Misznajot : porządek Zeraim. Nowe dodatki od R. Isaiah Berlin Zachel na wewnętrznej stronie arkusza opisane Rishon Lezion / komentarze Owadia Bartenura i Jom-Tow Lipmann Heller.; [Tytuł oryginału:] משניות. סדר זרעים, עם פירושי רבינו עובדיה מברטנודה תוםפות

Pełen tekst

(1)

(2)

(3) ‫משניות‬. ‫סדר זרעים‬. ‫רבינו עובדיה מבלטנורה‪ ,‬ותוספות יום טוב‬ ‫ויתר המפרשים המבראיים‬. ‫'בדפוס הרבני‬. ‫מוהר״ר יצחק בסהו׳‬. ‫ישנת‬. ‫‪ .‬זו תורה‬. ‫בשער השני‬. ‫שאול‬. ‫ראטהער‬. ‫לפ״ק‬. ‫‪МИШНАЮТЪ‬‬ ‫‪т. е.‬‬ ‫‪В т о р о з а к о и 1 е Часть 1.‬‬ ‫‪Варшава, Въ тпнаграФш И. Ротера 1864.‬‬.

(4) ‫אחר השלמת ההדר יאמר זה ויועיל לשכחה בעזרת השם יחברך ‪:‬‬. ‫הדרן עלך סדר זרעים והדרן עלן דעתן עלך סדר זרעים ודעתך עלן‬ ‫רא נתנשי מינך סדר זרעים ולא תתנשי מינן לא בעלמא הדין ולא‬ ‫בעלמא דאתי‪:‬‬ ‫יאמר כן שלשה פעמיה ואחר כך יאמר זה‬. ‫יהי‬. ‫רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו שתהא תורתך אוטנותינו בעולם הזה ותהא עטנו‬ ‫לעולם הבא‪ .‬חנינא בר פפא רמי בר פפא נחמן בר פפא אחאי בר פפא אבא טרי בר פפא‬ ‫רפרם בר פפא רכיש בר פפא סורחב בר בפא אדא בר פפא דרו בר פפא ‪:‬‬. ‫העלב נא ה׳ אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפי עמך בית ישראל ונהיה כולנו אנחנו וצאצאינו‬ ‫יצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך ‪ .‬מאויבי תחכמני מצותיך‬ ‫בי״‪-‬ימלם ‪.‬הי לי‪ .‬יהקרבד‪-‬תמים במעךד‪.‬למעךלא‪;.‬אבוש‪ .‬לעולם לא אש־ח פקודיך בי בם‬ ‫'חייתני‪ ,‬בא״י ילמדני חקיך אמן אמן‪' .‬‬ ‫מודים אנחנו לפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו ששמת חלקינו מיושבי בית המדו ש ולא מ וךזי\‬ ‫קרניות ‪ .‬שאנו משכימים והם משכימים ‪ .‬אנו משכימים לדברי תירה‪ .‬והם ׳משכילם‬ ‫לדברים בטלים ‪ .‬אנו עמלים והם עמלים‪ .‬אנו עמלים ומקבלים שבר‪ .‬והם עמלים ואינם מקבליה‬ ‫שכר‪ .‬אנו רצים והם רצים ‪ .‬הם רצים לבאר שחת‪ .‬ואנו רצים לחיי העולם הבא‪:‬‬. ‫יהי רצון לפניך ה' אלהי ואלהיאבותי כשם שעזרתגי לסיים סדר זרעים (או מהכת סלוני) כן תעזרג‬ ‫להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי‬ ‫תלמוד תורתך באהבה וזכות כל התנאים ואמוראים ותלמידי חכמים יעמוד לי ולזרעי שלא ימוש‬ ‫התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם‪ .‬ותתקיים בי בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור‬ ‫עליך והקיצות היא תשיחך ‪ .‬כי בי ירבו ‪,‬ימיך ויוסיפו לך שנות חיים‪ .‬אורך ימים בימינה עושר‬ ‫וכבוד בשמאלה ‪ .‬ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ‪:‬‬. ‫תפלה בבית האבל על הנפטר אחר הלמוד ואמירת תהלים קודם קדיש‬ ‫על איש יאמרו לשון זכר ‪ .‬ועל אשה לשון נקבה ‪.‬‬ ‫אוא ה׳ מלך מלא רחמים אשר בירך נפש כל חי ורוח כל בשר איש יהי׳ נא לרצון לפניך חורתינו ותפלתינו בעבור |‬ ‫נשמת (פלוני או פלונית) ונמול נא עמו (עמה) בחסדך הגדול לפתוח לו שערי רחמים וחסד ושערי גן עדן ותקבל‬ ‫אותה באהבה וחבה ושלח לו מלאכיך הקדושים להוליב׳ ולהושיב׳ תחת עץ החיים אצל נשמת הצדיקים והצד מות ;׳‬ ‫י‬ ‫חסידים וחסידות להנות מזיו שכינתך להשביעה מטובך הצפון לצדיקים ‪ .‬והגיח ינוח בקבר במנוחה‬ ‫ובשמחה ושלום כדכתיב יבא שלום ינוחו על משכבותם וכתיב אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתיך ותשמור אותו‬ ‫״ל‬ ‫מחבוט הקבר ומרימה ותודעה ותסלח ותמחול לו על כל פשעיה כי אדם אין צדיק באת אשר יעשה‪-1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫וזכור לו זכיותיו וצדקותיו אשר עשה ותשפיע לו מנשמתו לדשן עצמותיי ‪.‬בקבר מרב טוב הצפון לצדיקים כ‬ ‫נשברה ־ וישב בטח‬ ‫מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וכתיב שומר כל עצמותיו אהת מהנה‬ ‫רעה‪ .‬ואל יראה פני ניהנש ונשמתו תהא צרורה בצרור החיים ולהחיותו בתחיית המתים עם כל מתי עמך ישראל אמן‪.‬‬. ‫ובעשרה אומרים קדיש‪:‬‬. ‫יחר דל ויתקדש שמיה רבא בעלמא דהוא עתיר לאתהדתא ולאחיא מתיא ולאסקא לחיי עלטא‬ ‫ולמבני קרתא דירושלים ולשכלל היכליה בנוה ולמעקר פולחנא נוכראה‬ ‫פולחנא דשמיא לאתריה‪ .‬וימליך קודשא בדיך הוא בטלכותיה ויקריה ‪ .‬בחייכון וניומיכון ובח‬ ‫דכל בית ישראל בענלא ובזמן קריב ואמרו אמן♦‬. ‫יהא שטיה רבא וכו׳ יתברך וכו׳ על ישראל וכו' יהא שלמא רבא וכו׳ ‪:‬‬.

(5) ‫משניות‬. ‫סדר זרעים‬ ‫עם פירושי‬. ‫רבינו עובדיה מברטנורה‪ .‬ותוספות יום טוב‬. ‫תוספות חדשים‬ ‫עם הגהות מהגאון הגדול י' ישעיה ברלין זצ״ל‪ .‬על הגליון בפנים‪ .‬הידועים בשמם‬. ‫ראשון לציון‬ ‫דבורי המתחיל ברע״ב בכל מאמר ומאמר מפירושו הדפסנו באותיות מרובעים‪ .‬להאיר עיני הקורא ‪.‬‬. ‫חידושים‪ ,‬והגהות‪ ,‬וספר שנות אליהו׳ ואליהו רבה‪ ,‬מרבינו הגאון האטתי‬ ‫מוהר״א זצ״ל מווילנא ‪ ,‬הדפסנו בסוף הכרך לטובת בני עמינו‪.‬‬ ‫‪1‬‬. ‫העתקת הלעזי׳ן בקצה היריעה מהרב מות׳ מאיר דארמיצער‬ ‫חולדות רבינו הקדוש שהועתק מס׳ בית רבי‬ ‫הלבה חידושים מהגאון החסיד ‪ .‬מו׳ר ר׳ לוי יצחק מברדיטשוב זצ״ל;‬. ‫ועתה הוספנו עוד מעלות בקודש‬ ‫חידושי תוספות רעק״א מהגאון הגדול רשכב״ה כבוד מו״ר ר׳ עקיבא אייגר זצלל״ה‬ ‫פירוש מרבינו עוברי׳ מברטנורה על פ״ג מ״א ופ״ה מ׳ה מכלאים‬. ‫הובא לביה״ד ע״י‬ ‫יהוד א ליב פאלמאן ;‬ ‫ליב ואזעכלאם §‬. ‫יהושע גרשון מונק מדפיס ומחזיק סקלאד‬ ‫כפרים בויארשא תחת נימער ‪3158.‬‬. ‫וו ארשא‬ ‫בדפוס הרבני מוהר״ר יצחק במה'׳ שאול ז״ל ראטהער‬. ‫י‬. ‫ש־ת‬. ‫ברכה וישועה‬. ‫לס״ק‬.

