם זייער רוהונג איז פון דיר אונ ביי זייער רוהונג ד׳ייליגק •ייא "יין‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‪1‬‬. ‫‪ •1‬ל‬.

(15) ‫ן‬. ‫‪.‬תפלת ‪.‬מנחה ‪.‬לשבת‬ ‫חנוכהוגירד דיעזעם געזאגט‬. ‫‪11‬‬. ‫‪.‬‬. ‫ועל מסים ועל מפרקן ועל הגבורות‪ ,‬ועל התישועותועל ממלחמות‬ ‫י‬ ‫שעשית לאבותינו'‪ ,‬ממים׳ההם‪ ,‬בזמן הזהגי י‬ ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫בימי מתו־רהו‪ ,‬בן יוחנן׳ כהן נתל‪ ,‬חשמונאי וקנית כשעמדה מלכות לן הרשעה‪,‬‬ ‫י‪ ,‬להשכיחם תורתך‪ ,‬ולהעבירם מרזקי ‪.‬רצונך ‪:‬ואתה רחמיך הרבים עמדת‬ ‫על עמך ושראל‬ ‫להטבעת צרתם׳ רבת את־ריבם׳ ד;ת'את־דינם נקמת את־נקמתם מסרת;בוריםבי_ד‬ ‫חלשים‪ ,‬ורבים _יד מעטים׳ וטמאים ‪.‬ידי טהורים‪ ,‬ורשעים ‪:‬ד צדיקים‪ ,‬חדים ד‪2‬ב עומקי‬ ‫תורתך ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ‪.‬ישראל עשירז תשועה ;דולה וקרקן‬ ‫י‪ ,‬לדביר ביתך ופנו את״היכלך יטהרו אתי־מקדשך יהדלןקו‬ ‫כהיום הזה ‪,‬ואחר רץ באו בניך‬ ‫גרות‬ ‫םצרותקךשך‪',‬וקקעו 'שמונת למי'חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול ‪:‬‬ ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫;על‪ .‬כלם ;תברך התרומם שמף מלכנו תמיד לעולם ועד‬ ‫'‬. ‫נע״ת ו תוב למים טו ים‬. ‫ל ‪.‬ני כרייזף‪:‬‬. ‫;‬. ‫‪-‬‬. ‫וכל ההי‪.‬ים יורוך פלה‪ ,‬ויהללו את־ישמך באמת‪ ,‬האל ‪.‬ישועתג‬ ‫ןעןרהנו סלה‪ :‬ברוך אהה‪ /;.‬הטוב שסך 'ולך נאה להודות‪1 :‬‬ ‫שלום רב על‪/‬ישראל עמך‪ ,‬תשים לעולם‪ ,‬כי אתה הוא מלך אדון‬ ‫לכל השלום ‪/,‬וטוב בעירך‪ ,‬לברך את־עטך ישראל ביכל־עת ובכל־שעה‬ ‫בשלומך ‪ :‬בם־י' ברוך אתה‪.‬יי 'הסברך אתי‪-‬עמויישראל בשלום ‪:‬יי‬ ‫‪-‬‬. ‫‪,‬‬. ‫בש״ת ספר ח ‪,‬ים ברכהו׳שלום ופרנסה טובה‪ ,‬נזכר ;ונכתכ לפניך‪.,‬אנחנו וכל עמך‬ ‫‪ 3‬ית ושיאל למים טובים ולשלום ‪ :‬ברוך אתה יי‪ :‬עשה השלום‪:‬י‬ ‫‪,‬‬. ‫אלהי‪ ,‬נצור לשוני ‪ 1‬מרע\ ושפתי מדבר מרמה‪ /‬ולמקללי נפשי תרום‪,‬‬ ‫ונפשי'בעפרז לבל תהיה‪ .‬פתח לבי בתורתך‪ ',‬ובמצותיף תרדוף נפשי‬. ‫‪.‬‬. ‫‪:‬‬. ‫‪,‬‬. ‫׳ מהרה הפר עצתם׳ וקלקל' ‪ 1‬מחשבתם‬ ‫וכל החושבים 'עלי רעה‬ ‫למען שמך‪ ,‬עשה למען ומעך‪ ,‬עשה למען קלשתך‪ .