Księga Rodzaju z Chamisza Chumszej Tora / komentarze Salomon Raszi.; [Tytuł oryginału:] בראשית. מן חמשה חומשׁי תורה ועם פירוש רש''י. - Silesian Digital Library

Pełen tekst

(1)

(2)

(3)

(4)

(5) ‫טן‬ ‫חמשה חומשי תורה‬ ‫עם תרגום אונקלום " ועם פירוש רש״י י ובעל המוחים *‬ ‫ושפתי חכמים *‬. ‫היקרים מזהב מפז ומפנינים ונחמדים מאדרכמונים •‬ ‫מתוקים מדבש ונופת צופים * וטונה ומדויק בדנשורפי‬ ‫בתכלית הדיוק ‪ ♦ .‬״כאשר יחזו עיני הקורא ‪:‬‬ ‫ועם עברי‬. ‫טייטש‬. ‫נס הוספנו מדיה התפלח לבג* שבתות השנה‬. ‫כמ״ש‬. ‫בבראדי‬. ‫בדפוס ה״ה הרבני הנגיד וכי׳ מחי' שלמה ני* ‪ ,‬ואחיו ה״ה הרבני‬ ‫•הי' □רוך ועצר נ״י‪ ,‬וח״ח הרבני הנגיד מחי' יחזקאל רענר נ״י "‬ ‫בשנה‬. ‫תרל ‪1‬‬. ‫‪Часть 1.‬‬. ‫לפ״ק‬. ‫‪ХУМЕШЪ‬‬. ‫‪Въ Типографы Б. Зецеръ‬‬ ‫‪Въ ЮзсфовЪ Ординацкш‬‬. ‫‪1876‬‬. ‫>‬.

(6) Дозволено Цензурою Девъ 18 Февра Йр 1885 г.

(7) ‫שחרית‬ ‫‪:‬ברן אמת שאתה הוא יי ^לסינו ואלהי אבותינו מלכנו מלך אכותיט נ‪$‬לנוי גואל ^בותיני‬ ‫י‬ ‫•"^ים דל^ך‬ ‫בדו (צורנו) צור ןשועהינו פודנו ומצילנו• מעולם הוא * שימך ‪^1‬ז‬ ‫‪1‬ןךןץ אבותינו אתה הוא מעולם מנן ומודיע להם ולבניהם אתריהם ככל דור‬ ‫ודור ♦ בתפעולם מושבייךומשליך וצדקתךעד אפסיארץ* ‪ 0‬א‪$‬תא^רי‬. ‫^רך ישים על לבו** ‪^:‬תאתה*הוא אדון ‪6‬לםך‬ ‫^לד‪/‬גכור לריב ריבם לאבות ו?נים *'אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אדד^‬. ‫'‬. ‫ערך אין לנו מלך 'גואל ומושי״ע י* אמת ממצרים גאלרונו * אלדרגדופכית!‬. ‫בדש פדיתנו ♦יכל בכוריהם התת ובכורך י^ראל גאלת וים סו< להם §_^ת חדימ‬. ‫מ‪;.‬ת וידידים העברת (עברתם) וינסו מים צריהם' אחדי מהם לא נותר * עלז^ח‬ ‫ך ‪5‬אהובים ור^מו לאל וביתנו ידידים ‪.‬זמירות שירותות^בחות ברכות והודאות‬. ‫^לך אל חי ‪$‬ים * רם'ונשא גדול ונורא מ^פיל גאים עדי ארץ ומבייה ‪$‬פליפ עק‬ ‫דור ־מוציא אסירים ופודה עגוים ועוזר דלים (העוגה) ועונך לעמו ‪.‬ישראל כעת‬ ‫‪7‬ו י תהלות לאצעליון*גואלים ברוך הוא ומבורך משהובא‪.‬ישראל לך ‪%‬גו שיתז‬ ‫?שמחה רבה ואמרו כולם ♦‬. ‫* מי ?מו?ה נאדר ?קודש נורא •חחלותיעושה פלא ‪ :‬שידה לחשבתי!‬ ‫;־‪:‬י‪.‬־ לים לשמךהגדול יעלשפת וה;ם_יחדכולםד‪$‬דווהמליכו ואמת ‪.*:‬יבסךלעולם‬ ‫יר ׳ תולקומה בעזו״ת ‪.‬ישראל ״ וקהה כנאונזך ‪.‬יהודה וישראלי ונאמר גואלנו ^צכאו־ת‬ ‫*שמו קדוש ‪:‬שיאל‪? :‬רוך אתה ‪.‬יי נאל‪/‬ישךא)?”‬ ‫^תי שפתי ספתח זי‪£‬י עיד תודתך‪■ :‬י*‬ ‫צחק ‪.‬ראל‪3‬י_יעקכ האל הגדול‬‫ח; אתח‪;.‬יאלחיגו‪(.‬אלחי ‪.‬אבותינו אלמי* ■אלל?‪0‬‬ ‫לנבור !הנורא אל עליון גומל ח?ךים מוכים ‪.‬וקונה הכל תוצר חסדי אבות ומביא נ‪$1‬ל‬ ‫ל?ני בניהם למ‪ !£‬שמו ?אהבה ן‬ ‫זכרנו להלם מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר הדדים למענך אלהיס״חיש ן‬ ‫‪; . /:‬ר ומושיע וו‪:$‬ברוך^ה*‪$‬ן אקרהט !אתה גבורלעולם ‪.‬אדני מודה מתימאתה‬ ‫" ב להושיען בקיץ מוריד המל‪ :‬בחיחי משיב הרוח ומוריד הגשם ן‬ ‫על דזיים בההד מדדה מתים לרחמים רבים סומך נופלים ‪.‬ורופא חולים ומתיר אסורע‬ ‫ו?קיןט אמונתו לישג‪/‬ע§ר'‪9 :‬י כמוך בעל ‪:‬נבור‪1‬ת ומי דו^הלך מלך ממית‬ ‫ומצמיח ישועה ‪:‬‬ ‫מרי״ת • מי כמוך אב הרחמים י זוכר ‪:‬יצוךיו לחיים ‪:‬בךחמים‪:‬‬ ‫;תה‪^.‬יות^תים‪ 3:‬רוךאתה^מןדהה^ים* *‬ ‫‪7‬־ ;‪.‬הש ^?ך^קדוש וקדושים ?כל יום יחללוך ?לח ן פד אל מלך גדול וקרש אתה ‪ :‬בתך'‬ ‫אתה יי האל הקדוש‪ :‬מריי״חהמלך הקדוש ‪:‬‬ ‫^׳?ךן מ^ה ?כתנת חלקוכי עבד נאמן ‪,‬הך^ז לו* כלל תפארת בראשו נתת ס‬ ‫־בעמדו לפניך על הר סיני * ושני לוחות אבנים הוריד ?;דו* * וכתוב בהם‬. ‫שמירת *^מנית ‪ *.‬ובן כתוב כתורתה ‪*.‬‬. ‫•‬. ‫? י בני י‪.‬שךאל את השבת " לעשות אוצהשבת לדורותם ברית עולם בעי ו?ץ ר^י ‪.‬ישר^ל;‬ ‫וות היא לעולם כי ששת יטיטע^ה * את השמוט ואת האן־ץוביום השביעי שבת‬ ‫־‬ ‫^פי‪6‬ם ‪9‬בם בהו ־ חתו ‪*6‬‬ ‫■‪; •-‬תתו י; אלוץינו לגויי הארצות ולא תהלתו מלכנו‬ ‫■‬ ‫*‬ ‫בם בהית *‬ ‫מ״ילים ״ כי לרשתץלעמך נתתו באהבה לזחעעקב‬.

(8) ‫שחרית‬ ‫י^חו כמלכורוך ^ו׳מרי• שכת? וקוראי עו^ג " עם בקדשי שביעי כולם ינ בעו התענגו מטוגן‬ ‫‪1‬‬. ‫וברביעי רצית בו וקדשתוי‪-‬חקדת ;מים אותו‪/‬קראתעכר למעשיה בראשית)‪:‬‬ ‫ןכמיגו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתינו "‪0‬קדשנו במצותיך ותן (ושים) חלקנו בתורתך‬ ‫שבענו מטובך (ושמחנו) ושמח נפשנו ויישו^תף וטהר לכנו לעבדך באמת•ודעחל‬ ‫; אלדנ* כאי^ה וברצון'ש‪$‬תקךשך (ו?ע‪$‬חו בך ישראל אוהבי) רנוחו בו (*ל) ישראל ‪£‬קד‬ ‫שקך קתך אתה ;סקדש השבת‪*:‬‬ ‫היה י* אלהינו כעמך ‪.‬ישראל לתפלתם שעה •* והשב את העבודה לדביר גיפו * ‪$‬‬ ‫ישראל ותפלתם (מדדה) באחיה תקבלי כרצון וקטהי לרצון* תמיד עבודת ישד‪|$‬ל ענן‬ ‫בד־־ח אומרים זה‬. ‫ןךהיט ואלהי אבותינו ‪1‬עלז‪5:‬ב^ הניע ‪.‬הראה וירץהךשמע^ד והכר זכרונו ופנןדד‬ ‫וזכתן אבותינו מקרון משיח בן דוד י עבדך וזכדון ית^לם עיר קדשך וזכרון כל עי‬ ‫<ית ישראל לפניך לפליטה'למוכה לחן ולחקר ולרדפם לחיי□ ולשלום כיום ראש החודש הז‬ ‫^רנו {;אלחינו בו לטובה וקקדנו בו לברכה י ‪.‬ותבענו בו לחיים‪ :‬ובדבר ‪.‬ישועה ורחמים י‬ ‫והננו ורהס^עלנו והושיענו כי אליךעינינו כי אל מלך הגון ‪.‬ורחום אתה ן‬ ‫^זזינה יעדינו בשובך לציון כרהמים ‪ :‬ברוך אתה * הממיר שכיך‪.‬ו לציון ן‬ ‫ם^ים אנחנו לך ^אתחהוא * אלהינו ואלחי אבותינו* לעולם ‪.‬ועד צור ךדנומגן ‪.‬ישענו‬ ‫* אתה הוא לדור ‪.‬ודור נודה ילך מ?‪$‬ך תהילתך על *ודנו דחפורים בח״ךרנל נשמות‬ ‫נקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכדעת^רב ובו;‬ ‫וצדדים חהטוב כי לא כלו רחמיך והמרמז פי לא תמו ףןדיך כי נןעולם קרנו לך ‪1‬‬ ‫מודים דרבנן‬ ‫מריה אנחנו לך שאתה הוא יי אלהינו ואלהי אבותינו אלהי בל בשר יוצרנו יוצר בראשית ברכוה והודאות לשמך רע‬ ‫והקדוש על שהחייתנו וקיטחגו כן תחיינו ותקיימנו ותאספי נליותינו לחצרות קדשך לשמור חוקך ולעשות ת‬ ‫ולעבדך בלבב שלם על שאנו מודים לך ברוך״‪ *^4‬ההודאות *‬ ‫בחנוכה אומרים סאן על הניסים‬. ‫‪*7‬י‪/‬ם ועד‬ ‫׳‪1‬על כולם יתברך התרובם רתג^ ^חי תלכט‬ ‫׳ ‪/‬עשלת וכתוב לחדים טובים קל ב;י בריתך ן‬ ‫מ^ל הרדם יורוך כ^ח* החלל ויקרבו את שמך הגדול באמת לשלם כי טוב האי ;שועה‬ ‫{עזרתנו פלה האל הטוב‪ :‬בתך אתה * הטוב שקך ולך נ^ה לדודות‪:‬‬ ‫‪#‬מזיט ואלהי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת כתורה הכתובה על ידי משח עבדך האמורה מפי אתרן ובניו כ!‬ ‫עס המשך נ^מור ן יברכך יי וישמרך * יאר יי פניו אריך ויחנך * ישא יי פניו אלך וישם רך שרום ‪:‬‬. ‫‪£‬ימ שלום טובה וברכה דדם הן וחסד ;רחמים ‪.‬יעלנו ועל קל ישראל ע‪$‬ך ?רכנו אביט כן; ;‬ ‫באחד (יחד) באור פניך כי באור 'פניך נתת לנו קי אלחיגו תורת דדם ואהבת רן‬ ‫רציקה {ורחמימוברטת ורחמים וודס ושלום וטוב {דדה בעיניךלברכנו ולבריאת כל עמך ישרן‬ ‫עת ולכל שעה בשלומך ♦?רוב*עוז ושלוש ן בס^י ברוך אתה קי המברך את עמי ‪,‬ישת‬ ‫ב^לום‪":‬‬ ‫ירחיים ברכהושלוס ופרנסה מו?ח וגדרות טובות השועות ונהמות נזכר ונכתב למגי‬ ‫ 'י ^דיי ‪£‬ל עמך בית ישראל לדדס טובים ולשלם*‪? :‬תך אתה גע עושההשלום;נ‬‫{צור‪-‬ישול מךג^פתי מדבר מרמה "למקלל נ?שי תדוש ו!פשי כעפר לכלתר‬ ‫‪,‬‬ ‫פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי ‪ 1‬וקל החושבים עיי רעה מהרה רע‬ ‫״‬ ‫‪^ ,‬תם ^ל סחשבדם ־ עשה למען שמך " ‪,‬ע‪£‬ה למען יינדנך ;עשה למען קת־שתך‬ ‫* !מיון לבי ‪$7‬‬ ‫תותןך י למען ‪:‬חלצ?ך‪7‬ך " הושיעה מך י^י י‬ ‫כמרומיו הוא^עשה שלום עלנו ועל כל ישראל ואמת אמן ו "‬ ‫* צורי רגו^ל ן עושה‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫)<‬ ‫‪ 1‬ג‬.