(6) Дозволена Ценсурею 18. Юши. 1863 года. Видно..

(7) ‫הקדמת המחבר בעל תוי״ט‬ ‫אמל יום טוב הנקרא ליסמן בן לא״א הר״ר כתן זלה״ה בן אא״ז האלוף המרומם כמהר״ר משה וואלערשטיין זלה״ה לוי‬ ‫העליר ‪ .‬כשם שרבינו הקדוש רבי יהודה הנשיא שבימיו נשנית משנה זו‪ .‬העוסקין במקרא מלה ואינה מדה ‪.‬‬ ‫במשנה ‪ .‬מדה ונוטלין עליה שכר‪ .‬גמרא אין לך מדה גלולה מזו‪ .‬ושבקו כולי טלמא מתני׳ ואזלו בתר גמרא הדר דריש‬ ‫להו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא כדאי׳ בסוף פ״ב דבי'מ‪ .‬כמו כן רבינו הגדול מרנא ורבנא הגאון ר׳ יהודה ליווא‬ ‫בר בצלאל זלה״ה שנתעסק בישיבה והרביץ תורה לרבים במדה הגדולה היא מדת הגמ׳ המפורסם‪ .‬הדר דרוש לרוץ למשנה‬ ‫עד שנתחברו חבורות חבורות כתות כתות מלכי מאן מלכי רבנן‪ .‬ומתעסקין יום יום פרק מפרקי המשניות וחוזרין חלילה‬ ‫חלילה‪ .‬ומאת ה׳ היתה זאת רוק ולא יעבור ‪ .‬לא בלבד בק״ק פראג אשר בה הדת נתונה מהגאון הנזכר‪ .‬כי אס גם בשאר‬ ‫קהלות קדושות‪ .‬קרובות ורחוקות קיימו וקבלו עליהם ללמדם בישראל‪ :‬וגדול כח מאמרו של רבינו הגדול ממאמרו של‬ ‫רבינו הקדוש דאלו המשנה שאמר רבינו הקדוש לרוץ בתרה היינו כסידורה בהלכות מבלי שום שכל ולב להבין טעמיה‪.‬‬ ‫ולעמוד על סתירותיה שזהו אמנם מדת הגע׳ עצמו כי זאת היתה כוונת רבינו הקדוש בחבור המשני ללמד לתלמידיו‪.‬‬ ‫בלשון קצרה‪ .‬כל דין ודין כמות שהוא‪ .‬אבל טעמיהם הניחם בעל פה לחכמים וליודעים ולא קבעם במשנה שמסורה‬ ‫לכל‪ .‬וכל מי שעוסקים לדעת ולהבין טעמי המשניות ולעמוד על סתירותיהן‪ .‬ההוא יקרא שמוש תלמידי חכמים ‪ .‬כי היה‬ ‫צריך לשמש לפניהם ולשמוע מהם‪ .‬אבל למוד המשנה בעצמה אינו כי אס הבנת המלות וידיעת משפטים ודינים בלא‬ ‫מעם וידיעת סבת ומקור הדין‪ .‬שכוונת רבינו הקדוש בחבור המשנה לקבוע הלכה בלבד ולפיכך הוא בעצמו שנה משנה‬ ‫זו גמ׳ אין לך מדה גדולה הימנו‪ .‬כי גרסת המשנה בלא גמרא לא יגיעהו לתכלית המכוון ללמד חוק ומשפט בישראלי‪.‬‬ ‫שאס לא ידע שעמי הדבר פטמים ידמה דבר לשאינו דומה‪ .‬ויורה הוראת טעות ‪ .‬ועל זה אמרו במסכת סוטה פרק‬ ‫ג׳ ‪.‬תנאים מבלי עולם הן‪ .‬וכי מבלי עולם הן והלא מישבי עולם הן‪ .‬כנאמר הליכות עולם לו אלא שמורין הלכה‬ ‫מתוך משנתן ע״כ ‪ .‬אבל חועלת חבור המשנה וסיבתה היתה לפי שתורה שבע״ס שמסרה משה ליהישע ‪ .‬ויהושע‬ ‫לזקנים וכו׳אע״ס שהיתה ביאור ההורהומצותיה ביאור ישלם‪ .‬אין לך זמן ודור שלא יתחדש בהכרח ויפלא למשפט ‪.‬‬ ‫ואל תשיבני דבר ממה שאמרו בפ׳ב דמגילה מאי ועליהם ככל הדברים וכו'‪ .‬מלמד שהראהו הקב״ה למשה דקדוקי‬ ‫תורה ודקדוקי סופרים ע״כ‪ .‬שאני אומר שזה לא היה מוסר משה לאחרים כלל‪ .‬ודקדוק לשונם כך הוא שאמרו‬ ‫מלמד שהראהו ולא אמר שמסר או שלמדו שאלו אמר אחד מאלו הלשונות היה מתחייב מזה שהוא ימסרם ויתנם ג״כ‬ ‫ליהושע שהרי עינו לא היתה צרה ‪ .‬שמצינו שסמך בשתי ידיו אעפ׳י שאפשר שלא נצטוה אלא באחת ‪ .‬אבל אמרו‬ ‫שהראהו‪ .‬וזה בדרך ראיה בלבד‪ .‬לא בדרך מסירה‪ .‬כאדם המראה דבר לחבירו לראותו ואינו נותנו לו‪ .‬וזה דקדוק‬ ‫נאה וענין אמתי‪ .‬והנה הראשונים שלבם הי׳ רחב ודעתם צלולה וזכה ‪ .‬ידעו לדמות דבר לדבר מהכללים שבידיהם‬ ‫מבלי נטיה‪ .‬אבל בסוף בית שני אע״ס שהיו בידם הכללות ההם ‪ .‬הנה מפני מיעוט לבם ועכירת דעתם בסבת טרדות‬ ‫הצרות‪ .‬אפשר להם שידמו דבר לדבר וא נו כן אלא דומה לדבר אחר (ומ״מ כיון שהכללות שבידיהם אמתייס‪.‬ומסורות‬ ‫להם ממשה רבינו ע"ה מפי הגבורה מפני כן אלו דברי אלהיס חיים הס ‪ .‬המזכין והמחייבין‪ .‬המטהרין והמטמאין‪.‬‬ ‫האוסרין והמתירין‪ .‬כמו שפירש׳י בפ״הדכהובותדף נ״זדזמנין דשייך האי טטמא‪ .‬וזמנין דשייךהאי טעמא ‪ .‬שהטעם‬ ‫מתהפך לפי פנוי הדברים בשנוי מועט עד כאן)‪ .‬ולפיכך רבינו הקדוש אסף וקיץ כל חכמי ארץ ישראל שבדורו‬ ‫ונשאו ונתנו וקבעו הלכה לדורות ממה שיצא להם מתוך המשא ומתן‪ .‬ולא קבע במשנתו אלא ההלכה בלא טעם‬ ‫וסבתה‪ .‬אבל היתה מסורה עדיין בידי החכמים השלמים ומי שרצה לדעת להבין ולהשכיל שימש לפניהם ולמדום‬ ‫והוא הגמרא ‪ .‬וכן דור אחר דור עד שגס הגמרא הוקבע ונהדר כמו שהוא מסור בידינו והסבה זו בעצמה של רבינו‬ ‫הקדוש הוא שגרמה לחכמי דירות האחרונים שאחר הגמ׳ לסדר הלכות הלכות‪ .