‬עשה למען ת־ורתך;‬ ‫פי‪,‬י והגיון‬ ‫י לרצון'אמרי‬ ‫למען הלצון ‪/‬יך ךיך‪ ',‬הושיעה ‪.‬ימינך ענני‪ ':‬יהיו‬ ‫לבי לפניך׳‪.‬יי צורי וגואלי ‪ :‬עשה שלום במרומיו׳ הוא ‪.‬יעשה שלוםז‪:‬עלעד‬ ‫־‬ ‫ז‬ ‫”ז‬ ‫ז‬ ‫רעל״כל״ישראל ואמרו אמן ‪:‬‬ ‫‪:‬‬. ‫עשה‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬יהי‪.‬רצון מלפנןךיי‪ :‬אלהינו ואללי אבותינו‪.‬׳ שיבנה בית המקדיש‪ .‬במהרה ממינו י‬ ‫ותן חלקנו בתורתך ושם ‪.‬נעבדך ‪;.‬ראה׳' בימי עולם ולשנים‪.‬קךמוניות‪:‬־ועךבה לי\מ'נהת‬ ‫ז‬ ‫‪ 1‬י‬ ‫יהודה וירושלן□ כימי עולם וכשנים _קךטוני‪.‬ות‬ ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫'‬. ‫‪-‬‬. ‫"‬. ‫‪-‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫תפלת ישראל‬. ‫טיינט אלע מצות‪ ,‬י‪1‬אז ווי די חכמים זאגען ושקולה‬ ‫שבת בנגך בל המצות) די מצוד פון שבת וועגט ‪ 4‬ך־בר‬ ‫אלע מצות נאר בעוה״ר ניט אלע מענשן ווילן זיף מיט‬ ‫איהר מתקתן זיין זיי האבן גאר אנדרע ךרכים זייווייסן‬ ‫ךט איהר קאםטבארקייט‪ ,‬זאנן די בעלי "כנסת קגיולה‬ ‫איהר יודישעקינדר זרע קדושים דערמאנט זיף גוי ווייט‬ ‫האבן אתזערע הייליגע עלטערן דייוועלט בעריה מטע‬ ‫צדי‪.‬קים זיף מיט דעס שבת געישפיגעלט‬ ‫׳ "אברהם אבינו צו• דר גאולת ישראל ווי די מכמיסתאגן (אל ‪5‬לי שמר‬ ‫הט זיף מיט דעם 'שבת געפרייט ווי מיט איין דימענט‪ ,‬ישראל שהי שבתות מיד הי נגאלים) ווען ‪:‬א;ע יודען‬ ‫‪.‬יצחק אבינו הט זיף מיט רעם שבת גערימט אוג געט־ וואלטן געהיטען נאר צוויי שבתים ווי געחעריג איו‬ ‫ליכע ליעדער פון זיין כבוד וועגן געזונגען את ‪.‬יעקב רואלטע זיי באיןד ערלייזט ווערען‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫צדקתהי‬ ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫אבינו• מיט זיינע קינדר האבן דעם טאג געדוהט איינע‬ ‫וואהרע פעך;ני‪.‬גטע רוהע‪..‬אונ האבן שכת געהאלטען‬ ‫גייסטיו‪ .‬אוב הייליג אוב זיי האבן פערכראכט דעה ישבת‬ ‫נאר אין שירות ותשבחות צו• מאכן איין נחת רוח רעם‬ ‫אויבעףטטן‪ ,‬דעו־ שבת איז איין גליקפרדעם גוף אוב‬ ‫זעלע פון כל איש ישראל ובזכות שית ווערן מיר ניצול‬ ‫פון שרפות אוב פון אלע צרות אוב ימיר וועיין זוכה זיין‬. ‫‪.‬‬.