(9) ‫•׳‪*/‬‬. ‫שחרית‬. ‫^יי ימין ‪!:‬לפניך יי אלהיבו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ן ושם נעבדך ביראה‬ ‫״ ■מי עולם וכשנים קדמוניות; וערבה ליי מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות ‪:‬‬ ‫כחזית הש״ן המפצה אומרים זה הקדושה‪:‬‬. ‫מייי * ף ונעריצך קנועם שיח סוד ש‪:‬רפי קודש המשלשיסלך ‪.‬קדושה; ככתוב _על!ד נמאך‬ ‫‪ " .‬וקרא זה אל זהואמר ‪:‬קדוש^קדוש* קדוש ?;צבאות מלא כל הארץ כבודו‪/‬יאז כקול‬ ‫רעש כיול אדיר וחזק משמיעים קול מהנשאים לעומת שרפים *' לעומתם עשבחים ואומרים‪:‬‬ ‫כ ח־ כבוד * ממקומו ן ממקומך מלכנו* תופי_ע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך " מתי תמלוך‬ ‫‪3‬׳•;? בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון‪ :‬תתגדל *ותתקדש כתוך הושלים עירך • לדור ודור‬ ‫ומצ " נצחים ועינינו תראינה מלכותך " כדבר האמור בשירי עוזך על ‪.‬ידי דוד משיזז צדקך ג‬ ‫* ?מלוך * *לעולם אלחיך ציון לדור ודור הללרה ג י‬ ‫וגומר הש״ן התפלה קדיש שלם שיר של יום ואח״ג אומרים אין כמוך ‪:‬‬. ‫סדר הלל‬ ‫‪.‬קדשנו במצ‪1‬תיר‪:‬וצוגו ל‪:‬קר‪ #‬את ההלל‪:‬‬ ‫^רוך אתה * אלתינו מלך העולם‬ ‫חי' לרד הללו עבדי * הללו את שם * ״ יהי שם * ?!כורך מעתה ‪.‬ועד עולם "* ממזרח שמש עד‬ ‫מבואו מהולל שם * " רם על כל נרם* על השמים כבודו" מי כעאלהינו המשיחי‬ ‫־‪:‬משפילי לראות כשמים ויארץ" מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון" להושיבי עם‬ ‫נדיבים עם נדיביעמיו ״ מושיבי עקרת הכ?ת אם הכנים עומתה הללדה‪:.‬‬ ‫ישראל ממצדה כית_יעקב מעם לועז "ההח הודח לקדשו ?שראל ממשלותיו‪ :‬ה■ י‪,‬‬ ‫רנוס זדרדן ישוב לאחור • והרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן ״' מה לך זת‬ ‫^רדן רוםוב לאחור " ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן " *מלפני אדון ת־לי א‬ ‫אלורעעקב " 'ההופכי הצור אגם כדם חלמיש למעינו מ?ם‪:‬‬ ‫כראש חודש וכחול המועד ולשב" ימים אחרונים של פסח מדלטן !‪0‬‬. ‫־ *ל^ לנו כי לשמך תן כבוד על חקךך_על אמתך "למה יאמרו הגרם אה נא א;‪..‬‬ ‫‪ .‬אהינוצשמיסכלאשר חפץ^עשה**"‪.‬עצביהם כסף החב מ^עשה;ךיאדם״*פה*להםך‪,.‬‬ ‫; • ‪.‬עימם לחם‪.‬ולא ‪.‬יראו • אזנ?ם להם ולא ‪.‬ישמעו ♦'אף להם ולא ‪.‬ידיחון ״ ידיהם ולא ימישון‪:‬‬ ‫‪:.‬גלהם ‪.‬ולא ‪.‬יחלצו לא הגו בגרונם " כמוהם היו* עושיהם " כל אשר בוטח כהפרשראל בטח כץ‬ ‫ץ׳ ימומננם הוא י ^יתאהרן בטחו בי‪/‬עזךם ומגנם הוא״ י‪.‬ךאי*‪.‬ץ‪3‬טודב;יעזךםו^נםהוא‪:‬ע^ ‪.‬‬ ‫יי ־ '־ יברך י‪£‬רך את בית ישראל יברך את בית אד״רן ״ יב רך האי* הקטנים■עם ‪#‬דולים*‬ ‫יוסף ^עליכם עליכם ועל בניכם כרוכים אתם לך עושיה שמים ואריךהשכדם שמ?ם לך והארץ‬ ‫ן‪ ;1 1‬ל;‪ 1‬יאדם‪ :‬לא המתים‪:‬יחללוה‪1.‬לא כל יורדי דומה* תןנדבוקברך המע^ה^י עולםהללדה‪:‬‬. ‫כי לשמע * את קולי תחנוניה וטח אזנו לי ובימי אקרא ז ‪:‬אפפוני חבלי מות ומצרי‬ ‫שאול מצאוני }ירח רגון אמצא‪ :‬ובשם יי אקרא אנה יי מלטה נ§שי; חנון ך מידיה‬ ‫(אלהינו מרחם ״ שומר פתאים * דלותי ולי הושיע‪ :‬שובי נפשי למנוזדכי כי * גמל זעליכי ן כי‬ ‫‪£1‬לצת ־ פשי ממות אתעיני מן דמעה את רגלי מדחי‪ :‬אתהלך לפגי * קארצות הח‪*.‬ם;ד^מנתי‬ ‫כי אדבר אני עניתי מאד‪ :‬אני אמרתי כחפזי כל האדם כוזב‪:‬ע״כ‬ ‫{ת ‪1 >-‬יב לך כל תגמולוהי עלי‪ :‬כוס ?שועות אשא ובשם ‪ 5‬אקרא ‪ :‬נדרי ליי אשלם נגדה נא‬ ‫דקר מניני" הטותהלח?רךיו! אנה‪ -‬פי אנ; ׳גמץ אני^דך ‪; !3‬אםתף‬ ‫לשופרי ‪ 8‬דן‪ 5‬אזבח זכה תודה ו?שם " אקרא‪ :‬נדרי ליי ־א^לם נגדה נא לכד ?גטו‪ :‬בהצתה כיח!‬ ‫‪ ;:‬־‬ ‫'‬ ‫"פתו?כי יוזמים ר‪$‬לרהז‬ ‫!;;■־נ‬ ‫•‬ ‫א‬. ‫‪.‬‬.