‬והוא היוצא מתוך המשא ומתן של‬ ‫הגמרא‪ .‬שמפני מיעוט הלבבות ורוב־המרדות ‪ .‬קביעות הגמ׳ לא יועיל לכל‪ .‬וראוי להוציא משפטיו ודיניו‪ .‬ולסדרם‬ ‫בלשון הלכה כמות שהוא‪ .‬לא על דרך משא ומתן‪ .‬והבת וטעם כל דין ודין‪ .‬כדרך חיבור הנשר הגדול הרמב״ס‬ ‫ודומיו‪ .‬אבל כמו שרבינו הקדוש בעצמו שנה משנה זו‪ .‬גמרא אין לך מדה גדולה הימנה‪ .‬כמו כן המחברים הללו‬ ‫כוונתם רצויה לכך‪ .‬למדת הגמרא שאין גדולה הימנה ושלא לזוז מינה ולבלות כל ימיו בחבוריהם ‪ .‬כי יהיה בכלל‬ ‫מבלי העולם כאמור‪ .‬ומי לנו גדול מרבינו משה בר מיימון שהשיב לשואלו איזו דרך שיבור לו בדרכי הלמוד והשיבו‬ ‫חבורו עם חבור הרי״ף כמ״ש בתשובותיו דף כ״ו ועוד עיין מזה בדף ל׳‪ .‬וזה ממש דומה בדומה כמשנת רבינו‬ ‫הקדוש טס חבורו שגזר אומר במדת הגמ' שהיא גדולה ‪ .‬ולעילם הוי רץ וכו׳ כן דבר איש האלפים הרמב׳ס בהודיע‬ ‫אל הכוונה שהנה מדת המשנה שעליה אמר‬ ‫דרך לימוד ספר הרי״ף וספרו‪ .‬ומזה תקיש לחבורים שאחריו‪:‬‬ ‫רבינו הקדוש הוי רץ ‪ .‬לא היתה אלא למשנה עצמה כמות שהיא‪ .‬אבל כאשר קס הנשר הגדול הרמב״ס ופירשה ‪.‬‬ ‫ואחריו קם החכם השלס מוהר״ר עובדיה ברטנורה דל‪ .‬וחבר פירוש כי לא נסתפק בפירוש הרמב״ם‪ .‬ומה שנתאמת‬ ‫אצלי הוא שלא בלבד מפני שלפעמים מפרש בענין אחר מפי׳ הרמב״ס עשה פירושו שא״כ לא היה לו לעשות אלא‬ ‫הגהות עליו‪ .‬אבל ראה ויוכח כי דרך הרמב״ס בסוגיות פירושו לעשות עקרים וכללים למשנה ולכלול ענינה ולחברה‪.‬‬ ‫וממנה נבין כוונת המשנה ‪ .‬ולא זו היא דרך וסוגית פירש״י שמפרש על הדר המשנה אחת לאחת ולחלקם לחלקים‬ ‫ודבורים קצרים‪ .‬וסוגיא דעלמא אזלא כותיה כי פירושו נתפשט על המקרא ועל הגמרא‪ .‬וזאת היתה הבה עצומה‬ ‫שהתחכם הרע״ב וחיבר פירוש שלם על המש‪,‬ה ‪ .‬על דרך וסוגית רש׳י ז״ל‪ .‬ומפני כן ומזה הטעם בעצמי כאשר‬ ‫קימו וקיבלו מאמרו של גאון תפארת ישראל מרנא ורבנא רבי ליווא זלה״ה ללמד בישראל המשנה‪ .‬לא היתה על דרך‬ ‫הלמוד כמות שהיא מבלי שום לב לטעמיה ופירושיה‪ .‬אבל הלמוד הוא עם פי׳ מפירושם‪ :‬להוא הדבר אשר דברתי‬ ‫שגדול כח מאמר מרנא ורבנא זלה״ה ‪ .‬ממאמרו של רבינו הקדוש זלה׳ה‪ .‬אחרי שלמוד המשנה שעל סי מאמרו‪.‬‬ ‫הוא עם הפירוש שנמצא עכשיו‪( .‬והרי הוא כמתעסק בגמרא טס המשנה) ‪.‬־ ואני בעניי הבינותי במשנה עם פירוש‬ ‫הרב ברטנורה ז״ל דסוגין דעלמא אזלי בשעת פירושו מהסיבה האמורה שסוגיהו כסוגיית רש׳י בפירושו‪ .‬ונפתולי‬ ‫אלהיס נפתלתי נתחברתי יבחבורה מהחבורות יצ"ו‪ .‬ומדי עברי בזה הים הגדול ורחב ידיס שם רמ״ז ואין מספר‪.‬‬. ‫אלף‬. ‫‪1‬‬. ‫הויות‬.

(8) ‫הקדמת המחכה כעל תוי״ט‬ ‫הרות קטנות עם גדולות ‪ .‬שם עניות לעתי מהלך עד מקום שידי מגעה ‪ .‬ומצאנו כמה בבות מן המשנה סתומות בלתי‬ ‫מפורשות ‪ .‬וכמו כן כמה משניות סותרות זו את זו שלא פירשו ישובם ‪ .‬וכל זה אינו חסרון בתק המפרש ‪ .‬אבל‬ ‫החסרון מצדינו ‪ .‬שהמפרש ידעה ולא פירשת ‪ .‬שסבור היה שאינה צריכה פירוש‪ .‬ואשכחן הכי לקמאי דקמאי לראשונים‬ ‫האמוראים כי הא דרב ושמואל בפ״ג דנזיר דף י׳ט דשמואל מפרש למשנה יצא ונכנס עולין לו מן המנין‪ .‬ואמרו‬ ‫ליה רב כהנא ורב אסי לרב מאי סעמא לא מפרשת לן כהלון מיל'‪ .‬אמר להון אמינא דלמא לא צריכתי‪ .‬ע״כ‪ .‬וס׳יא‬ ‫אינו) וכיוצא בזה במגילה סרק הקורא עומד דף כ״ג ובס״ק לסנהדרין סוף דף י׳ שאמר כן רב יוסף לאביי)'אבל‬ ‫ראה גס ראה כי בפירוש עצמו נמצאו סתירות מבוארות ונגלות‪ .‬ולרוב מפני שלפעמים תפס לו פירוש רבי פלוני‪.‬‬ ‫ולסעמים סי׳ רבי סלוני‪ .‬ויקרה ג״כ לפעמים שירכיב שני הפירושים ואין הרכבתם עולה‪ .‬וגס דבריו בעצמן צריכין‬ ‫לסעמים ביאור‪ .‬את כל אלה ראתה עיני‪ ..‬ותבן שמץ מנהו‪ :‬ולפי שאין מכיר החסרון כבעל החסרון‪ .‬כי הוא יודע‬ ‫חסרונו עד היכן תגיע וכבר אמר כן שלמת בחכמתו לב יודע מרת נפשו‪ .‬ושערתי אני בעצמי וידעתי בנפשי כי אנכי‬ ‫החסר מכל בני גילי ולי מן החסרונות הרבות אשר הזכרתי‪ .‬אם מצל בבות משניות בלתי מפורשות‪ .‬אס מצד משניות‬ ‫הסותרות זו את זו ‪ .‬אס מצד סירש הרע״בטצמו שדבריו צרינין ביאור ‪ .‬ושל פעמים מזכי שטרי לבי תרי‪ .‬אס שלש אלה‬ ‫לא יעשה לה למשנה ופירושה‪ .‬הנה נשארת אצלי חבור המשנה משוללת הבנה והידיעה על אמתתה‪ .‬ובינותי בססריס‬ ‫לדעת עד היכן ידי מגעת ‪ .