(16) ‫תפלת מנחה לשבת‬. ‫ף‬. ‫י פאלכז איין שבת אייף א ינע דאלכע צייט הא אן וואכענטאגען קיץ תתנה״ געזאנט והרד זא הירד‬ ‫קיץ ״צדקתך צדק״ גיזאגט אויך ווידער בייא איינעם התן נאד ביי א אבל ר״ל זאנט טען יא‬ ‫"‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫ג צדקתך צדק לעולם ‪.‬ותורתך אמת ‪ :‬ב וצדקרגך אלךזיושעד‬ ‫מרום‪ ,‬אשר עשיית גדולות אלוזים טי'כמוך‪ :‬א צדקתך כהררי־‬ ‫‪.‬אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה יתלעלע ‪:‬יי ק'יש‬ ‫‪,‬‬. ‫עלןנו לשבח לאדון הכל‪ ,‬לתת גדלה ליוצר בראשית‪ ,‬שלא עשנו כנויי‬ ‫הארציות ‪.‬ול שמנו כמשפחות האדמל שלא שם הלקנו כהם׳ וגורלנו בקל‬ ‫הימונם‪ .‬ואנחנו כורעים ומשתהויים' ומודים‪ ',‬לפני' מלך מלכי' המלכים הקדוש‬ ‫ברוף הוא ‪ ':‬שהוא נוטה שללםוייוסד ארץ'‪ ,‬ומושב יקרו בשמים ממעל‪.‬‬ ‫ושכינתעזיו בגבהי מרומים'‪ ,‬הואי אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפם זולתו‪,‬‬ ‫ככתוב בתורתו‪ ,‬וידעת היום והישבת אל לבבך‪ ".‬כי יי א‪1‬ה האלהים‪,‬‬ ‫כשכלם וממעל ןעל־הארץ מתחת‪ ,‬אין עוד‪ :‬׳‬ ‫על־כן נקן‪.‬ה לף ״ אלמינו‪ ,‬לראיות מהרה בתפארת עזף‪ .‬להעכיר‬ ‫‪.‬גלוליםימן"הארץ‪' ,‬והאלילים"'כרות ןכרתון"\להקן עולם במלכות שרי‪,‬‬ ‫וכל״בני'בשיר'"יקךאו׳בשמף להפנות אליך כל־ךשעי'ארץ ‪.‬עירו חדעו‬ ‫כל־יושבי'תבל\כי לך תבלע כל־ברך תשבע בל־־לשיון‪ :‬לפניך‪.‬י' אלדינו‬ ‫כרעו‪/‬ויפיולו'‪',‬ולכבוד'שמףןקר תנו '‪'.‬ויקבלו כלם את עול מלכותך ‪( ",‬תקלוך‬ ‫׳ עליהם מהרה לעולם ועד‪ .‬כי המלכות שלףהי׳א ‪,‬ולעולמי עד תמלוך בכבוד‪.‬‬ ‫ץ׳‬ ‫ל'ל‪5‬זך‬ ‫ככתוב בתורתך‪" ,‬יקלף לעלםיועד‪ :‬ונאמר‪ ,‬וה;ה‬ ‫ץי יאחד' ושמו 'אחדז"ת׳י‬ ‫כיום ההוא ‪/‬הלה‬ ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫'‬. ‫'‬. ‫"‬. ‫ובתורתך ב‪1‬ןת לאמיר ׳שמע ‪:‬שראל יי אלוזיבו יי אחד‬ ‫‪,‬‬. ‫‪5‬‬. ‫לכדו דברןל'א יקוםי‪5‬‬. ‫"‪::‬ל הירא מפוזר פר ס‪,‬ומשאת ר עים י‪ 5‬הב)ז‪ :‬עצי עצה וקפד‬ ‫מיינו זול ‪:‬ו‪.‬עד זקנה אני הוא‪ ,‬דעד שיבה ווי אסבול־אני‪,‬ע ןיהי‪,‬יאגי א׳ןזא״ואני אסבול״ואמלט‬ ‫אהל יעקב‬ ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪:‬‬. ‫צדקתך בהררי ‪,‬אל משפטיך מהים רבה דר מדו־ש השם יתברך מיט_זיין גרוים חכמה הם ער געגען דעש פער־‬ ‫זאגט (צזץקתך בהררי אל) ווי די כערי פעךשטעל; דעם פלאנצט אין מענ׳שן ו־עם שכל ורם ער‪ .‬לאזט דעם מענשי‬ ‫ניט אויספיהרן זיינע תאוות" אוג דורך תורה ומצות ווערם‬ ‫מהים (גרונד) פון ים ער ואל ניט פערשלייצען די וועלט‬ ‫ידי פורעניות זאל נים אבגעלאשען דר"יצר הרע דים זאגט דר פסוק (צדקתך) דיין‬ ‫‪.