(10) ‫שחרית‬ ‫הללו את יי כל גוים לקחוהו קל האומים ‪ :‬כי• גבר עלינו חסדו ואמת ץ לעולמהללדת‪',:‬‬ ‫כי לעולם הפדוי‪ :‬יאמרו גא בית אחר; י" ** ” כי לעולם חסדי‬ ‫ה‪1‬ת *ליכיטובי‬ ‫פי לעולם חסדו;‬ ‫יאמרו נא ‪.‬יראי יי *‬ ‫יאמר נא ישראל " כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫מן המצר קראתי יה ענני במרחב ;ה‪ :‬ין לי לא אירא מה געשה לי אדם די לי בעוזרי״ואגי אראח'‬ ‫כשונאי‪ :‬טוב לחסות ביי מבטוח באדם‪ :‬טוב לחסות ביי מבטוח בנדיבים‪ :‬כל גרם סבבוני‬ ‫בשם ן; כי אמילם ג סבוני גם סבבוני בשם ץ כי אמילם; סבוני כדבורים דועכו כאש קוצים בשם‬ ‫וזמרת הק ויהי לי לישועה \קול רנה ‪.‬וישועת‬ ‫ץכי‪:‬אמילם‪ :‬דחה דחיתני לנפול ול עזרני‬ ‫באהלי צהקיםימין יי עושה חיל ‪.:‬ימין* יי רומ‪.‬מה ‪:‬ימין יי עושה חיל ‪ :‬לא אמות כי אחיה ואס^ל‬ ‫נזעשי הה‪!:‬סור ‪.‬יסרני ןה ולמות לא טתנני‪ :‬פתחו לי שערי צדק אבא בם •אודהיה* ‪ :‬זח השער‬ ‫לןי צדיקיסיבאו בו‪ :‬אודן* כ^עגיתני ותהי לי לישועה‪ :‬אייו אבן מאסו הבונים היתהלראש‬ ‫אבן מאת יי ודתה זאת היא נפלאת בעינינו־‪ :‬מאה זה חיוסע^זה יי גגילה ונשמחה בו‪ :‬זה‬ ‫אנא ;י הצליחה גא י אנא;ןי הצליחה גא ‪1‬‬ ‫אנא יי* הושיעה ^א‪:‬‬ ‫אנא * הושיעה נא‪:‬‬ ‫‪1 .‬ירוןז הבא כשם יי ברכנוכם מקית ‪:‬ין ‪ :‬בייו אל ‪.‬יי ויאר לנויאסרו חג בעבותים עד "קרנות‬ ‫המזבח‪ :‬אל אלי אתה ואודף^אלהי ארוממך ז'אלי* הודו ‪£‬ו כי טוב כי לעולם חסדו‪ :‬הודי‬ ‫‪ :‬ההלמף ‪5‬יי אלהינו על קל קעשין וחסידיך צדיקים עושי רצונך וכל עקך בית* ישראל קרנה יודו‬ ‫ויקרבו וישבחו ויפארו וירוממו העריצו הקדישו* רמליכו*את שמך מלכנו תמיד "כי‬ ‫שב להודות ולשמן נאה לזמר כי מעולם ועד "עולם אתה אל * ‪ :‬ברוך אתה יי מלך מהולל‬ ‫בתשבחות‪ :‬קדיש שלם‬ ‫אתה הראת לדעת כי ץ הוא האלהים אין עוד מלבדו‪:‬‬ ‫ובאלהיםאדניואץ כמעשיך ‪:‬מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור ן‬ ‫‪.‬ולך ן; מלך ‪:‬יי ‪:‬מלוך לעולם ועד‪ :‬ין עוז לעמויתן * ־יכךך את עמו ביהלום‪ :‬אב הדרשים‬ ‫‪ .‬ברצונן את ציון תבנה חומות‪.‬ירושלים‪ :‬כי בך לכד בקחגו'מלך אלרסונ^א אדון עולמים‪:‬‬ ‫מוציאין ס״ת ואומרים זה‬. ‫ףן*ד בנסוע ה^ך‪1‬ן וי^מר משה קומה ‪:‬יי ויפצו א‪:‬ביף וינוסו משנאיך ‪#‬פניך י ?יי‬ ‫׳ * * מציק תצא תורה ודבר יי מירושלימברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדושתו‪:‬‬ ‫בריף שמיה דמראעלמא בדיך כתרך ‪:‬ואתרך ‪:‬הא רעותך עס״עמך ישראל לעלם ופורק!‬ ‫ימינך * ארמי לעמך בבית מקדשך ולאמטרן לנא מטוב נהורך ולקבל צלותנא ברחמין‬ ‫‪:‬הא דעוא‪/‬קדמך דתוריך לן ודין בטיכותא י י ולהוא אבא וקידא קניו צדק;א • למרוט ‪/‬עלי _ |‬ ‫ולמנטר יתי וית כל די לי ודי לעמך ישראל אנת הוא זן לכולא ומפרנס לכולא ♦ אנת הוא שליט )‬ ‫על כולא אנתהואךשליט_עלמלכןאומלכותא דייך היא ♦ אקאעבדא דקודשא בריך הוא‬ ‫דסנידנא קמיה ומקמא תקר אוכיתא בכל עדן ‪:‬ועדן • לא על אגש רזדצגא** ולא״על בר אלתי[‬ ‫פמיכנא • אלא באלהא דשמיא ־ להוא אלהא קשוט ואוריתיה קשוט י ונביאוהי קישוט‪ :‬ומס‪$‬י‬ ‫למעבי מבון וקשוט‪ :‬ביה א{א רחיץ ץלשמיה קדישא _יקיךא אנא איטר תוקזבחן • ‪?.‬זא‬ ‫דעואקדמך דתפתח לבאיבאוריתא ותשלים משאלין 'דל^אי ♦ ולבא דבל עטך ישר^ל לטב‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫־ י‬ ‫‪1‬״‬ ‫שמץ ‪.‬ישראל * אלהינוןן אחד‪ :‬אחד הוא אלהינו גדול אדוננו קדוש שמו ‪ :‬גדלו לץ אתי‬ ‫קריומ^ה שמו* יחדו‪:‬‬ ‫קף יי הגדולה והגבורה והתפארת והנצח‪.‬וההוד־ פי כל בשמים ובארץ‪ :‬לך ין הממלכה והמרע^א‬ ‫*לכל לראש׳‪:‬רוממי ייאלהיגווהשתחוולהדום רגלרקדוש הוא‪:‬רוממו*אלהיט‪:‬והשתח^‬ ‫‬‫י מ”להר*‬ ‫‪5‬י י‬ ‫זו ׳‬ ‫* **‬ ‫‪: ' 1‬‬.

(11) ‫שחרית‬. ‫כי ‪,‬קרוש ץאלהינו‪:‬‬ ‫להר‬ ‫וץתקדש רשתבח ויתפאר ויתרומם‪/‬ויתנשא שמו שלמלך מלקי המלכים‬ ‫על הפל‬ ‫הקדוש ברוך הוא ‪ :‬לעולמות שברא העולם הזה ור^ולם הבא ‪ *:‬כרצונו מרצון'‪.‬יראס‬ ‫וכיצוןכלבית ישראל ‪ :‬צור העולמים ^דון כל הכריות אלוה כל הנעשות *‪ :‬היושב במרחבי‬ ‫^רום השוכן בשמי שמי ר!דם ‪ :‬קדושתו על החיות וקדושתו ‪.‬על כסא הכבוד‪ :‬ובכן■■ יתקרש‬ ‫שמך בנו ייאלהינו לעיני כל חי‪ ::‬וץאמר לפניו שיר חדש ככתוב י שירו לאלהים ‪.‬זמרו שמו‬ ‫‪ .‬סולו לרוכב בערבות ?יה שמו ועלזו לפניו‪/‬ונראהו ‪£‬ין ?‪.‬עץ בשובו^לנחתיכבתוב ‪:‬כי עץ‬ ‫בעץ יראו בשוב ץ ציון‪! :‬נאמר ונגלה כבוד יי וראו קל בשר יחדו כי פי *דבר ‪:‬‬ ‫הרחמים הוא ירתםעםעמוסים דזכור ברית איתנים ‪.‬ויציל ‪.‬נפשותינו מן השעות דרעות‬ ‫ךנער ביצר הרע מן הנשואים רד‪1‬ן אותנו לפליטת עולמים וימלא משאלותינו במדה מוכת‬ ‫‪/‬ישועה מרשים ן‬ ‫סטגניהץ סס׳ת אומים מ‬ ‫תאה התורה אשר שם פשה לפני בני ישראל‪ ,‬על פי יי ביד פשה • וזורה צוה לנו פשה עץ ה״ע‬ ‫היא למחזיקים בה ותופכיה פאושר • דרכיה דרכי נועם ובל נתיבותיה שלום ‪ :‬אודך יפים‬ ‫כיטינהבשפאלת עושר וכבוד ■ יי חפץ לפען צדקי יגדיל חורה ויאדיר‪:‬‬ ‫יקוס פורקן מן ^מ;א חנא והקדא ורחטין וחלן אריבין ו?מז;א רויחא ום‪:‬צהא‬ ‫לקמ;א ובריות גו?א ונהורא מצליא‪ :‬זוקןא עא וקעןא זרגנא די לאי ‪.‬יפסוק‬ ‫י י‬ ‫ודי לאיבטול מפתגמי אוריתא‪ :‬למדנו ור§נןהבורתא_קךי'^תא ף באיצא ך‪.‬ע!ראל‬. ‫ודי בבקל לרי^י כלה ולר^י גלותא ולדידי מיתיקתא ולתני ךבבא ‪ ':‬לכל תלמידיהון‬ ‫‪ ,,‬ול?ל תלמידי סלמידיוק ולכל מאן דצסקין באוריתא‪ :‬י מלכא דעלמא ‪.‬יברף_יתהון‬. ‫‪1‬‬. ‫^‪3‬חיה־>‪1‬ן^איומיהוןר‪ 0‬ן*ןרכא\^^ן‪ :‬ויתפרקוןויז‪2‬ר!זבון^ןכל‪.‬עקא'ומן‬ ‫כל מרעין'כייטין‪ :‬מרן די בע‪/‬א ןהא בסצדיהון כל זמן ולגיד־ן ונאמר אמן‪:‬‬. ‫יהן־ם פורקן מן יטמ;א ך^א וחסדא ורחקדיועי אךיכי ומזוני רויחי וסיצתא דשטיא‬ ‫'י‬. ‫ויריות גופא ונהורא לצל;א ‪/:‬היא ודא וקימא • זיצא די לאי^סוק ודי לא‬. ‫ןקט‪1‬ל מפו^מי אולןתא לקל קהלא קדי׳כא הדין • רברביא עם זצליא מפלא וגיטיא •‬. ‫סלנאדצלמא ;כרך‪.‬יתטן נפיש ח;ןכון ויםן‪,‬א יוקזיכון' ויהן אר־כא לפגיבון ותףקרקון‬ ‫‪.‬ורז׳‪2‬סזבוןמ‪1‬קל‪.‬צלןא 'ומן כל מרצין בלשין • מרן דיקשנדא התא בסעדיכון יכל י זמן‬ ‫"יצק• ונאמר אמן‪ :‬י‬ ‫■ '‬. ‫כי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את כל הקהל הקודש הזה עם כל קהלות הקודש‪:‬‬ ‫הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם וכל אשר להם ־ ופי שפיחדים בתי כנסיות לתפלה • וטי שבאים‬ ‫" בתוכם להתפלל י וטי שנותנים נר למאור ויין לקדוש ולהבדלה •' ופת לאורחים וצדקה לעניים • וכל‬ ‫טי שעוסקים בצרכי צבור כאמונה • הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם ויסיר בהם כל ט ־ולה • וירפא‬ ‫לכל נופם • ויסלח לכל עונם ־ וישלח ברכה והצלחה ככל מעשה ידיהם עם כל ישראל‬ ‫אחיהם ונאפו■ אפן‪:‬‬ ‫*סו—‬. ‫תפלה בעד שלום הקיסר יר״ה עם שלום משפחתו חרטה‬ ‫>י י י משרעת למלכים וממשלה ‪,‬לנסיכים ״ מלכותו מלכות כל עולמים * הפוצה את דוד עבת‬ ‫‪.‬העזות‬ ‫‪$‬חרב רעה * הנותן ב;ם דרך ובנדם עזים נתיבה * הוא ‪.‬יברך ישבי•'‬ ‫וירומם‬ ‫'‬ ‫‪¥‬‬.