‬האס אוכל להשלים חסרונותי‪ .‬ולמלאות הריקות אשר ב־דיעתי‪ .‬וכאשר יגעתי ומצאתי ‪.‬‬ ‫האמנתי כי אדבר וירוח לי‪ .‬אז ראיתי ואספרס בספר ספר וסיסור‪ .‬הכינותי חקרתי זאת היא שמענה‪ .‬ואתה דע לך‬ ‫מאמרם ז״ל יגעתי ומצאתי תאמין‪ :‬ואולם זאת היא עבודתי לדקדק במשנה‪ .‬אס יש בה דבר הצריך לפירוש ולא נתפרש‬ ‫בפירוש הר״ב‪ .‬ואס יש לה סתירה ממשנה אחרת ־ ולא העיר בה הרב‪ .‬וכן בסי׳ הר״ב אם יש בו דבר הצריך ביאור‬ ‫ומעם ‪.‬גס אם יש לו סתירה מיני׳ וביה וכ״ש מן המשנה ‪ .‬ואשובה אראה בגמ׳ וסירש״י ותוספות ובחבורי הפוסקים‬ ‫ופירושיהם האם אמצא בהם פירוש אחר ‪ .‬או ישוב לסתירה ואני מספיק בפירוש אחד‪ .‬ולא אאריך להביא פירושים שונים‬ ‫ואת מאמר אסתר אקיים לומר דבר בשם אומרו‪ .‬ולעומת זה מצות חכמים שעל לא שמעתי אני אומר לא שמעתי‪ .‬אבל‬ ‫שכך נראה לי‪ .‬ומי שיש בידו להשיב ישיב‪ .‬ואס ע״י גלגול של הדברים באו לידי והוכרחתי להביא דברי המחברים אס‬ ‫הרמב״ם או ר״י בעל הטורים מצד והכרח אשר לא יגונה והס צריכים באור או מיון ולא נתבארו ‪.‬או שנתבארו אבל‬ ‫נראה בע־ני סי׳ אחר‪ .‬אחזתיו ולא ארסנו סד הביאותיו בכור הבחינה ‪ .‬אפס כי הבחירה נתונה לך אתה אנוש כערכי‪.‬‬ ‫ולאלוסי ומיודעי לא באתי‪ .‬ולא יצאתי לדון חלילה הלילה‪ :‬ואתה הקורא ידיד משכיל‪.‬אם תהיה מתנצל לנפשך לאמר לא עליך‬ ‫המלאכה לגמור‪ .‬קום קרא את אשר לנפשך ינעם ‪ .‬במקום שתצטרך אל טוב טעם‪ .‬כי ריוח שמתי בין דבור לדבור‪.‬‬ ‫מפני מורח הציבור ‪ :‬ו קום ואתבונן אל המראה לראות ולהבין תכונתה ותכונת החבור‪ .‬ומה שמו‪ .‬ומה שם ענינו‪ .‬כי‬ ‫כן כל מחבר ספר מראשונים גס האחרונים יקראו בשמות לחבוריהן‪ .‬למטן נוכל ספר שמו בכל הארן‪ .‬לאמר בספר‬ ‫פלוני כתב כך וכך‪ .‬ובספר פלוני כך וכך אבל יש שקוראו בשם עצמו של •המחבר‪ .‬ויש יקראו לסי ענינו ונושאו •‬ ‫ושניהם מן הנביאים למדו‪ .‬כמו יהוכע‪ .‬שמואל ישעיה‪ .‬ירמיה ‪ .‬ודומיה׳ וכן שופטים‪ .‬מלכים ‪ .‬תהליס‪ .‬ומה יקר אס‬ ‫צדקו שניהם יחדיו‪ .‬וכן שלמה קרא לספר החכמה משלי שלמה‪ .‬על שם הנושא‪ .‬ועל שס המחבר‪ .‬ואף דברי קהלת‬ ‫לסי פי׳ חכמינו ז״ל שסי׳ רש״י מלת דברי הוא הנושא שהם דברי תוכחות‪.‬על כןראיתי כי נאות לקרוא חבור זה בשם תי״ט על‬ ‫שם הפועל והסעול‪ .‬כי זה נושאו שמוסיף ביאור על ביאור הרס״ב ז׳ל‪ .‬אם במקום שלא ביאור הוא‪ .‬אס במקום שדברי עצמו‬ ‫צריכין ביאור ‪ .‬וכן תכונת הדבורים עשויס בצלם ודמות תוססות המחוברים על הגמרא ולהיות זאת תורת האדם‬ ‫דמאן דמוסיף מ סיפין ליה ‪ .‬בסוד חלוקא דרבנן‪ .‬גם מזה הצד יצדק שם תוספות יום טוב‪ .‬כי זה חלקי אמרה‬ ‫נפשי חלק אלוה ממעל ‪.‬והוא אשר מדד מיס בשעל‪ .‬ידריכני בנתיב האמת בלי מטל‪ .‬ונפוצות יהודה יקבץ ולארצנו‬ ‫יעל‪ .‬כמאמרם במדרש רבה פרש׳ צו‪ .‬רב הונא אמר אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות‪ .‬שנא׳ גס כי‬ ‫יתנו בגויס עתה אקבצס ‪ .‬אמן כן יהי רצון במהרה בימינו‪:‬‬. ‫פתיחה‬ ‫אמר‬. ‫יום טוב ראה ראיתי שתי ראיות ‪ .‬אחת להגאון בטל הלכות גדולות שבתחלת הלכותיו התחיל וכתב ברכות‬ ‫התורה מלה במלה‪ .‬ואין זה כי אס כלפי מ״ש חכמינו ז״ל בפרק ואלו נדרים מאי כי טל אלה אבדה הארץ‬ ‫וגו׳ טל שלא ברכו בתורה בתחלה ‪ .‬ע״כ כמזהיר וכמזכיר כתבם בראש חבורו‪ .‬שכל הפותח לספרו יבין לאשורו‪ .‬שיברך‬ ‫בתורה תחלה‪ .‬ראיה שניה הא דתנן בסרק ד׳ דברכות רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו‬ ‫תפלה קצרה וכו׳‪ .‬ושם דקדקו הרמב״ם והר״ב זלה״ה שהן חובות טל כל מי שיכנס לבית המדרש שיאמרם‪.‬‬ ‫ואחרי שנתחדשה ההלכה ושומה היתה זאת מאת רבינו הגדול זלה״ה להתאסף ולהתחבר חבורות ללמוד המשניות ‪.‬‬ ‫ורבים הוכשלו באלו התפלות כי אינם שגורות בסי כל‪ .‬על כן אני מטתיקס כלשונם כספר הרי״ף‪ .‬אבל‬ ‫ברכות התורה כבר מצויית הן בסדר התפלות ‪ .‬גס כי מאחרין הלמוד הזה בחבורה ‪ .‬עד אחר התפלה ונמצא שכבר‬ ‫ברך על התורה‪:‬‬. ‫יהי‬. ‫בכניסתו מהו אומר‬ ‫רצון מלפניך ה׳ אלהי שלא יארע דבר תקלה על •ידי‪ .‬ולא אכשל בדבר הלכה‪ .‬וישמחו בי‬ ‫חבירי‪ .‬שלא אומר על טמא טהור ‪ .‬ולא על טהור טמא‪ .‬ולא על מותר אסור‪ .‬ולא על אסור‬ ‫מותר‪ .‬ולא יכשלוחבירי בדבר הלכה ואשטחבהם‪:‬‬.