‬אזו ערישטעלן די מצות פון דר תורה‬ ‫קוטן אוף דר וועלם די בונה איז אזו ‪,‬ייעדו־ מענש האט גערעכטיקייט דם איז ךי תורה ומצות האבן אין זיך איין‬ ‫אין זיך איין תור הרע וום ער ברענגם איהם צו אלע תאוות נעטליכען ‪.‬קראפם וריא דיא הויכע אוג שטארקע בערג‬ ‫צו אלע שענדליכע ואבן ער פד‪ .‬יצט אין איהם ווי דר תהום (משפטיך) דיין משפטיךאם איזדיא פורעניות רואם קוטען‬ ‫•פון ‪,‬ים 'אונקאןז איהם פערפלייצען מיט דינע נידעך־ דייפון עבירות איז תהום רבה זענען טיעף ווי דר גרונד‬ ‫טרעכטיגע געדאנקן אוג הט בכה אונגליקליך מאכן דעם פון ‪,‬ם נאד די תורה ומצות לאזען ניט אז דיא פורעניות‬ ‫זאל קומען אויף דעד וועלט ‪:‬‬ ‫מענשן ער זאל אין טיטן יו; ענד אוועקפון דר וועלט‪ ,‬נאר‬ ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫פירוש ע״ט‬ ‫צדקתך צדק דיין גערעכטיגקייטילציז גלעקט ביז אייביג אוב דיין הורה איז אקת וצדק״ף‬ ‫אוג דיין ;עכבטקייט גאט גרייכט ביז אן היטל ווט דו האקט ;רויקע זאכן געקהון גאט תער‬ ‫איז דיר נלייך דיינע גערכטיגקייט זענן גלייף ווי ךי שטאך‪.‬קע בערג דיינע משבטים זענץ טיעף‬ ‫וי יפר אפ־;רו;ד דו ;אט העלפקטךימע שןאונ ךי בהמות דען דח־יקט טש;יחאוףאלעס‪:‬‬ ‫‪1‬‬. ‫‪12‬‬.

(17) ‫אטרי‬. ‫מנחה לשבת‬. ‫ז‬. ‫נועם‬. ‫‪13‬‬. ‫פאן שבת בראשית ביו שבת הגדול ווירד אלע שבת צו מנחה ברכי נפשי געזאגט‬ ‫ישכן דא׳‬ ‫דער טעם פאר וום מען זאגט ברכי נפשי מיט ךי געהן אין א אומזץסטן חשד אוף זיין טייב מבל‬ ‫פיפציען שיר המעוות אום ווינטר שבת צו מנחה״ווייל אז דר תהום ווילי קארפלייצן די וועלט וועט ראך יי‬ ‫דר זכות פון שבת ברענגט ברכה אויף א גאנצע וואך ישם מאכן שלום צו די גאנצע וועלט' איז בודאי מותר‬ ‫את בעת מנחה ענדיגט זיךשוין אלדךר ישבת וועלכעם הט דוד המלך אנגעשריעבען אלף ‪-‬אשערבעלע רעם‬ ‫יערער יוד גייט צוריק צו זיין ארבייט את זועט זיין הייליגן שם את דם געווארפן אין תהום הט דר תהום‬ ‫פרנסה אזוי ווי עם שטייט אין בלכי נפשי (הכפירים אבגעשפרינגן את הט זיך פר שטעקם טיעף אין ליי‬ ‫שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם יצא אדם לפעלו ערד זעכצען טויזענד איילן וועלכע ווערן גערופן אוף‬ ‫ולעבודתו עדי ערב) אוג ווינטער רופט זיך אהן ימות גמרא לשון גלמידי‪ .‬ווי דוד המלך הט געזעהן דם דר‬ ‫□'גשמים די טעג' פוןרעגען וועלכעסיאין ארץ ישראל תהום הט צויטיעף זיך פאך־שטעקט וועלכעם אויבן ולי‬ ‫ערד וועט אין זיך ניט האבן ‪'.‬קייןיפאכטקייט את אפילו ;‬ ‫נואקסט דאו־ט די תבואה אום ווינטר באם אז עם געהט‬ ‫ארעגען כשורה ניט צו ווינציג את 'ניט חלילה מיט נאך א רעגען וועט אוך די תבואה ניט קענען ויאקסעןי‬ ‫אפעךפלייצתג‪,‬מירגעפינןאיןדיגמךא סוכה (דףנ״ג) הם ער געזיאגט די פיפצען שיר המעלות את מיט ‪:.