(12) ‫שחרית‬. ‫;*רומם ויגדל ויינשא למעלה את אדונינו אבי המדינה‬ ‫אלעקסאנדער השני׳‬. ‫‪.‬קיסר למדינות רוסיא ומלך למדינת פולין ירום תות *‬ ‫עם הגבירה הקסך?ה ושלכה תצ^ת לימינו ‪3‬חןרת תפארתה‬ ‫־ מאריא אלעקפאנדראוונא‬. ‫' ‪.‬עם בנ!ם היקר והנשא יורש ע^ר‬ ‫אלעקןםאגדער אילעקמאי^דראוריץ‬ ‫עם אשתו הגבירה' מאך_יא מעא^אראורנא‬ ‫עם כל משפחת הקיסר הרמה התנשאה‪ :‬מלך מלכי המלכים לרחמיו ‪5‬יח;יהו וישמרהו ומ?ל צרר‬ ‫דגון ונזק נצילהו הדבר עמים תחת _רגלל ויפיל שונאיו לפניו ובכל אשר יפנהתיליח* מלן‬ ‫פלכיהמלכים ברחמיו ימן כלבו ובלב כל ץעציו ושריו* רחמנות לעשות *טובות עמנו רעם ק?‬ ‫?שראל ובימיו ובימינו תושע ‪:‬יהודה‪.‬ו‪.‬ישראל ‪.‬ישכון לביזח ובא לציון נואל וכן ‪:‬יךדרצון‪.‬ונאמר א‪$‬ןו‬ ‫קודם שטברכין החודש אוימדים זה‬. ‫*הי רצון מלפניך יי אלהינר ואלהי אבותינו שתחדש עלינו אה החודש הזה לטובה ולברכה‪ :‬ותת!‬ ‫לנו חיים ארוכים חיים של שלום * חיים של טובה " חיים של ברכה • חיים של פרנסה • חיי□ של‬ ‫חלוץ עצמות * חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא • חיים שאין בהם בושה וכלימה • היינן‬ ‫של עושר וכבור " חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים • חיים שימלא יי משאלות לביני‬ ‫לטובה מכות תפלת רבים אמן פלה ‪:‬‬ ‫□י‬ ‫*‬. ‫נסים לאבותינו י וגאל אותם מעבדות לסרות * הוא ‪.‬יגאל אותנו ככךו‪5‬‬ ‫רק§ץ נדחינו מארבע כנפות הארץ * ‪:‬חברים כל ‪.‬ישראל ונאמר אמן‪:‬‬. ‫ראש חודש (פלוני) ביום (פלוני) הכא עלינו ועל כל ישראל לטובה ‪:‬‬ ‫יחד^הן הקרוע ברוך הוא• ;עלינו ועל ‪3‬לעמ‪31‬יתי׳קךאל • לטובהולברכה'‬. ‫* ־‪1‬‬. ‫לששון ולשמחה • לישועה ולנחמה • לפרנסה ויעלבלה • ‪.‬לחיים ולשלום‬. ‫"‬. ‫לשמועות טובות ולבשורות טובות• ולחמים בעלנם י ולרפואה *קלימה • ולגאולח‬ ‫‪,‬קרובה ונ^ר אמן‪:‬‬. ‫‪1‬ב הרחמים שוכן מרומים י ברחמיו העצומים י הוא יפקיד ברושים החסידים והיורים והתמימים •‬ ‫קהלות הקודש שמסרו גפ^סעל קדושת השם " הנאהבים טעימים ^רזייהם וימיתם ‪ $‬נ^רח׳‬ ‫מנשרים קלו ומאריות ;;רו "' ‪,‬לעשות רצון קונם וחפץ צורם ‪ :‬הקרם אלהינו לטוקה עם שאר זיד^‬ ‫עולם* ןיןקוס(לעי‪1‬ינו)גקמת דם ^ייי השפוך; כקתוב קתורת משה ‪4$‬יש האלחיסדרנינו גלם עט‬ ‫‪3‬י*ךם עבד־יו יק?ם " ונקם ישיב לקריו וכפר אדמתו ‪.‬עמו‪ :‬ועל ידי ‪,‬עבדיך הנביאים כתוב לאמר ונקיה‬ ‫דמם יא גקיתינע יש"סן‪ :‬ז;קנ‪5‬י סקודיש‪ .‬נא©־ יטה יאטרו לגרם ‪.‬אלה אאקיוט ‪.:‬יודע ‪3‬גלנ‬ ‫גמלנינחנק^ת דס״עבךיף ‪.‬העזפוך‪ :‬וא‪1‬טר ?י הרע דמים אייתם ז^ר יא ישנה ]נעקתיענוים‪ :‬וא‪©1‬ר יתן‬ ‫י '‪9‬גרט פלא גליות ססץראיש ‪.‬על ארץ רבה‪ :‬מתל‪3‬ךךך‪.‬י^ה_על‪9‬ן‪,‬יףםראעז אשיי וטי‬ ‫יהייו את ׳‪• 08‬י כי נ‪#‬כ׳ןנזלכד‪:1‬‬ ‫׳ ד‪!.,‬‬ ‫?זל ווח^ל ‪$‬ךץ ו׳שמלם • קרנ^קרן לעטי לע^ה להל חםייייו ל?גי‪.‬י?דאל‪.‬ש'‪,‬קרימ מירה *‬ ‫מזמור לדוד זכי׳ ממכניסין הס״ת להיכל יאמר זה‬. ‫ובנחה‬. ‫‪.‬‬. ‫יאמר שובה יי רבבות אלפי ישראל קומה יי למנוחתך אתה וארון עו זך * כחניך ילבש‬ ‫צדה וחסידיך ירננו‪ :‬בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך • כי לקח טוב נתתי לץ‬ ‫יל‬. ‫־* חייב היא למחזיקי י ־*ה וחומריה האושר * דרכיה חרש נועם וכל גתיבותר‬ ‫ונשובה חדש יסיט כפרם ‪:‬‬ ‫‪ :‬השיבנו יי‬.

(13) ‫מוסף לשבת‬. ‫מוסת לשבת וראש חוד ע‬ ‫ךצ;ת קרבנותיה דיר אתה ?צרת עול‪#‬ך מקדם •‬ ‫נת‬ ‫י ‪ 1‬פרושיה עם סדור״י נסקיה ‪1‬‬ ‫מלאקקך ביום השביעי אהבת‬. ‫‪5£‬‬. ‫כליה‬. ‫קענגיה לעולם כבוד קהלו י טועבויה סרב אותנו ורצית בנו ורומטתנו טבל ■ ‪'.‬שונות‬ ‫בו • ונם האוקבים דבריה גדולה קחרו י וקדשתנו במץותיך י וקרבתנו' 'מלכנו‬ ‫‪ #‬מסיני נצטוו צווי פעליה כראוי׳ ותצונו לעבודתך ושמך' הגדול והקדוש עלינו‬ ‫י אלהינו להקריב <יה קךבן*מוםך ‪#‬בח‬ ‫קראת י ויגתן לנו ; אלהינו ני אהבה‬ ‫ןריאוי‪? :‬הי רצון מלפניך ין אלהינו ואלהי שבתות למנוחה וראשי חדשים לכפרה‬ ‫ןבוקינו ‪#‬תעלנו בשמחה לארצנו ותפזענו ולפי שחטאנו ל?ניך אנחנו ואבותינו‬ ‫;גבולנו ו‪#‬םנע‪#‬ה לקניך את קרבגות חרבה עירנו ו‪#‬קום בית מקדשינו וגלה‬ ‫וובוקינו‬. ‫תמירים 'בסולרם‬. ‫ומוספים יקרינו ונטל כבוד מבית הקנו*ואין ‪:‬אנחנו‬. ‫הלכתם ואת מוסף יום השבת (המנוח) ;בולים ‪.‬לעשות חובותינו בביתי בחירתך‬ ‫מה ‪. :‬נעשה ונקריב לפניך באהבה מיה הגדול והקדוש'‪#‬נקרא שמך *עליו‬ ‫מזרות רצונך י כמו ‪#‬כתבת י עלינו מפני וצד השלוחה במקדשך ‪. :‬יהי רצון‬ ‫הורתך ‪.‬על ;כי מ‪#‬העבךך מפי כבודך מלפניך‪ '?,‬אלוהינו ואלהי אבוקינו ‪#‬תג־לנו‬ ‫כאמור‪':‬‬ ‫בש‪#‬חה לארונו ותטענו' בגבולנו'י תום‬. ‫את* קרוינות חובוהכו‬. ‫‪5‬י‪1‬ם' השבת שני כב&ים כ‪.4‬י ^נה תמימים " נעשה לפניך‬ ‫ושני עירונים סולת מנתה ! כלואה‬ ‫תטידים כסדרם ומוקפים כהלכתם‪ :‬ואת‬ ‫שמן ונקבו ז עולת שבת בשבתו' על עולת‬ ‫מוספי יום השבת הזה ויום ראש החודש‬ ‫התמיד ונסבה‪:‬‬ ‫סתו במלכותך'שומרי ש<ית !?ולאי עונג עם הזה געשה ונקריב לפניך באהבה כמקות‬ ‫ךצוגך כמו ‪#‬כתבת עלינו בת'וךתך_על ?די‬ ‫מקדשי שביעי בולם ישבעו ויתענגו‬ ‫י ט‪#‬ה‪.‬עבדך מפי כבודך כאמור‪' :‬־'‬ ‫׳מוקף ו‪3‬שביעי*ךצית בו ו^דשתו חמדת ימים‬ ‫וביום השבת שני כבשים ?ני שנה תמימים‬ ‫'אותו'קראת זכר למע^ה בראשית‬ ‫ו‪#‬נ‪/‬ע‪#‬רונים סולת מנדהיבלואז‬ ‫‪2‬לךדגו וארהי אבותינו רצה נא‬ ‫ב‪#‬טן ונסכו <'עולת שבת '?ש?חו*‪.‬על עולת‬ ‫במנוחתינו* קדשנו ב^צותץז‬ ‫התמיד ונסןה ! זה קרבן ‪#‬בת ;קרבן היום‬ ‫זן (ושים) חלקנו בתורתך שבענו מטובך‬ ‫כאמור ‪1‬‬ ‫סמחנו (?שמח ג?שנו) בישועתך י וטהר וגנראשי חדשיכםתקריבי עולה לי; ־ פרים גני‬ ‫ינו לעבדך באמת • והנחילנו ;;אלהינו‬ ‫בקר'‪#‬נ‪:‬ם ןא?ל אחד*??ששכני‬. ‫אוהבה וברצון שבת קדשך‪( :‬וישמחו בף‬ ‫עראל אוהבי) וינוחו י בו (כל) ישראל‬. ‫קר‪#‬י ‪#‬מך ‪' :‬ברוך אתה ע מקלס‬ ‫השבת‪ :‬רצה ומודים‬. ‫שנה שבעה תמימים*‪:‬‬. ‫ומנחתם ונסניהם' כמדיכר שלשה עשתנע‬ ‫‪?2‬י ישני עשרונים' לאול י ועשיזן‬ ‫לכבש ו_ץן כנסכו ושעיר' לכפר ושני תמידיס‬ ‫כהלכתם • ישמחו וכו׳‬. ‫}להי״ן ואלהי אבותינו רצה במנוחתינו וחדש עלינו ביום השבת הזה את החול‪8‬‬ ‫[ ־־ ־־‬. ‫הזה י לטובה ולברכה ♦ לששון ולשמחה ׳ לישועה ולנחמה * לפרנסה‬. ‫'כלקלה • להלם ולשלום ־ למחילת חטא ולסליחת עצן (־־״ ־־^ ולבקרת §‪#‬ע>**בי‬. ‫עטך ן‪#‬ראל בחרת מכל האומות ושבת קדשך להם הודערז • ‪8‬זזוקי ראשי חדשים‬ ‫עקם קבעת‪# :‬רוך אתה * מקרב ה‪#‬בת' ו?שדאל ורא‪#‬י חדשים‪ :‬מ־ י־יד^‬. ‫'יי־‬. ‫‪..‬‬. ‫‪.‬‬. ‫כתר‪.‬‬.