(9) ‫הקדמת ממחבר‬ ‫ביציאתו מהו אומד‬ ‫מודה אני לפניך ה׳ אלהי‪ .‬ששמת חלקי מיושבי בית המדרש‪ .‬ולא שמת חלקי מיושבי קרנות ‪.‬‬ ‫שאני משכים והם משכימים‪ .‬אני משבים לדברי תורה‪ .‬והם משכימים לדברים בטלים‪ .‬אני‬ ‫עמל והם עמלים‪ .‬אני עמל ומקבל שיר ‪ .‬והם עמלים ואינם מקבלים שכר‪ .‬אני רץ והם רצים ‪ .‬אני‬ ‫רץ לחיי העולם הבא ‪ .‬והם רצים לבאר שחת ‪ .‬שנאמר ואתה אלהים תורידם לבאר שחת אנשי‬ ‫דמים ומרמה לא יחצו ימיהם‪ .‬ואני אבטח בך‪:‬‬. ‫שתא סד י משנה‬ ‫נקטינן בסידורן כדאיתא סרק במה מדליקין דף ל״א‪ .‬אמר ריש לקיש מאי לכתיב והיה אמונת עתך תוכן ישועות‬ ‫חכמת ודעת וגו׳‪ .‬אמונת ‪ .‬זה סדר זרעיס‪ .‬עתך‪ .‬זה סדר מועד‪ .‬חוסן‪ .‬זה סדר נשים‪ .‬ישועות ‪ .‬זה‬ ‫סדר נזיקין‪ .‬חכמת‪ .‬זה סדר קדשים‪ .‬ודעת ‪ .‬זה סדר טהרות ע״כ‪ .‬והנה אחרי שחכמים הגידו סדרן‪ .‬תמיהני איך‬ ‫מלאו לבו של בעל כף נחת להפוך הסדר ‪ .‬ונזיקין שהוא רביעי לדבריהם ז״ל לאחרונה יסע לדגלו‪ .‬ונעשה החמישי‬ ‫רביעי‪ .‬הששי חמישי‪ .‬ולא עוד אלא שלפי מ״ש הכסן משגה‪ .‬יש סדור לתרי סדרי לענין מחלוקת‪ .‬ואח״כ סתם ‪.‬‬ ‫וא'כ ולאי לנסקא מינה מובא ואין לזוז ולשנות מקבלת חכמים דל‪ .‬ואע״ס שמצאתי להתוססת דסרק המוציא יין‬ ‫ודפרק החולץ‪ .‬דסברי דאין סדר למשנה אלא בחד מסכתא הלא כתבתי בריש פרק בתרא לסוטה דממקוס שבאו ‪.‬‬ ‫משם ראיה לדברי הכסף משנה‪ .‬ואס בעבור שראה לחלק הששה הדרים לחלקים שנים ובקש למצא חשבון ודעת שיהא‬ ‫זה לעומת זה לא במקרה והזלמן ‪ .‬כי אס להבת טעם מה‪ .‬על פי דרכו אשר לבר בהקדמה לחלק השני אמינא אנא‬ ‫שעם היות דאיכא למימר לא חילק ולא בילק ילענא‪ .‬עם כל זה נניח חליקתו לחלק הש״ס לחלקים שנים ‪ .‬למען תהיה‬ ‫תורת ה׳ שבפיך כדמות הלוחות הכתובים ואומר שאם זה נשמור סדרן של חכמינו ז״ל‪ .‬ובתת טוב טעם ודעת את זה‬ ‫לעומת זה‪ .‬וזה כי יהיה סדר זרעים וכנגדו סדר נזיקין‪ .‬כלפי מאמרם בפרק המניח מאן דבעילמהוי חסילא לקיים‬ ‫מילי דנזקין‪ .‬רבאאמרמילי דברכות‪ .‬הרי מבואר השיווי שנשתוו בהן‪ .‬ובפסוק הנקדש נקראו בשם אמונת וישועות‪.‬‬ ‫שבזכות האמונה נושעו מבית מבדים ממצרים‪ .‬וכן עתידין ומעותדין בזכותה לתשועה כי המאמין לא יחיש ולא יחוש‬ ‫סדר מועד כנגדו סדר קדשים‪ .‬שכן הקרבנות תלויס במועדי ה׳ וזמנים ‪ .‬דבר יום ביומו ‪ .‬גס קרבנות יחיל‪ .‬שרוביס‬ ‫נחלים בזמן מה‪ ,‬למלאות ימי מהרת הטמאים‪ .‬או קדושת הנזירים‪ .‬והכתוב צוות עתך וחכמה ‪ .‬בעבור שהחכמה‬ ‫הגדולה שבה נשתבחו ישראל באומרו כי ה־א חכמתכם וגו׳ על חשבון ידיעת העתים נאמרה ‪ .‬וסדר נשים כנגדו סדר‬ ‫טהרות ‪ .‬למהר טמאים המתממאיס בעטיו של נחש שהביאה הטומאה לעולם על יד האשת הראשונה‪ .‬ואמר הרמב׳ם‬ ‫בחיבורו בסוף הלכות מקואות שאע׳ס שהטומאה והטהרה מכלל החוקים יש בהן רמז לטהרת נפש‪ .‬הטומאות הנפשיות ‪.‬‬ ‫שהן מחשבות האון ודעות הרעות ע״כ‪ .‬ראה נא כמה צודק שס דעת לסדר טהרות ‪ .‬וכמו כן ידוע שנפשו של אדם‬ ‫מתמדת לעריות ‪ .‬הנה המתגבר על יצרו וכובשו מן החמדה והתאוה‪ .‬ההוא יקרא גבול וחסון כאלונים‪ .‬ולכן יצדק‬ ‫שם חוסן לסדר נשים‪ :‬וגם בסדר המסכתות ראינו כל מדפיס בירר לו איש לפי מהללו לסדרן כאשר ראה ואולי כי‬ ‫חשבו שזה שאמרו בפרק החולץ אין סדר למשנה שר ל למסכתות‪ .‬ואינו שלא אמרו אלא נסדר למוד רבינו הקדוש‬ ‫לתלמידיו אבל כשסדר המסכתות מל הסדר סדרן כמו שהוכיחו התו׳ בריש מס׳ שבועות ובעל כף נחת עשה להם סדר‬ ‫במטעמים אשר הטעים במקצתן ‪.‬אבל גס בזה לא כיון להלכה ‪ .‬ואזכור מהם‪ .‬שבין ראש השנה לתענית סידר יומא‪.,‬‬ ‫וסיכה‪ .‬ובהדיא אמרו בגמרא דריש תענית תנא מראש השנה סליק‪ .‬מסכת ביצה סידר אחר חגיגה והתוספת בסרק‬ ‫שני דחגיגה דף כ׳ו הוכיחו דביצה מתגיא קודם חגיגה ‪ .‬מסכת סוטה סידר אחר קדושין‪ .‬ובגמרא דייש סוטה‬ ‫מכרי תנא ממסכת נזיר קא סליק‪ .‬וראיתי בספר יוחסין בשם רב שרירא גאון דלאחר שנתן טעם וסידר סדר מועד‪.