‬עדעןי‬ ‫בעת ווען דוד הטלף הטי געגראבן די שיהין (דם איז שיר המעלות האט יער געהעכערט דעם תהום מיט‬ ‫אזו א חלל אונטער לעם מזבח וואם דארט הט אריין טויזענד איילן איז אויסגעקומן דם דר תחום הט זיך‬ ‫געךינען דר ניסוך הזין מיט רעם ניסוך המים) הט ער געהעכערט מיט פיפצען' טויזענד איילן אוב דר תהום ]‬ ‫אהן גערירט אין רעם תהום איז דעו־ תהום ארויף איז מיי ינים ווייס פון אויבן די ערד ווי טוזענד גלמידי׳‬ ‫געקומן אוב הט אננעהויבן צופארפלייצען לי וועלט׳ דם לי ערד איז דורך ד־עם שטענדיג פייכט את איבר‬ ‫רעם רופט מען זיי שיר המעלות דם איז אשם פון תד ;‬ ‫ד״ט זיך ועד המלך געפרעגט איין עצה ביי די □כמים‬ ‫אויב ער מעג אנשרייבןאוף א שערבעלעדעם שם אוב המלךציו הקב״ה וועלכר מיט דעם זכות פון דעם שיר‬ ‫ווארפען אין תהום הט איהם ‪.‬קיינר ניט געוואוסט צו הט ער דעסתהום געהעכעלט מים אשטאפל פון טוזענד‬ ‫ענטפערן הם דוד המלך געשאלטן רעם רום ווייס צו איילען ךאדוךך'זאגט מען שבת צוא מנחה אום ווינטר‬ ‫ענטפערן את וויל ניט ענטפערן זאל ווערן דר שטיקט טעג ברכי נפשי ו\ם דאךט ווערט ך‪1‬א דערמאנט ברמז‬ ‫הטי זיך עו־שט אחיתופל אן גערופן דם 'כןען מעג אזו די גע׳שיכטע (תהום בלבוש כפיתו מן גערתך ינויפוף'אוב‬ ‫סהון פר הט געלערינט א״קל וחומר פון סוטה דם צו אוך די פיפצעןי שיר המעלות דם בזכות בלכתי שבת אוב‬ ‫ליעב צו מאכן שלום צורישן מאן את ווייב הט לי תורה בזכות די הייליגע שירים פון דוד המלך זאלן מיד אום‬ ‫ןט־לויבט אקצומעקען רעם הייליגן שם וום איז גשריבן וויינטר געבענטשט וועלן יעדע וראך מיט רכה אין די‬ ‫ןיקדו ה ובטהרה אין נואסר דם דר מאן זאל ניט אדום תבואות אוג פך;םה ב־קזפע בכבוד במנוחה ובנזןת אט‬ ‫‪.‬‬. ‫'‬. ‫‪-‬‬. ‫‪-‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪-‬‬. ‫‪,‬‬. ‫ברבי נפשי את ין‪ ,‬יל אלהי גדלת מאד׳ הוד‬ ‫והדר לבשרז‪ :‬עטה אור בשלמה׳ גוטהישקים ביריעה‪:‬‬ ‫משלייעקב‬. ‫משלייהודא‬. ‫(ברכי נפשי וגו׳ גדלת מאוד דר אלשיך הקדועו‬ ‫זאגט דם איבר דעם "דעומאנט דוד המלך אין אנהייב‬ ‫דם ‪.‬קפיטל יין נפש זאל לויבן דעם אייבעך־שטן ווייל־‬ ‫אין ךיעזעס ‪.‬קפיטל ערצעתלט ער אלם דיי גבורות הי‬. ‫(ברכי נפשי את ה׳ וגו׳ גדלת מאוד) עם איז זקשה‬ ‫פר ווסיביי דעם גדלות ה׳ פון דיא תעלם דערמאנט דוד‬ ‫המלך דם זיין נפש ואל לויבען הקב׳ה ניט עי אליין ♦‬ ‫גאר מיד וועלען די זאך פארשפעהן עפ״י ט׳ •ל אין‬ ‫אטעתקא געפינט זיך א גרויסער חכם א קיגסטלער‬ ‫וועלכער איז בעוואוסט אויףי דער וועלט טען רופט אירים עדיסאן‪ ,‬דעו־ עדיסאן חט ערקלערט פיעל חכמות מים‬ ‫עריהם אויך' ערקלערט די חכמה פון "פאנאגראף" ד־אס אין אזא‬ ‫קינםטען את"דיא ‪.