(14) ‫<‬. ‫סחר חקחשה בחזרת חע׳ץ‬. ‫ןתר מנו לן? י אלררנו מלאכים דםונז מעלה ;נם‪.‬עמף^ראלקכ^י מגה ‪. :‬יהד כולם ‪.‬קרועה‬ ‫‪ :‬לך ישלשו ט^ר האמור‪.‬ל‪.‬יד נביאך וןןרא ה אל זה ואמר‪ :‬קדושקהשקחש י;ץבאות‬ ‫ן!לא בל הארץ ?בודו • כבודו מלא עולנם טשרתיו שואלים זה לזה אזה מקום כבודו'להעריצו‬ ‫ןעו?חז שבהיסואומרים‪? :‬רוך ?ביוד י ממקומו‪ :‬ממקומו הואקפןברחטז לעמו • ומון'עם‬ ‫<ן^וךי‪2‬ץ‪5‬טו‪?,‬נךבובוקר‪?.‬כל יוםתמידפעמים ?אהבה שמע אומרים‪ :‬ישמע ישראל ןיאלך!ינו‬ ‫יי אהד • הוא אלפינו הוא אביש הוא מלכנו הוא מושיענו והיא יועדענו ועאלנו שנית השמיענו‬ ‫ןןי^יו לעתי יכל וזי לאמר‪.‬ק {אלתי 'אתכם אחרית כראשית להיות לכם' לאלהים ך אני ;‬ ‫אלוןיסש‪ :‬ובדןר‪/‬קדעך כתוב לאמר י׳ ימלוך * לעולם אלודך ציון לדור ח־ור הללהה‪”:‬‬ ‫וגומר הש״ן ש״ע קדיש שלם‬. ‫קוה אל‬. ‫*י חזק ויאמץ לבך וקדה אל יי אין קרוש כיי כי אין כלתך ואין צור כאלהינו כי מי איות‬ ‫מבלעדי יי ומי צור זולתי אלהינו‪:‬‬. ‫*ן אץכאדונינו• אץכמלכנו ♦ אץ כמושיעגו‪ :‬כד כאלחינו י מי‬ ‫ץכאלהינו•‬. ‫כאדוננו ♦ מי במלכנו • מי כמותנו‪ :‬נודה לאלהינו י נודה לאדונינו • גורה‬. ‫למלכנו ♦ נודה למסענו‪ :‬ברוך אלהינו זירוך אדונינו ♦ ברוך מלבנו • ברוך מושץענו‪:‬‬ ‫אתההואאלמיגו• אתה הוא אדונינו • אתה הוא מלנינו *‬. ‫* הוא מושיענו ‪:‬י‬ ‫אתה‬. ‫אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים‪:‬‬. ‫§מום הקטורת וערי והצפוף ההלבגה !הלבונה משקל שבעים שבעים מנתו י מור וקציעה־‬ ‫שיבולת י;רך !כרכום מש_קל ששה עשה ששה עשר מנה דקושיט שנים ‪.‬עשר י וקלופת‬ ‫של^ה״וקנמז־ן השעה" בוריהכרשינהתשעה_קכץיץקפריסיןסאץתלתא וקבץ תלתאואם‬ ‫אץ ס יין קפריסין מביא חמר תירץ עתיק * מלח סדומית רובע הקב ^עלה‪.‬ע^ן כל שהוא •״ רבי‬ ‫חסר אחה מכל המנקז דדה‪.‬‬ ‫'ןתן אומר אף ככה דדרדן כל שהוא ואם נתן בה דבש פסלה ואם *‬ ‫מיתה‪ :‬רבן שמעץ בן גמליאל אומר הצרי אבו אלא עורף הנונ׳זף מעצי דך^^ריהי^רשעה‬ ‫*‬ ‫^שפץ בה את הצפורן כדי שתהא נאה ״ !ץ קפריסץ ששורין בו אה הצפורן כדי שתהא_עןז *‬ ‫‪1‬‬ ‫!הלא מי רגל!ם יפין לה אלא שאץ מכניסין מי רג_לים בעזרה מפני הכבוד * *‬ ‫לק הארץ‬ ‫ש איטרים בקית המקדש ‪ .*:‬ביום הראשון חיו אומרים‬ ‫ךי^יךי חלויםךןו*‬ ‫ומלואה תבל ויושבי בה‪ :‬גשניהיו אומרים ך‪1‬ל‪:‬יי וטתלל מאוד בעיר אלהיגו הר‬ ‫" *‬ ‫אל בקרב אלהיסל^פוט‪ :‬ברביעי תיו אומתם‬ ‫קדשו♦ בשלישי חיו אומרים אלחים ל<ב בעדה *‬ ‫אל נקמות יי אל נקטוה הופי_ע ‪ :‬לחמישי היו אומרים הרנינו ‪.‬לאלחים^ הריעו לאלוך‬ ‫יעקב‪ :‬בששי היו אומרים יי מלך גאות לבש לבש י; עוז התאזד אף תכון הבל ‪3‬ל המוט״ו‬ ‫‪3‬שבת היו אומרים טזף; ר שיר ליום השבה מזמור שיר לעתיד לבא ליום שכולו שבת ומנותח‬ ‫לדדי העולמים‪:‬‬ ‫תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא שנאמר הליכות עולם לו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אל תקרי הליכות אלא הלכות‪:‬‬ ‫אסר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למדדי י־•‬ ‫ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך ־ שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול• ירד‬ ‫שלוט בחילד שלוה בארמנותיך • למענן אחי ורעי אדברח נא שלום בך • למען בית יי אלהיגי‬ ‫׳ אבקשה טוב לך • יי עוז תמו יתן יי יברך את עמו בשלום ‪ :‬קדיש דרבנן‬ ‫'‬. ‫עליגי לשבה לאדון הכל לתת גדולה ליוזיר בראשית ^לא^עשנו פגרי הארצות ול^‬ ‫וגורלנו כ;ל'הטרנם *‬ ‫׳ * שמנו כמשפחות האדמה שלא שם חלקנו כהס‬ ‫זיאנחנו כורעים ומשתהוים ומודים לפני מלך מל‪3‬י המלכים הקדוש ברוך הוא " שך ן‬. ‫*‬ ‫•יי‬. ‫נוטה■‬.

(15) ‫־‬ ‫שחרית‬ ‫המלי^ז; והחת ע ל?ולף על בל הארץ ביום ההיא ‪.‬ידדה ע אחד דקטו אחד‪:‬‬. ‫זקרך‬. ‫ב? בל חי "ונברך את שמך יי"אלהיגו ורוח כלי בשר קפאו• יתרומם‬ ‫‪££‬ת‬ ‫*‬ ‫מלכנו תמיד• מן העולם ועד עולסיאתה אל ומילעדיך אין לנו קלך גואל‬ ‫זמושיע • פודד! ומציל וטפר;סתהךנה) ויןרחם בכל ‪.‬עת צדה חרקה אין לני ?לך עוזי‬ ‫ןסוגזןואלאאתהיאלהי הראשונים והאחרונים אולוה ולכריות אדון ןל תולדות ‪:‬‬. ‫המהולל (בסל" בדוי התשבחות המסקג עולמו מחסד ובריותיו ברחמים • היער ה;ה‬ ‫לא עו״ם ולא עשן • המעורר ^ניסיוהמקיץ נרדמים (ננחיה מתים ורופא חולים פוקס‬. ‫עורים דזוקף כפופים) המשיח אלמים ועתיר אסורים והסומך נופלים והזורף כפופים‬ ‫והמפענח נעלמים • ולך לבדך א;ךונו מודים •י ואלו פינו מלא שידה ב;ם ולשונ‪.‬נו רנה‬ ‫בהמון גליו • "ושפתותינו שבח כמרהבי רקיע •י ועינינו מאירות כשקש וכ;רח • דדינו‬. ‫פררס‪1‬‬. ‫ת"כג • 'ורגלינו קלות כא;לות • איןיאנו מספיקים אהודות‬ ‫סריעןמי‪.‬ם‬ ‫*‬. ‫*‬ ‫לך‬. ‫ןצלזהיגו ואלהי אבותינו • ולברך את שמך מלכנו על אחת מאלף אלף'אלמי אלפים‬ ‫ערוב) ורקי רבבות פעמים הטובות נסיסיונפלאות ‪1‬קעיסית (עענסיעם אבותינו ועמנו •‬ ‫מלפניםממצכוםוןאלתנועאלהינוומקי'תיעבךיםפדיתנו • ברעב זנתנו• ועשקע‬ ‫כלכלתנו• מקו־בהצלתנוומלקרמלטתנו •ומחלום‪.‬רעיםורביםונאדים דליתנו‪:‬‬. ‫עד הגהעזרוניוירחטיך'• ולא עזבונו חיסדיךף‬. ‫אלהינוואלהמשנו' " אלהינו לנצח ‪:‬‬ ‫*‬. ‫כן אברים שפל;תבנו• ורוח ונ^מה שנפחת באפינו • ולשון א^רישטת בפינו •‬ ‫על *‬. ‫קן הם יודו ויקרבו‪ .‬וישבחו ויפארו וישוררויוירויטטו ויעריצו הקדישו דטליכו את שמך‬ ‫עלבנו תמיד • כי קל פה לך "יולה • ן‪5‬ל' ליסון לך תשנע וכל י עץ לך תצפה וכי סרך‬. ‫לך תכרע • וכל קומה"לפגיך ת^ותחוה • וכל הלבבות ויראוך ועלקןב וכליות תמרו‬. ‫לשמך• כד־ברשכתוב כל עת־מותיתאמךןהץיטיכגלף ' מציל יעף מחזק מטנו‬ ‫דעני' ואביוןי מגוזלו • שועת עניים אתה תשמע צעקת דלל תקשיב ותושוע • מי ‪.‬ידמה‬ ‫לך • יונך לשוה לך • וטי״יערוך לך • האל הף־ול הגבור והנורא אל עליון קמה שמים‬. ‫‪$‬רץ • גד‪$‬לךונש‪3‬חך ונפארך ון;רך את שסקן־שך •י כאטור לדודי סך;יגןשי את‬ ‫*וכל קרב• את שם קדשו ‪:‬‬ ‫ן‪ 5‬בתעצומות עוזך הגדול בקבור שמך‪ :‬כסבור לנצח והטךא סנוךאותיךמ?לך‬ ‫א‬ ‫*‬ ‫* "‬. ‫היושב על כסא רם ונשא‪:‬‬. ‫שוכן עד מרום וקדוש שמו‪ :‬ןכתוב מנו צדך‪,‬ש ?ץ לןשרים נאוה תדלה • ?פי ושרים תתרומם ‪1‬‬ ‫ובשפרןי צדיקים תתברך‪ :‬וכלשון חסידים תתקדש‪ :‬ובקרב קדושים תתהלל‪:‬‬ ‫מנמקהלות ך?בותע?‪1‬ך' בית ‪.‬ישראל‪?' :‬רנדדת^אר ש?!ך מלפני בבל הרודורעזבן מכת כל‬ ‫השורים לפניך " אלהיט ומלחי אבותינו להורות לחלי י לשבח לפאר'לרומם לתדר‬ ‫ולנצח לכרך לעלה ולקלס על כל דכי' שירות ותשבחות הד בן ישי‪.‬עכדך טשיוןז! י‬. ‫?בכן ישת?ח שנןו לעד מלבנו ‪ 1‬האל המלך מדול והקדוש ?שמום' ובארץ יפי לך נאה ?;אלוזתז‬ ‫ואלקי אבותינו שיר ושבחה חלל לזמרה עוז ממשלה גצה נהלה וגבורה תהית ותפארת‬. ‫קהשה ומלכות‪ :‬ברכותךזודאות לשמך מהל "צןדוש ומעולם!עד עולם אתה אל‪?:‬רוך אתת‬ ‫*אי^לךנרול ונןהוללבתש?חות• אל דהודאות אדין הנפלאות בורא ?ל משמות רבון ?ל‬ ‫והאשים הבוחר בשירי זטיה מלך תהיד אל חי העולמים‪ :‬ח״ק ‪1‬‬. ‫י׳י‪ 1‬ברכו את יי ך?‪£‬בוךך‬ ‫<‬ ‫‪.‬‬ ‫*‬ ‫!‬. ‫^׳ק ?רוך ך מטבורך" לעולם ועד‪:‬‬. ‫)(‬. ‫ברו^‬.