‬‬ ‫חזינן מסכייתא דקאמרינן מכדי תנא ממסכת‬ ‫כתב ואי איתא דניחא ליה לאקדומי ולאחורי הרשות בידו‪ .‬ואע״ג‬ ‫סלוני סליק וכו׳‪ .‬אלמא דיש בהם סדר עד כאן‪ .‬אבל נראה לי שזה אמר לבנין הלימוד דרשאין להקדים ולאחר‬ ‫ואהא קאי שכתב מתחילה הכי רגילין רבנן למתני ואי איתא וכו׳‪ .‬אבל לענין לסדרן נראה דלא קאמר‪ .‬על כן‬ ‫ראיתי דרך הישר שאגור לי ללכת בעקבי הרמב״ם נאשר סודרו בהקדמתו (מלבד מסכת סוטהוגיטין מהטעם שאזכור‬ ‫במקומן) כי נראה שכן קבלם אלא שהוא הטעים מטעמים לסדורן אחת לאחת כאשר אזכור בשמו בתחלת כל מסכת ‪.‬‬ ‫ובכן נסעה ונלכה באור ה׳ בישועתו‪ .‬ויהי נועמו עלינו ותשועתו‪ .‬ומעשה ידינו יכונן מראשיתו עד אחריתו‪ .‬אמן‬ ‫ואמן‪ :‬כתב הרמב״ס התחיל בסדר זרעים מפני שהוא כולל מצות מיוחדות בזרע הארץ וזיע הארץ הוא מחיה לכל‬ ‫בעלי חיים‪ .‬וכיון שאי אפשר לארס לחרות בלי אכילת מזון‪ .‬לא יתכן לו עבודת השם (בלא מזון) ובשביל כך הקדים‬ ‫לדבר במצות המיוחדות בזרע הארץ עכ״ל ‪ .‬וזהו בעצמו מאמרם והיה אמונת עחך וגו׳‪ .‬אמונת זה סדר זרעים ‪.‬‬ ‫מפני שהעבודה להשס יתברך אי אפשר בלא אכילת מזון כאמור ‪ .‬והעבודה היא האמונה כי בלא אמונה לא יתכן‬ ‫ולא יצדק שוס עבודה ‪ .‬שאס אין לו אמונת אומן‪ .‬למי יעבוד‪ :‬טסבת נראה בעיני שהוא מלשון מסכה יינה‪ .‬כי כן‬ ‫כל מסכתא מזוגה ומעורבת בדינים שונים‪ .‬והרי מקרא זה מסכה יינה בו נאמר חצבת עמודיה שבעה ונדרש בפ׳ כל‬ ‫כתבי על תורה שבכתב ‪ .‬שספריה שבעה ‪ .‬ויאמר נא שערכה שלחנה ומסכה יינה היא התורה שבע״ס שהיא‬ ‫כשולחן ערוך‪ .‬ומסודר ליהנות על ידיה בתורה שבכתב ‪ .‬כי בלעדי הקבלה שבעל פה‪ .‬לא ירים איש את ידו וא ת‬ ‫רגלו בתורה שכתב‪ .‬ואמר מסכה יינה על ערוב ומזיגת דברי כולם כי דיניה ומשפטיה צדקו יחדיו ותלוים זה בזה‬ ‫ונלמדים זה מזה‪ .‬ונדרשים זת ע״י זה‪ .‬ולכך קרו לקבוץ פרקים מסכת ‪ .‬והשם מסיכה על משקל גבירה ומשקל‬ ‫אחר גברת ‪ .‬כך אמר גס כן מסכת ‪ .‬ותרגום לך זרוע עם גבורה ‪ .‬גבורתא‪ .‬כן גבירה מתרגמינן גברתא וככה‬ ‫אמרו מ׳ מסיכא מסכתא‪ :‬אבל בספר חסידים סימן תתקכיח מצאתי תורה שבעל פה דומה לצמר ופשתים שעומליס‬. ‫ואורגים‬.

(10) ‫הקדמת המחבר‬ ‫ואורגים בה•‪ .‬לכך נקרא מהנח‪ .‬לשון אריגה‪( .‬כמודפס המסכת דכתיב גבי שמשון)‪ .‬הלכות לפרקים שמקבץ כל‬ ‫הדברים של מנין אחד זו היא מפכה עכ׳ל‪ .‬ואע״ס שהסמ״ך נקודה בכתוב בקמ״ץ ‪.‬אין הקריאה כך‪ .‬כי בכתוב הוא‬ ‫בהפסק ‪ .‬לכך נשתנית לקמ׳ץ‪ .‬ואיכא נמי בנייהו דשני הפירושים‪ .‬דלדידי מהכת המ״ס בשו׳א ולדידיה בסת״ח ‪:‬‬ ‫ברכות כתב הרמב״ס והטעם שהצריכוהו להתחיל מסכה ברכות שהרופא הבקי שירצה לשמור בריאות הבריא על‬ ‫תכונתה שהיא עומדת עליו יקדים תקון המזון בהחלת רפואות ‪ .‬ועל כן ראה החכה הזה להתחיל בברכות‪ .‬שכל מי‬ ‫שיאכל אין לו רשות לאכול עד שיברך‪ .‬וראה להדר בהחלת דבריו ברכות ‪ .‬כדי לתקן המזון הקון שיש לו ענין‪ .‬אח״כ‬ ‫ראה לתקן דבריו שלא יהא חסר בענין מן הפנינים ולפיכך דבר על כלל הברכות שאדם חייב בהם על המזונות‬ ‫ועל המצות‪ .‬ואין לך מציה שאדם חייב בה בכל יוה אלא ק״ש בלבד‪ .‬ואין נכין לדבר בברכות ק״ש קודם שידבר על‬ ‫קריאת שמע עצמה ‪ .‬לפיכך התחיל מאימתי קורק את שמע‪ .‬וכל מה שנתחבר אליו ע״כ‪:‬‬. ‫ברכות התורה‬ ‫בחך אתה י״י אלהיגו מלך העולם אשר קדשנו בטצותיו וצונו לעמו בדברי תורה ‪ .‬והערב גא י״י‬ ‫~ ‪ 1‬אלהינו את דברי תורתך בפינו‪ .‬ובפיפיות עמך בית ישראל‪ .‬ונהיה אנחנו וצאצאינו ‪.‬‬ ‫וצאצאי צאצאינו‪ .‬וצאצאי עמך בית ישראל‪ .‬כולנו ודעי שמך ולומדי תורתך לשמה‪ .‬ברוך‬ ‫אתה י״י המלמד תורה לעמו ישראל ‪:‬‬ ‫בחך אתה י״י אלהינו מלך העולם‪ .‬אשר בחר בנו מכל העמים‪ .‬ונתן לנו את תורתו ‪.‬ברוך אתה‬ ‫י״י נות ן התורה‪:‬‬ ‫הנל רוצה ללמוד כדי שיביאני תלמוד זה לידי מעשה‪ .‬ולידי מדות ישרות‪ .‬ולידי יריעת התורה ‪.