‬קראפט פון עלעקטרי‬ ‫‪.‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫פניניםיקרים‬. ‫(ברכי נפשי את ה׳) דוד המלך עליו השלום ווען‬ ‫ר חט זיך שטאךק בעגייסטעו־ט אין עבודת השי״ת‬ ‫הם ער אויסגעגאיסן זייבע הייליגע געדאג‪,‬קן ין‪ 1‬לעם‬ ‫ברכי'נפשי \ 'אתזרע ‪.‬קדמונים דער חו ת הלבבות אוב‬ ‫‪.‬‬. ‫דד רמב״ם ז״ל זאגן ווען דער מע ש וויל קומן צו די‬ ‫אמת׳ע מדריגה פוי ין־את ש'מי‪.‬ם זאל ער קאר גום‬ ‫בעטראכטן די וואונדךליכע בעשאפוקג פון דר וועלט‪,‬‬ ‫די ערד‪ /‬דר הימל‪/‬ידי זון״׳די לכנהאוג אלע אוגי‬ ‫‪-‬‬. ‫‪1‬‬. ‫י׳‬ ‫פירוש ע״ט‬ ‫יקטזייער געאקפערט דו האקטזיף אנ עקלייט מיט‬ ‫בוךבינפשי נאט מיין אט ‪5‬דו‬ ‫יי;קייט‪ .‬עוטה‪/‬אט קליידעטאןדיוועלט מיטליבטעקייטאזרווי אמענטיט קליידזיף אן‬ ‫וויאפךהאג‬ ‫מיט אקלייד ער ד‪.‬ט נענייגטךי סימלאוני ד״טזיי פרי דייט ארוס דר‪ .‬ערד אזו‬ ‫'‬. ‫‪1‬‬. ‫‪3‬‬. ‫מקרה‬.

(18) ‫מגהה לשבת‬ ‫והמקרה במים עליותיו׳ השם עבים תכובד המהלך‬ ‫על כנפי רוח‪ :‬עשה מלאכיו רוחות‪ ,‬משרתיו אש‬ ‫י עולם‬ ‫׳ בל תמוט‬ ‫להט ‪ ':‬שד ארץ על מכוניה‬ ‫ועד ‪:‬‬ ‫תהום כלבוש כפיתו‪ ,‬על הרים ;עמדו מים ‪ :‬מן נערתך‬ ‫ינופץ מן מול רעמך יחפזץ ‪. :‬יעלו הרים ירדו בקעות‪,‬‬ ‫'אל מקום זה שדר; להם‪ :‬נבול שמת בל יעברון‪,‬‬ ‫בל ישבץ לכפות'הארץ‪ :‬המשלה מעינים בנהלים‪,‬‬ ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫‪.‬משלייעקב‬. ‫‪8‬‬. ‫ר‬. ‫משלי יהודא‬. ‫וום דר אייבערישטר טתוט אוף די וועלט וואלט איך אינסטרימענט וועלכם א)ך נאך ‪3‬ךע באך זינגען אלעש‬ ‫יינן• צו זאגןידס דר שכה פאסט גאו־ ניט פר הקכ״ת רוסי איינר רעו־ט אריץ אין דעם איגסטחימענט מיט דעש‬ ‫וום הט בעישאפןפיעל ;'ט יזע‪:‬ד וועלטן מלאכים שרפים זעלבע; קול ווי דער רעדער זעלבסט רייפארנעמסטע‬ ‫וחיות הקודש פון בלוים רוחניות זגייסטלי‪/‬כקייטזיבפרט גריוסע לייט פון אטערי״קא האב; איי מאל געטאבט א' באל‬ ‫הקב״ה אליי[ איז"גאר ניט משיג ציו• זיין ‪.‬קיץ'שום א גרויסען לכבוד עך סאן וועיכעם זיי האבן געוואלם אוף‬ ‫השבה"קיץ שום דמיוןפארשטעלונג חלילה טאו־ מען דיי סעודתי אוים רעכענען זיין עהרע ‪.‬זיין חשיבות זיין‬ ‫גדלות יט זיינע חכמותורש ער הם אלם ערקלערט אוף‬ ‫רי וועיט זיי האבען זיך מלשי מגורען זיין כיור צו פארגךעסעךען מיט דעם רואם ‪.‬זייא ויעלען צו דער סעודה‬ ‫בענוצען עדיסאנם הכמותאז האבן געקריעטדרעש זאלמיט פערשידענע עלעקט־יש‪ :‬בעליכטוג‪ :‬די פארשידענע‬ ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫פנינים יקרים‬ ‫צעהליגע מיליארדען שטערען‪ .