(16) ‫שחרית‬ ‫׳‬ ‫‪1‬יחךי‪:‬לעולם ‪$‬ןן ואמי•עריו" מוזן שיען ‪,‬ירז^םל‪.‬ןלויה • עיוךךאלהים‬ ‫אלהי‪.‬ישךאלעושה נפלאות לעדו‪ :‬וערוך שם ‪3‬בורו לעולם‬. ‫כבודו‬. ‫אתפלהאי־ץ^ן^מן•‪,‬‬ ‫ןוי‪-£‬ך לודאתך לעיגי על הקהל ויאמר לוד ערוך אתה ך ^לדד ‪.‬ישראל אעיטי‬. ‫י”י‬. ‫מעולם ועד עולם • לך ץ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד ?י כל‬. ‫‪3‬ילמ‪:‬ם ו?אכץ לך * הממלכה והמתנשא לכל לראש• והעער והעיור מלפניך ואתה‬ ‫מושל בבל ובידך בח וגבורה ובדך מיל ולסזק לבל ‪ :‬ועתהאלהינומוךים‪.‬אנחנו‬ ‫לך ומהללים לעם תפארתך (ויברכו שם עבודך והדומם על ‪3‬ל ברעה ותהלה) • אתה‬. ‫הוא ךלבדךאתהעשית את השטים שטי השטים וכל עיזנם הארץ ועלי א^ר עליך‪,‬‬. ‫תמים וכל ולער עהם‪ :‬ואתה מחיה את בולם וצבא השמים לך משתחוים • אתה הוא‬ ‫* האלהים אשר ?וןרתבאברם והוצאתו מאור בשדים ושמת שטו אברהם ומצאת‬ ‫את לבבו ‪$‬יןן ל‪$‬יך‪:‬‬. ‫ן^ףןןץ עטו הברית קתת את ארץ הכנעני • הרמי האמורי והפריזי ותבוסי‬ ‫והגרעשי לתת לןךע‪ • 1‬ותקם את ר;ךיךביצריק ‪8$‬תה'‪' :‬ותראיאת״עני‬ ‫אבותינו‪3‬מצר?םואת‪.‬זעך!תם ^מעתעלעסוה‪ :‬ותתן אותות ומופתים בערעה ובעל‬ ‫עכךוובכל‪-‬עםארצתיבעדעתפיהןדו^עליהם ותעש לך שם בהיוסהוה ‪ :‬ועם‬. ‫בקע!ך לעניהם רעקרו ;תוך ה;ם ב־;;שה ואת רודפיהם השלכת במצולות במו אי!‬. ‫בגרם עזים ‪-. .:‬‬ ‫" כיום ההוא את ‪.‬ישראל מיך מצדם • ררא ?שךאל‪,‬את מצתם טתעל שפת‬ ‫הים• בלא ‪.‬ישראל את היד הגדולה אשר‪,‬עשה;י‬. ‫*‬ ‫בטצתםתראיהעם>מ‬. ‫ותזמינוכץ ו;מ‪$‬הע;דו‬ ‫'‬. ‫;שיר משה ובגי‪.‬ישךאל את השדה הזאת עיי‪ .‬ויאמרו לאבד אשירה ל;י?י {אה‬ ‫* ואנוהו אלת‬ ‫אלי‬ ‫זה‬ ‫עזי יה ויהי ליילישועת‬ ‫וזמרת‬ ‫*‬ ‫גאה סוס ורוכבו רמה כים •‬. ‫אבי ו^רוטטנהו •יי איש מלחמה ך שמיו • מרבבות ^רעה וחילו דה כ;ם' ומךגזר■‬ ‫שלישיו טבעו מם פוף • תהומות ןככדמו דדו ;מצולות כמו אבן‬. ‫*• יי‬ ‫ימינך‬. ‫בבה ‪:‬ימינך * תרעץארב •'וברוב גאונך הרדום קטיך תשלח רדתך'יאכלמו בקש י •‬. ‫וברוח אפיך נערמו נדם נצבו עמו נד נוזלים ק‪$‬או תהומות עלב עם • אמר אוי^‬ ‫ארדוף אשיג'אחלק שלל תמלאטו געשי אריה ודבי תורישטוןד";‪ ^,‬ברוחך ‪5‬םטו‬. ‫;ם זיללובעוערת במים אדירים • מי כטועה כאליסך טי עמובה נאדר כקודש נורא‬ ‫;חםרך‪.‬עם נהלה‬ ‫זו^'ת‬ ‫*‬ ‫תה;״־! עושהכלא• נטית עינךתבלעמו ארץ • נתת‬. ‫בעזך אל נוה קךשך• שמעדעמים‪:‬ד;זוןךוילאחז יושבי פ‪6‬עת • אז נבהלו אלופי אדום‬ ‫‪.‬אילי מואב יאחזטו רעד נמוגו בל יוש;י ;;ען • תפוקעליהם אימתה ופחד בגדול‬ ‫ןרועךדמו‪3‬אבן‪.‬עד‪;.‬עבורעמך;יעד;עבורעעפ זו קנית • י ת;יאמו ותטעמו בהר‬ ‫גחלקך טכון לשבתך פעלת במקדש אדעי בוננו דיך • ך ןטל‪1‬ך לעולם ועד • ;י ;מלוך‬. ‫לעולם הד ‪ :‬י; מלכותיה קאים לעלם ילעלטי עלט‪:‬א • ?י ;א סום כרעה ברכבו‬ ‫ו;פךשיו ב;םקשב ךעליהם את בר דדם וכני ישראל דלכו כ^שה בתוך ה;ם‪3 :‬י‬ ‫דר ע^ו והיחה ‪^2‬־•‬ ‫קטלועה ומושל כגרם ו‪,‬עלו מושיעים ?הר די! לשפוט‬ ‫המלוכה‬ ‫י‬ ‫*‬.

(17) ‫שחרית‬ ‫ו^לסקעתו‪ :‬פותח את י‪,‬ןלך ומשביע לכל חי רצין ‪ 5‬צרק " ??לרהלו^יד?^‬. ‫טז^יו ‪,:‬קרוב יי לקל קוראיו לכל איטר ןקראוהו קאמת‪ :‬לצון יר^יחעלןה ואת מהס‬ ‫^מע ויושיעם? עומר ין את כל אוהביו ואת ?ל הרבעים‪..‬יעמיד‪ :‬תהלת י; יד^ר פי‬. ‫" לברך כל־קער ‪$‬ם קרעו לעולכעעד‪':‬וא‪.‬נחנו נקרך יה ©תה ועד עולם הללויון•‬ ‫הלילןייךן הללי נפעי את ;י‪ :‬אהללה ןי בחי‪,‬י אזמרה לאלהי ?עולי‪ :‬אלתבטרי‬ ‫לו תשועה ‪:‬תזיא רוחו לטוב לאךמתו ?יום ההוא‬ ‫' בנדיקים ?בן אדם‬ ‫׳ *‬ ‫אבדועשתונותיו‪ :‬אערי‪$‬אל‪£‬קב בעזרו שברו‪.‬על‪,‬לאלהיו‪:‬עושה עשם פלץ‬. ‫את הים ואת כל איטר'בם העומר אמת לעולם ‪ :‬עו^ה מעפט לעעוקים נותן מהם‬. ‫^ךעקים • יי כמידי אסורים י ין פוקח יקירים • ;ן זוקף כפופים •‪;,‬י אווזב צדיקים "עוקר‬ ‫אתגרים "לתום ואל©ה יעודד ודרך לקעשיעהת • ‪.‬ימלוך ל לעולם אלחץ דון‬ ‫לדור ‪,‬ודור הללולה‪:‬‬. ‫ןןללויח ?י טוב !טרה ‪#‬להינו ‪3‬י נעים ף;וה תחלה‪ :‬בעד‪; ,‬רויסלום יי ‪.‬נדחי ‪^'.‬תל ‪,‬ימס‪:‬‬ ‫ל&בובי לב וטחקש לעצבותם‪ :‬טונה קןטר לפקקים לבלם עמית יקרא בגוזל (רעינו ולב‬ ‫‪3‬ח לתבונתו אין מקפד‪ :‬קעזדחענוים יי ט׳קפיד רינועיסערי ארץ ‪,:‬ענו לץ בתודה !טרו לאלהינו במור!‬ ‫ן!םקקח שק;ם קעקים חקקי] לארץ טער גזמצטים ודים חציתנותן לקוזטד‪ ,‬לחקר‪ .‬לקני עירב ן‪$‬י‬ ‫י״^או‪ :‬לא קיבולת חסום חאץ לא בשוקי האיש יראה‪ :‬רוצת ץ אתןראיו את חטחלים לחפדו ‪:‬עבתי‬ ‫ציון‪? :‬י מק אריחי י‪3$‬רץו בלך בעף בקדקך; ל^ם ןבולןו עמם ללב‬ ‫*־ושלום את ק חללי‬ ‫מתו נשאיעך‪:‬הש'לח אמרתו ארץ‪.‬עד מידה ;רוץ דברו‪ :‬לטהן שלג כ^רפפזדג^ר ינער‬ ‫^תו בבתים לאני ‪,‬קרתו מי‪.‬ה‪5‬טוד ‪.:‬ישא־ו ךבר‪ 1‬דמקם ‪.‬ישב רות הלוטים‪ :‬לאיד רבדיו דעקב חקר‬ ‫ונק׳קו&נ^‪-‬ו לישרא‪6‬לא ^ר‪ ,‬כן לכל נוי וטשקטים קל ידעום סללו;ה‪:‬‬ ‫הרי‪^4‬‬. ‫הללו >ןתןן מן ללקטים הללוהו ?קרומים • הללוהו כל מלאקיו הלמחי‬. ‫* י‬. ‫'‬. ‫‪,‬כלצקיאיו" הללוהו ש^ע וירח העלוהו כל כוכבי אור * העלוהו עקי‬. ‫ק^טי‪.‬ם והמים אשר מעל ה?ק©ם •'‪,‬יהללו את שם ‪;,‬י כי הוא צוה תקראו •‪.‬דעמיךם לעד‬ ‫‪$‬ולם חק נתן?^אמןבוד • הללויאת ין מן הארץ תנינים וקל חממות‪ :‬אע וברד‬. ‫עלנוקיטור רורוקערהעו^הךברו'• ההרים‪,‬וכל גקעותעץ פרי ‪,‬וקל ארזים * מ?ה‬. ‫וקל בהנקה רקזש וצפור כנף • מלקי ארץ וכל לאומים יקדים וקל עופטי ארץ‪? •,‬חולים‬. ‫‪$‬ם ניתולות זקנים עם נערים •י ‪,‬יהללו אתעם״בינע^בעטולבדוהודו‪-‬על^ץ‬ ‫ו‪$‬טןם • דרםקרן לעמו רנהלה לקל חסיךו לקןי ןץ‪£$‬ל‪.‬עם קרובו ד^לוןה‪:‬‬. ‫ד‪,‬ללףףי) עירו לי‪,‬י עיר קודש תהלתו כלשל וןסידים • ה‪$‬מח ןשקאל קער^יו ב^י ?יין‬. ‫־ י י * בילו במלכם‪ :‬חללו שמו במחול ?תוף וקנור ‪,‬יזמרו לו • כי רוצה;; כעמי‬ ‫י^וןר ענדם בישועה '•?עלזו חסידים בכבוד ירננו על מ׳טכבותם • רוממות אל כלונם‬. ‫וחרב"פיפיות בידם •'לעשות נקמה ?גדם'תוקחות ?לאומים • לאכזר מלקיהם‬ ‫?זיקים' ונלכדייהם ??קלי ברזל'•' ‪.‬ללכות קהם םץ‪$‬פט כתוב הדר הוא לקל‬ ‫ו!םידיו הללויה‪:‬‬ ‫מללןיץק הללו >ןל ?קדשו הללוהו ?רקיע עוזו' י הללוהו בגבורותיו הללוהו ברוב‬ ‫גדלו • הללוהו בתקע עופר הללוהו ?נבל ועגור • הללוהו בתוף ונקוצל‬ ‫* ‪ 8‬׳‬ ‫ומלוהו במינים ועוקב • הללוהו קצלצלן עטע הללוהו '?עמילי תרןעה‪:‬כל מ^קזו‬ ‫קהלל יה הללויה‪ :‬כהת י ה‬ ‫י ׳‬ ‫"‬. ‫ברי!ז‬.