‬‬ ‫והריני עושה לשם יהוד קודשא בריךהוא ושכינתיה ‪.‬בשם י|יןןךן ובשם אדני מתיהרים‬ ‫יאההנה״י על ידי הנעלם (בדהילו ורחימו)‪:‬‬. ‫תולדות רבינו הקרוש‬ ‫איזהו חכם הרואה את הנולד תמיד לב‪ .‬א‪.‬‬ ‫אח׳ן תולדות המורה הגדול רבינו יהודה הנשיא אשר נקרא רבי התה כמאמרם מכדי ר״י הנשיא היינו רבי (שבת‬ ‫ל׳יב ב׳) ואמרו היינו ר׳ היינו ר״י הנשיא (קדושין הג רפ״א) ובכל ארץ כנען קראוהו רבי להיותו הגדול בתורה‬ ‫והכמה ונחמד על פי מדותיו מכל בני ‪.‬תבל כמו שכתב הרשב״ס (ב״ב נב א)‪ .‬וקצתם קראוה רבינו הקדיש ועל הרוב‬ ‫קראוהו כ ן תלמידיו כמאמר רב תלמידו שאילת את רבי ביחוד ומנו רבינו הקדוש (ביצה כב רע״ב) וכן אמרו על נוי‬ ‫תלמידו כתיב אסינקסיה דלוי אמריה קמיה דרבי ומנו רבינו הקדוש (שבת קנו א) וכמוהם‪ .‬ואף גה תלמידיו לא קראוהו‬ ‫בשם תואר רבינו הקדוש זולתי במקום שרצו להפליגו בחכמתו וגדולתו כמאמרם ‪6‬נ״ל ומנו לבינו הקדוש רצו לאמר‬ ‫במלת ומנו‪ .‬ומי האיש אשר קראנו רבי הוא המופלג מכל איש במעלתו ונקרא רבינו הקדוש ר׳ל מורה כל בני‬ ‫הגולה המפורסם כי קדוש יאמר לו כן אמרו אנטונינוס אמר לרבינו הקדוש צלי (ברכני או התפלל) פלי (ויקרא רבה‬ ‫פרשה ט״ז) והובא בתוה' כתובות (ל א) קראוהו כן למען הפליג ברכתו מכל אדס עד שמלך רומי בקשה מידו‬ ‫ומענת רבי לאנטונינוס העיד על זה אמרו‪ .‬א״ל רבי לאנטונינוס תשתזב מצנתא (שסי‪ )-‬כתוב א״ל רבי ‪ .‬ולא כתוב‬. ‫א״ל רבינו הקדוש ‪ .‬כמו בראשית המאמר ‪ .‬לפי שהאמת כמו שכתבנו‪ .‬וכן אמרו ד׳ דברים צוה רבינו הקדוש (פסחים‬ ‫קיב רע״א)‪ .‬וכן רבינו הקדוש כשנפטר מן העולם צוה ד׳ דברים (ב'מ פה א) נקבוהו ככה למען הפליג צוואתו לסי‬ ‫יקר ערכו‪ .‬וכן אמרו נכנס אליהו זכור לטוב ליבינו הקדוש (בראשי׳ רבה פרשה צ״ו) ‪ .‬אס משיח בחיים הוא רבינו‬ ‫הקלוש (סנהדרין צח הע״ב) גס זאת אך רק להפליג מפלתו מכל אדם עד שאליהו התשבי שולח אליו ממרוס ‪ .‬ונדמה‬ ‫למשיח ה' לרב יקרהו‪ .‬אבל ברצות תלמידיו ‪ .‬להזכיר שמו באיזה קורות אשר אינן מופלגות ככה קראוהו רבי‪.‬‬ ‫ובהזכיר שמו באיזה דין בתלמוד אף המה קראהו לפעמים י״י הנשיא בשסעצס ‪ .‬כמאמרי ר׳ חייא ור׳ אושעי׳ תלמידיו‬ ‫בברייתא ‪ .‬ת״ר שמע ישראל זו ק״ש של ר״י הנשיא (ברכות יג ב)‪ .‬מ׳ר בכור הס ר׳י הנשיא אומר כו׳ (ביצה כו א)‪.‬‬ ‫אמרו משוס אימתא דר״י הנשיא (שבת קמב רע׳א)‪ .‬וכמוהם ‪ .‬וברוב המקומות אף בהזכירם מעלה ממנו אבל היתה‬ ‫בלתי הפלגה גדולה קראוהו רבי‪ .‬כמו רבי מכבד עשיריכ(טרובין סו א)‪ .‬רבי נטע נטיעה בפוריס(מגילה ה רע׳ב)‪ .‬רבי‬ ‫פתח אוצרות בשני בצורת (ב״ב ח א) ‪ .‬רבי דאתי מדוד מהסך ודרש בזכותיה (שבת נו א) ‪ .‬רבי ארוך בדורו (נדה כד‬ ‫הע״ב) וכמוהם ‪ .‬וברב טמלי והגיוני בתלמוד מנעורי ועד היום הזה לא מצאתי כתוב באיזה דין‪ .‬דברי רבינו‬ ‫הקדוש— אבל‪ .‬דברי רבי ‪ .‬או רבי יהודה הנשיא אומר ‪ .‬ולדעתי לא נמצא כתוב באופן אחר בכל הש״ס—וכל זה‬ ‫יעיד על אמתת דברינו שזכרנו ‪ .‬שתלמידיו לא הזכירוהו בשס רבינו הקדוש זולתי במקום מיוחד שרצו להפליגהו‬ ‫מכל חכם כאשר זכרנו ‪ :‬ופעם שאלו נערי תלמידיו למה נקרא רבינו הקדוש והשיבו גדולי תלמידיו לסי שלא‬ ‫הכניס ידו תחת אבנטו מימיו ולא ההתכל בדבר עבירה לבוא לידי טומאה בלילה (שבתקיחסע״ב)‪ ..‬ומצאתי כתוב‬ ‫בשם התלמוד ירוש׳‪ .‬שאמרו למה נקרא ר׳ רבינו הקדוש לפי שקדש ו אביו לשמים דרבי נולד בשפת גזר שלא ימול‬ ‫אב את בנו ומלהו אביו ‪ .‬מטעם זה הסליגוהו לכנות בשם קדוש אשל לא נקרא איש מכל חכמי התלמוד‪ :‬ונולד ביום‬ ‫שמת עקיבא בן יוסף (קדושין עב רע״ב) (לדברי בעל צמח דוד) ושם אביו היה ר׳ שמעון בן גמליאל נשיא לבית ן‬ ‫ישראל כמבואר בתלמוד (הוריות“יג ב) מקורות אביו שספר לשמעון בנו ומשפחתו היתה מיוחסת ומפורסמת בישראל‪ .‬ן‬ ‫והיה נכד הלל הזקן ‪ .‬כמאמרם רבינו הקדוש הוי ענותן סגי ואמר כל מה דאמר לי בר נס אנא עביד חוץ ממה ן‬. ‫שעשו‬. ‫‪1‬‬.