‬וועלבע בעלייכטן דיא‬ ‫גאנצעירועלט רואם זיא אליין דאם הייסש דיא ערד‬ ‫איו' איינע פון די קלענסטע ‪.‬קאמעטין (־שטערן) די זץ‬ ‫איז ניט אזו רוייטפו‪-‬ן איו‪-‬נז ווי אלע אנדערעשטערען‬ ‫דאהער קומט זיא אוגז פאר גרעסר יזי איז נאיר ווייט‬ ‫איין'אוב ציואנציג מיליאן 'מייל פון אוגז אוב עם איז‬ ‫דא אין הימל אונצעהליגע מיליאררען שטערן וועלכע‬ ‫‪.‬‬. ‫זענען ווייט פון הער זון אוב גרעסער פאר איחר מיליי‬ ‫מיליארדען מאל אזא צאהל רום אמענטש קען ךאם‬ ‫גאו־ ניט אוסשפרעכן עם פאלט איין 'שרעק אוף־דעם‬ ‫מענשן וועןיעיר' בעטראכט דיא גבורות הבורא ית״ש‬ ‫רום'ער חט דם אלעס בעשאפן ימיט גרום סנטה אוב‬ ‫ארךנונג אז דר מעניש זאל אפילו לעבן טויזענדער‬ ‫יאהרן ‪.‬קען ער ניט קומן צו דעש תכלית הבריאה אוב‬ ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫פירוש ע״ט‬ ‫ה קרך‪ .‬ךי באלקינס פון•יין אוייער׳שטע הט ער גימאכט קון וואקר די וואלקן הט ער גימאקט‬ ‫פד זייןרייטינואגן צו ליגען זיירואו־ הין ער וויל ער פיהריט די וואלקן גיף מיט דעם וויגט‬ ‫אזו ווי מען פליהט מיט פליגעל עושה די וויגטץ האט גאט גימאקט פאר זיינע שלורזים זיינע‬ ‫פעךיענר זענן ווי פלאם פייער יסד ער הט געגרוגךפעקטיגט די ערד אוף איתר אנכרייטוינג‬ ‫׳‪ .‬תחים רעם תהום הט גאט צו געך־עקט אז ער‬ ‫אז זי זאל ניט אוקגעגלישט 'ווערן אוף אייביג‬ ‫זאל ניט פאךפלייצן די לעלט אזדווי מען דעקט ע״עס צו מיט אמלבוש‪ ,‬אוף דיא בערג‬ ‫טעהען ךיא וואקער פון רעם_ים אוג גיקן זיף ניט אראפ מן פון דיין געשריי וואם דו האקט‬ ‫עטהון אז די וואסערן זאלען זיף איין זאקלן אין איין ארט ענן ‪.‬זייא אגטלאפן געווארן אונ‬ ‫ווי• אקול פון דונערן‬ ‫זענן געקומן צו דעם ארט פון רעם געשיריי פון דיין קול וואס איז אזו‬ ‫הא דייגן וואפערן געאיילטצו קומן אוף ידעם ארט לי בשעת אז ך וואסערןזעגן גילאפען‬ ‫ן‪.‬ענן זיי פריהר אויפגעגאנגן אוף די בערג אוג דר נאף האבן זיי געניךערט אץ דיא טאלען אוג‬ ‫ז‪.‬ענן דארטןייניט איבר גיבליכען אזוי ווי ךי טבע איז פון וואקר צו האלטן זיף אין די טאלען‬ ‫נאר זיי זענען גיגאנגען צו רעם ארט וואם דו האקט געגתנד פעסטיגט צו ‪.‬זיי גבול _די זאמד‬ ‫תאסט דו געמאבט פר א גבול צום ס‪ 2‬אז ער זאל ניט איבר פארן רעם גבול אז ךי וואסער פון‬ ‫דעם ‪:‬ם זאל זיף ניט אוט קערן צו באדעקן די ערד אזוי ווי עם איז גיורען איידר ךי ד‪.‬ועלט איז‬ ‫‪ 5‬עשאפ; גיווארן המשלח ער'שיקט קוואלן עס זאל רענענן וואסר פון זיי אין ךי טייבן דיא‬ ‫קוואלען‬ ‫׳‬ ‫י ‪14‬‬ ‫‪,‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫‪.‬‬. ‫_‬. ‫‪,‬‬. ‫‪,‬‬. ‫'‬.