(18) ‫ברוך‬. ‫שחרית‬. ‫שאמר והזז העולם • ;רוך הוא • ברוך אומר ועושה • ברוך גוזר ומקעז ♦‬ ‫;רוך עו^ה בראשית •ברוך ?רחם ‪.‬על האלץ • ;רוךמרחסעל ועריות •‬. ‫;רוך משלם ש;ר טוב ל!ךאיו• ;רוך חי לעד וקיים לליח • ברוך פודה ומציל ;רוך‬ ‫שמו • ;רוך ארנה יי אלהינו מלך העולם האל אב הרחמן • המהולל בפה עטו םשו;ח‬. ‫ומפואר ;לשון חקיךיו‪.‬וע;דיו • ובשירי דוד עבךך נהללך יי אלהיט ;שבתות‬ ‫ובזמירות• ונגדלך ונשבקך ונפארך ונטליכך ונזלר ש‪,‬מך מיללו אלהיט • ‪,‬יחידאי‬. ‫העולמים מלך משבח וטפאכעדעד שטו ךגד‪1‬ל‪:‬ירוך אתה יתמלך ?הלל ;תשבדזרד‬ ‫מזמ‪1‬ד שיר ליום השבת‪ :‬טוב להודות ני; ולזמר לשמך עליון‪ :‬להניד ;בוקר חסדך‬ ‫ואמונתך בלילות‪ :‬עלייעשור ועניי ני;ללעלי הגיון בנננור ג ?י‬. ‫*‬ ‫שמחתגי‬. ‫;פעלך;?עשי‪,‬ידיךאתן‪ :‬מה;דלו מעשיך ‪,‬ייי מאד עמקומחשבותיך‪ :‬איש ©ד‬. ‫לא ידע וכסיל לא יבין את זאת‪; :‬פרוס רשעים בטועשברציצוביל פועלי און להשמדם‬ ‫עדי עד‪ :‬ואתה מרום לעולם" ‪':‬בי הנה א‪:‬ביךןןבידגה איביך יאבדו'יתפרדו כל‬. ‫פועלי און‪ :‬ותרם בריאים ‪.‬קרני בלותי ;שמן רענן י^ ותבט‪.‬עיג'י בשורי ;קמיםין‪*3‬י‬ ‫?׳רעים תשמענה אזני‪ :‬צדיק בתמר עררו בארז ;לבנון ‪:‬שנה‪ :‬שתולים בבית *‬. ‫בוערותאלהינועריחו‪ :‬עודןנובון;שי;הדשניםורענניסלהיו‪ :‬להגיד;יישר *‬ ‫י צורי ולא ‪.‬עולתה בוי‪':‬‬. ‫יי מלףעאות לניט לניט ; עוז התאזר אףתכון תב^‪3‬לרוט‪1‬ט‪:‬נכ‪1‬ן ?םאןזמ‪4$‬זסע‪1‬לם ^תה !‬ ‫" {הרות יי נ^או {הרות קולם ;שאו נידות ךכים‪ :‬מקולות ?רם רבים אדל־ים טיטבךי';ם ‪$‬ףד ‪3‬מרו‪0‬‬ ‫ע‪.:‬עד‪1‬תוןז נאמנו מאיל?יסףנאוהקךיט״לו‪£‬ךך;מים!‬. ‫‪ 1‬יךיי‬ ‫י י‬. ‫כבוד ן; לעולם ישמח ^;מעשיו‪:‬ןד‪.‬י שם ן; מבורך שעתה ועד עולם ‪ :‬ממזרח‬ ‫שמך‬ ‫';מש‪.‬עד מבואו מהוללי שם ‪ ::‬ירם על ;ל ט‪:‬ם‪: .‬יעל השמים בבודי *•‬. ‫לעולם ;;זכרך לדור ודור‪: :‬י‪,‬ב‪.‬שמ‪:‬מ הכין כסאו ומלכותו בבל ?שלה‪ :‬ישמחו השמים‬. ‫ותגל האכץ ויאמרו ;גלם ‪ :‬מלך‪ :‬יי‪ ,‬מלך ‪ :‬מלך‪. :,‬ימלוך לעולם ועד‪ ::‬מלך 'עולס‬ ‫‪ 1‬ועד אבדו גלם מארצי‪ :‬יגהפירז‪3‬עתגוןםמיא מחשבות עמים ‪:‬כבות מו^בותב;ב‬ ‫איש !עצת ל היא תקום‪ :‬דעצת ;י לעולם תעמוד מחשבות לבו לדור ודור ‪; :‬י הוא‬ ‫אמר רהי וצא צוה רעמוד‪ :‬בי ;חד ‪,:‬בציון אוה למושב א ‪? :‬י ‪^.‬ב ;דך לו יה‬. ‫‪:‬שראל לסגולתו‪ ';:‬לא ‪:‬טוש * עמו ונחלתו לא ‪.‬יעזוב‪ :‬והוא רחום ‪:‬כפך עון ולא !שהית‬. ‫והר;ה להשיב אפו ולא יעיר בל ח?תו‪ ::‬הושיעה' המלך !עננו ביום קראנו‪ :‬י‬. ‫אשליי יושבי;יר!ךעודןהללוךםלה‪ :‬אשרידעםשב;הלו‪.‬א^־יהעפשי;‪,‬אלהיון‬. ‫;;ליום‬. ‫תתלה לדוד ארומ?ך‪,‬אלוהי המלךנאבר;ה שמך לעולם ‪,‬ועדי‪:‬‬ ‫־ י־‬ ‫א;רכן■ ואהללה שמך לעולם ועד‪; :‬חל יי ומהולל מאד ולגדולתו אין ודך‪ :‬דוד‬. ‫לדור לשבח מעשיך ונטרותיך ‪.‬לדו‪ :‬הדר בבודהו‪.‬דך'ודברי נפלאותיך אשיחח ‪5‬‬ ‫י‬. ‫‪,‬ועזוז נוראותיך יאמרו וגדולתךאספרלז ‪:‬ז^ר רב טובך !ביעו וצדקתך ‪.‬ירנט ‪'':‬סטן‬ ‫ורחום ‪::‬ארך אפים וןדליחסד‪ :‬טוב יי לכל ודחמיועל ;ל מעשיי י‪ :‬יוחד ל ;ל מעשיך‬ ‫ןחסיליך ‪;:‬רכובה ‪ :‬בבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ך;ח ‪? :‬הוליע”לבניממם‬. ‫גבורותיו וכיבוד הדר מלכותו‪ :‬מלכותך מלכות ;ל עולמים וממשלתך ב;ל דור‬ ‫ניסן‬ ‫סומך ‪ :‬ל;י הנופלים חוקך נקל האפופים‪ :‬עיני כיל ^■ך‪,‬יש?ת‬. ‫וחד ג‬ ‫‪8‬ס‬.

(19) ‫שחרית‬. ‫הריעו לפני המלך יי • ירעם הים ומלואו תבל ויושבי בה י נהרות יטחאו"כף יחד הרים ירננו • לפבי‬ ‫יי כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועטים בטישרים ‪:‬‬ ‫שיר למעלות אשא עיני אל ההרים טאי־ן יבא עזרי‪ :‬עזרי מעם יי עשה שטים וארץ‪ :‬אליתן לטיט‬ ‫רגלך אי ינום שומרך‪ :‬הנה לא ינום ולא יישן שוטר ישראל‪ :‬יי שומרך יי צלך על יד ימינך‪:‬‬ ‫יומם השמש לא יבבה וירח בלילה‪ :‬יי ישמרך ^מכל רע ישמר את נפשך‪ :‬יי ישמר צאתך ובואך‬. ‫שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית יי גוץ‪ :‬עמדות היו רגלינו בשיריך ירושלים‪ :‬ירושלים‬ ‫הבנויה כעיר שדיברה לה יחדו‪ :‬ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישיאל להודות לשם יי‪:‬‬ ‫בי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד‪ :‬שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך‪ .‬יהי שלוים‬ ‫בחילך שלוה בארמנתיך‪ :‬למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך‪ :‬למען בית יי אלדינו אבקשה טוב לך‪:‬‬ ‫שיר המעלות אליך נשאתי את עיני התשבי בשמים; הנה בעיני עבדים אל יד אדוניהם בעיני שפחת‬ ‫אל יד גברתה בן עינינו אל יי אלהינו עד שיחננו‪ :‬חננו יי חננו כי רב שבענו בוז‪ :‬רבת שבעת‬ ‫‪,‬‬ ‫לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאי יונים ‪:‬‬ ‫‪ ,‬י‬ ‫שיר המעלות לדור לולי יי שהיה לנו יאמר נא ישראל‪ :‬לולי יי שהית לנו בקום עלינו אדם‪ :‬אזי‬ ‫חיים בלעונו בחרות אפם בנו‪ :‬אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו‪ :‬אזי עבד על נפשנו‬ ‫המים הזידוניס ‪ :‬ברוך יי שלא נתננו טרף לשניהם ‪ :‬נפשנו כצפור נמלטה מפחיוקשים הפת נשבר‬ ‫ואנחנו נמלטנו‪ :‬עזרנו בשם יי עשה שמים וארץ ו‬ ‫הללןיה הללו את שם "הללוע^ד"‪ :‬שעוימדם בבית ;י בחך־ותביתאלהיגו‪:‬‬. ‫׳'‬. ‫*‬. ‫דללוהח ‪5‬י טוב"'!מרול^טו ‪3‬ינ‪.‬עים ן בי_‪2‬עקצ ןסי לו‬. ‫לקגולתו‪ '5 :‬אגי‪.:‬ק^יב‪/‬גדזל" ואדונעו מ;ל אלהים ‪ :‬בלאשר חפץ " <ש*‬ ‫ח‬ ‫ב‪$‬טש ־בארץ וצמים וןל תהומות‪ :‬מעלה מ&יאים <מקצה הארץ ברקים ל^זר ןגשה‬ ‫מוצא רוח מאוצרותיו‪$ :‬ח‪2‬ה בכורי מצרים מאדם עד בה^ה‪$ :‬לח אותות ומופתים‬. ‫בתו?כי מצרים בפרעה ובכלעבךיו ‪':‬שהןה ג‪,‬עם רבים והרג מלכים עצומים ‪:‬‬ ‫לסיחון מלך‪:‬האמורולעוג?!לך הב‪ $‬ולבל ממלכות‪$‬ען‪ :‬ונתן ארזים נוזלחגהלת‬. ‫לר^ראלעמו‪" :‬׳ממך לעולם" זכרך לדור ודור ג בעדין״עמוועלעבדיוןתגתם ‪:‬‬ ‫עצבי הגרם בקף וזהב מעשה ידי יארס‪^ :‬ה להם ול‪ #‬ה־‪5‬רו‪.‬עיצם להם ־ולא יראו ג‬. ‫אןמםלהםולא‪.‬יאזינואףאיןי‪ 2‬רוס בפיהם י‪ :‬במוחם יהיו ע‪$‬יהם'בלא‪#‬ר בטח‬ ‫‪.‬ןהם ‪ :‬ב־ת‪.‬י^ראל ברכו את" בית אהרן ברכו את"‪ :‬בית הלויבךכואת״ןראי"‬ ‫ברכו את" ‪':‬ברוך "מציון שובןןרו^םהללויה ג‬. ‫חמ׳ץ לין בי טוב‬ ‫?י לעולם חסדו‪:‬‬ ‫הודו לאללוי האלוהים ?י לעולם חסדו ן‬ ‫?י לעולם חסדו ן‬ ‫והודו לסי קאדוגים‬ ‫לעושה נחלאות גדולות לכדו ?י לעולם חסדו‪:‬‬ ‫לעושה ה^סי‪.‬ם בתבונה‬ ‫ני לעולם חסדו‪:‬‬ ‫?י לעולם חסדו‪:‬‬ ‫לרוקע האךץ_על ך‪$‬ןם‬ ‫?עושה אורי□ גדולים‬ ‫ני לעולם חסדו‪:‬‬ ‫אתהש^ש לסמשלת ‪3‬יום בי לעולם חסדו ן‬ ‫את הירח וכוכבים לממשות ‪%:‬ה י ?י׳ה!‬ ‫לס?הטץךים ב^כוריך‪□.‬‬ ‫ני לעולם חסדו‪:‬‬ ‫!יחיא ישראל פתיכם‬ ‫?י לעולם חסדו‪:‬‬ ‫בי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫‪$‬יד חזקה ובזרוע נטולה‬ ‫ני לעולם חסדו ז‬ ‫לל‪$‬דים סוף ל^רים‬ ‫א‬. ‫והעביר ישראל בתוכו‬ ‫ונער פרעה וחילופם סוף‬ ‫למוליך ‪.‬עמו' במדבר‬ ‫למבהכ^כים גדולים‬ ‫ויהרוג מלכים אדירים‬ ‫לסיחון מלך האמורי‬ ‫ולעוג מלך הב^ן‬ ‫ו;תן ארצם מחלה‬ ‫נחלה לישראל _עבדז‬ ‫שבשפלנו זער לנו‬ ‫^קנו מצרינו'‬ ‫נ‪1‬תןלחםל?לבשר‬ ‫הודו לאל ןהש^ים‬. ‫ד לעולם חסת‬ ‫?י לערלםחקת ן‬ ‫?י לעולם חקרו ‪1‬‬ ‫ד לעולם חנ‪-‬זדו ן‬ ‫?י לעולם חסרו ן‬ ‫?י לעולם חסדו ן‬ ‫בי לעולם חסת ‪:‬‬ ‫גי לעולם חסדו ן‬ ‫בי לעולם חסת ן‬ ‫‪3‬י לעולם חסדו ‪1‬‬ ‫<י לעוילם חסדו‪:‬‬ ‫?י לעולם חסדו‪:‬‬ ‫בי לעולם חסת ‪:‬‬ ‫‪1‬‬. ‫ברוך‬.

(20) ‫'שחרית‬. ‫* ^אדץנ^טרטדוכלי^ניתבל‪ :‬כירסאאכדרר\ הוא ץוה העמוד ‪:‬ץ חפירות‬ ‫■עסים ‪ :‬תעןת ״ לעולם תעט׳ד מרישכות ‪:‬לבו ידור ודור‪ :‬א^רי הגיי א^ר מ אלדי קעם *‬ ‫‪?:$‬‬ ‫לו‪ :‬משמים הביט ;יראה את כל בף האדם‪ :‬כקכץ שבתר השגיח אל ‪3‬ל יו^י הארץ ״״ סיו^י* יחד‬ ‫השום לתשועה‬ ‫^רב כח‪:‬‬ ‫*ב ?ל ?■ב‪1‬ר ל^‬ ‫י‬ ‫?^מ ימה אל כל קי׳ה‪1‬יהם‪ :‬אין ד^ר‬ ‫ו^רוב הילו ןהלט‪ :‬דעה ז‪5‬ין‪,.‬ץ אל ןראיר ‪.‬לטיחליס לחסדו * להציל מטות ן<ן‪$‬ם ולחיותם ברעב ‪1‬‬ ‫ג^נו חכתה (ידגישתחי״מ שלחברת) לץ‪$‬ר‪3‬ו ומגננו תא‪? :‬י בו י^טה^ו^י^^שרבטחנו‪:‬‬ ‫יהי המדף ץזעלינו^ריחלנולך ‪:‬‬ ‫• *‬ ‫לדוד בשנותו את מעמו לפ;י אסימלך רגן •‪4‬תו‪.1‬גלך‪ :‬אברכה את יי בבלעת תטיד תהלתו ן ‪3‬ץ‬ ‫את וענף‬ ‫תתהלל ג^שי ‪.‬ישיועודעףיס רי^מת‪ :‬גדלו לץ אתי ונרוקמח שמו יחדו ‪:‬דר^תי *‬ ‫מ‪$‬ל צרותיו‬ ‫י^ל ממרומי הצי‪$‬י ן הביטו אליו ונהיו י‪$‬יהם אל יד‪$‬רו‪ :‬זה עגי ג^א רץ‬ ‫רי^ה מלאך יי פביב ליוויו ויחלצם‪ :‬מעמו וראו כי טוב אשרי* דג יר יחפה בו‪, :‬יראו את ץ קדושיו‬ ‫‪9‬י אין מחסו ־ ליראיו‪? :‬גףרים ר?שו ןךעבו ודורשי * לא ‪:‬חסרו כל טוב ‪ :‬לבו בנים ‪$$‬עו‪ ¥‬יר^"׳‬ ‫* אל^דקם‪ :‬מי האיש ףח§ץ היום אוהב ימים לראות טוב‪ :‬ןצור ^ך מרע ושפתץז בלבר מרמה ז‬ ‫ויעודי רע‬ ‫*‬ ‫סור מלע ‪£5£‬הטוב ‪3‬קששלום ורדפהו ‪.‬עיני* יי אל צדיקים ואזנייאל ‪$‬ועתם‪7‬פף ץ‬ ‫*‪:‬‬ ‫‪$‬כרית מארץ זכרם ‪:‬צעקהץ ש‪£‬גומ^ל^רותם הצילם ‪/.‬קרוב ץ למשברי §ב ואת ^ירזס^^‬ ‫מילנו ןלעצטותיואחתמהנהלא נשברה ‪ :‬ואטומת ך^ע רעה‬ ‫;שוטר*‬ ‫רבות רעות צדק ומכלם‬ ‫ושונאיצךקיא^פו‪ :‬פודהיינ^שעבתוולא ;אשמוןלהחוסים בו‪:‬‬ ‫תפלה ןב‪$‬ה‬. ‫‪ * :‬׳‬. ‫היית ‪.‬לנו ?דזר ‪-‬יתר ‪ :‬במרם הרים‬ ‫*‬ ‫ה^להים אדני מעון אתה‬. ‫יולת ‪.‬ותחולל י^רץ ןת?ל ומעולם עד עולם אתה אל‪ :‬ת‪$‬ב אנוש עד דיכא‬. ‫ותאמר שובו בני אדם ‪ :‬פי אלף ‪$‬נים נעי^יף‪/‬יו^אתמול ?י‪/‬עטד ואיסורה‬. ‫בל;לה‪ :‬זרמתם ‪#‬ה ‪.‬יהיו בבוקר בזעיר ‪.‬יחלוף ‪ :‬נבו^“נדץ וד‪ $‬לערב'‪.‬ימולל‬ ‫רבים‪ :‬כי <־לינו ;א?ך ובחקתך נבהלנו‪:‬‬. ‫* לננךךעמ?‪$‬נו למאור פ^יך‪:‬‬ ‫עתהעונותינו‬. ‫?י ?ל;?ינו פנו בעברתך בלינו ׳?נינו כמו הנן? ‪.:‬ימי^נוהינובהסעבעים ‪$‬ה ואם‬ ‫בגבורות יםטונים ייגה וךהבם‪,‬ע?ל וא‪,‬ן כי גז הי׳ם^עופה ‪ :‬מי ייודע עוז אתך‬ ‫מעראתך עברתך‪ :‬למנות ;מינו בן הודע ונביא לבב חכמה‪ :‬י‪2‬ו?ה י‪.‬עד ?לי‬. ‫* בבוקר חסדך ונלננה ונשמחהבקל ;מינו‪:‬‬ ‫' והנחסעל עבןיך‪? :‬בענו‬. ‫* בימות‬ ‫?נמו‬. ‫‪ .‬מיתנו ענות ו־אינורעה‪?. :‬ראה א?ע?ךך פעלה והדרך על בנ>יחם‪ :‬ויהי נועם אתי‪.‬‬. ‫אאהינו‪,‬עלינוונ‪5‬ע^ה;דינו כוננהעלינוומע^ה;דינו כוננהו ‪5‬‬ ‫וי^ב בסתר עליון בעל ‪$‬די ןתלונן‪ :‬אומר ל״ מחסי ומצודתי ;ילהי אבטח בו‪ :‬כי‬ ‫הוא תיילך נפח ;קרם מלבר הוות‪ :‬באברתו;םך לך וחית גקפיו תחסה ^ה‬. ‫וסוחרה אמתו ‪:‬ל‪ #‬תירא מבחר ללה מךוץ;עוף יומם ‪ :‬מרקר ?או?ל ;הלוךטל&זב‬. ‫לטור ?ומם‪ :‬ןפול ?צדך אלך וך‪?5‬ח ?!יטעך אליך ‪6‬ז ‪ : 8$‬רק בעיניך תביט‬ ‫ד־םלוקת ל^עים תראה ‪ 5‬כי אתה ״ מחשיעליון י?מת מעונך‪ :‬אז תאונה אליך רעה‬ ‫וננעלאלקלבבאהלך‪ :‬כימלאקיו‪.‬יעה לך אם?רךבכללרביך ‪ :‬עלכפיפי&אמך‬. ‫פן תנוך באבן מלך ‪ :‬על ׳שסל ‪$‬תן תדרוך תרמוס בפיר ותנין ‪ :‬כיבי"חי&ק‬. ‫וא^פזהו א^טהו כייעעיקמי‪? :‬קראני(אענהועמואנכיבצרהארול?ת ואכקח־ז ‪:‬‬ ‫‪5‬לךימיםאי?ביעהוו^אהוברם;עתי; אי! ^ם<נל‬. ‫מזמור שירו ליי שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו יטיגו חתל קישי י הודיע יי ישועתו ד!״ז נ*‬ ‫הגרים גלה צדקתו‪ :‬זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את •ישועת אלחיגו *‬ ‫לי כל הארץ פצחו ורננו וזמרו‪ :‬זמרו ליי בכגור בכנור וקול זמרה בהצוצרות וקול ש;פר‬ ‫הריעו *‬ ‫הריעו‬ ‫‪$‬‬.