(11) ‫תולדות רבינוהקחש‬ ‫שמשו בני בתירה (שהיו נשיאים) לזקני (לאבי זקני והוא הלל הזקן) שירדולמגדולתן והעלו אותו (בראשית רבה פרשה‬ ‫לג)‪ .‬ר׳ל לפי שאמרו בני בתירא שכהו דיני פשת ובא להם הלל הזקן ולמדום ‪ .‬וירדו מנשיאותם ופשאוהו לנשיא‬ ‫(פסחים ס׳ו א)‪ .‬ויחיסו היה לשבש בנימין כמאמר רבי אנא מן בנימין קאתינא (אבל לא מבני בנימין זולתי מן‬ ‫נוקבתא(ב״ר פרש׳ לג)‪ .‬והוא היה חוטר מגזע ישי‪ .‬כמאמר רב רבי דאתיא מדוד מהפך ודריש בזכותיה דדוד (שבת‬ ‫נו א)‪ .‬וע׳ רש״י (סוכת כו ב) בד״ה שינתי' ‪ .‬ושרשו פרח משפטי׳ בן אביטל אשת דוד מלך ישראל‪ .‬כמאמרם עייל‬ ‫במשפחת רבי חזו דאתי משפטית בן אביטל (כתובות סב ב) והוא היה בן חמישי לדוד‪ .‬כמאמר הכתוב ואלה היו בני‬ ‫דוד אשר נולד לו בחברון הבכור אמנון וכו׳ הרביעי אדוניה בן חגית והחמישי שפטיהו לאביטל (ד״ה א ג‪ .‬ב כ)‪ .‬וכ״כ‬ ‫בהקדמת המעתיק פי' המשנה להרמב״ס בסדר נשים‪ .‬רבי יהודה הנשיא היה מזרע שפטיהו לאביטל בן דוד‪ .‬ומשפחתו‬ ‫ויחוסו נקראת משפחתר״ג‪ .‬ותחילת הנשיאים למשפחהזו‪ .‬הוא הלל הזקן נקרא הלל הבבלי‪ .‬ומליו אמרו(בסנהדרין)‬ ‫אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורת ברבים ‪ .‬ובן הלל נקרא ר״ש ונשיא ה־ת ולפי מה שמצאנו שהגאון ר׳ שמואל בן‬ ‫חסני ז׳ל אמר זהו רשב״ג שנהרג בעת צרה ובן רשב״ג זה נקרא ר״ג הזקן ובן ר״ג הזקן נקרא רשב״ג השני ‪ .‬ובן‬ ‫רשב״ג השני נקרא ר׳ יהודה הנשיא והוא בן חמישי להלל הבבלי‪ .‬עכ״ד ‪ :‬ושש אמו פלאי‪ .‬והיתה אשה משכלת‬ ‫אהובת בעיני כל רואיה עד שהמלכת שתיתה בימית הכזיבה בעבורה בבעלה (האדריאנוס מלך זקן וכסיל ‪ .‬כמו שכתבו‬ ‫תוס׳ (עבודת כוכבים י ב) בד״ת א׳ל אמרינן במדרש א) כשנולד רבי גזרו שלא למול אב את בנו ואביו מלהו ‪.‬‬ ‫שלח הקיסר אנשיו לבדוק את בתי העברים לממן ראות הישמרו פקודתו והביאו רבי ואמו לפניו‪ .‬והחליפתו המלכה‬ ‫באנמונינוס (ידיד רבי) בנה ‪ .‬ואם רבי הניקתו עד שהביאתהו לפני הקיסר ומצאוהו ערל ופטרוהי לשלום עכ״ד ‪:‬‬ ‫ועיר מולדת רבי היתה לדעתי עיר חמת הנקראת טבריא‪ .‬כי מצאנו שגס אבי אביו ר' גמליאל גר בטבריא כמאמרם‬ ‫מעשה באבא חלפתאשהלך אצל ר״ג בטבריא (שבת קנא ב) ויגר שם הוא ובני ביתו עדי הגיע לעת זקנותו‪ .‬כמאמרם‬ ‫רבי בטבריא תות (מגילת ה ב)‪ .‬ב) ועיר זאת ישנת מאור והיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון במאמרם (שם ד)‬ ‫ועטורה מכל צד מתריס גבוהים ‪ .‬ולכן אמר היום והלילה קדמי לבא בעיר טבריא משארי ערים כמאמר ר׳ יוסי יהי‬ ‫חלקי ממכניסי שבת בטבריא לפי שקדם להם הערב לבוא תוסיפו על הקודש (שבת קיח סעי׳ב)‪ .‬ומערה היתה פתוחה‬ ‫לפני בית רבי בעיר טבריא שתיתת גדולת מאד ותגיע עד בית מלך בעיר רומי כמאמרם (עבודת כוכבים ‪ .‬יב)‪.‬‬ ‫ועוד מפלה נחמדה היתה בעיר מבריא‪ .‬שהיו בה מעינים ממיס חמים כמבואר במשנה (שבת לח סע״ב) ‪,‬וחום‬ ‫המים האלה היה חזק מאד עד שיוכלו לבשל בו בשר בלעדי אש וגחליס כמאמר ר׳ חסדא (פסחים מא סע״א)‪ .‬ובמים‬ ‫האלה עשו אנשי מבריא בתי מרחן גדולים ויפים ולמקואות האלה קראו בלשונם‪ .‬אמבטאות‪ .‬כמבואר (שבת מ סע״א)‪.‬‬ ‫והרבה פעמים הלך רבי ותלמידיו לרחוץ ולנקות בבתי מרחץ האלה ולפעמים אף ביום השבת‪ .‬כמאמר ר'יצחק בר‬ ‫אבדימי (שבת מ ב) והיו שם בעיר מבריא מעשת אומנים נאים‪ .‬כמאמרם כוס מבריא של זכוכית פשוט וצלול ונראה‬ ‫אדמומית יין בו (נדת כא רע״א)‪ .‬והיה שם בית מדרש גדל וישן שהית עוד בטרם היות רבי‪ .‬שאמרו על ר׳ מאיר‬ ‫(שהית איש ריב מרשב״ג אבי רבי כמאמרם (הוריות יג ב) והיה אב״ד זמן רב מקדם שנולד רבי) דהוה יתיב ודריש בה דין‬. ‫א) אולי הוא מדרש כונן וכמוהו שהית לעיני חכמי תוססות‪ .‬כי במ״ר לא מצאתי גס לא ראיתי דבריה האלה "מימי‪.‬‬ ‫ב) וזה שאמרו שס בהלכה ההיא רבי רחן ונטע בקרונה של צסורי לא כיונו לומר שרחן ונטע בקרון עיר ציפורי‪.‬‬ ‫הלא אם כן איך אמרו ע״ז רבי בטבריא הוה אבל פירושו האמיתי שרחץ הנטיעה בקרון אחת בטבריא שנירא‬ ‫קרונה של צפורי כי שם עמדו יחד בשוה כל סוחרי צסורי‪ .‬וכן משמעג׳כ מדברי רש״י (כתובוח עו רמ״א)בד״ה‬ ‫בקרונות של צפירי היה מעשה וכי' ע״ש ‪ .‬ודע קורא המשכיל כי יש מבוכת רבה בזת לדעת מקוסמגורי ר כי‬ ‫‪,‬‬ ‫האמתי‪ .‬כי במגיל׳ אמרו רבי בטבריא הוה‪ .‬ואמרו (כתובות קג ב) רבי מוטל בצפירי ‪ .‬ואמרן (סנהדרין‬ ‫לך אחר רבי לבית ששרים ‪ .‬ומעתה איה היה 'מקום מושבו תאמתי וגדלה מבוכה זאת גם בימי חכמי התלמוד‬ ‫הקרובים אליו עוד בזמן טד ששאלו (כתובית קג ב׳) היכי אמרי׳ רבי מוטל בצפורי והתניא צדק תרדוף לד אחר‬ ‫והשיבו רבי בבית שערים היה אלא כיון דחלש אמטוית לצפירי דטימדת כמקים גבוה דאוירא‬ ‫רבי לבית שערים‬ ‫צלילא ובסיס ‪ .‬ומעתה לפי ׳דבריהם אלה נראה לי ככת ‪ .‬מקום מולדתו היה בטבריא כמו שהוכחנו בפנים שגס זרנו‬ ‫גר שם ‪ .‬ושם היה מקום שבתו עם בני ביתו כמבואר מדבריהם במגילה הלל‪ .‬ומקום שבתו עם בית דינו פעמים‬ ‫בשנה לדון כל ריב ולשפוט כל משפט ‪ .‬היה בבית שערים‪ .‬וכן מבואר מדבריה׳ שם שאמרו‪ .‬תנו רבנו צדר‬ ‫צדק תרדוף לך אחר ב״ד יפה‪ .‬אחר רבי אליעזר ללוד‪ .‬אחר רבן גמליאל ליבנה ‪ .‬אחר ר' יוסי לצסורי אחר רבי‬ ‫לבית שעריס (סנהדרין לב ב) ‪ .‬ראינו כי שם היה מושבו בבית דינו‪ .‬וגם שמה היה מקום מדרשו ללמוד טם‬ ‫התלמידים ולהורות דעה לעס אס הביאו דבר הקשת אליו בעתים קבועים בשנה ‪ .‬ואחר כך הלך לביתו בעיר טבריא‬ ‫שם היה מושבו את אשתו ובניו ומקום מגירו תמיד מנעוריו ‪ .‬ואולי ילש שם בת־ס ונכסים אחר מות ר״ג זריו‬ ‫וכאשר הגביר חליו עליו נסע את כל ביתו ובית דינו לעיר צפורי מקום שהיה ר״י ובית דינו כצ״ל י שם היה רוח צח‬ ‫מי'ום מגורי יבי היה בטבריא • אך רר שבתו‬ ‫מי‪1‬וס יבי יהל ׳בית שעיים ־‬ ‫משדות ויעיות ור״י וביח דיני‬ ‫את ב״ד במקום המשפט היה בבית שמרים ‪ .‬וכן ר״ג זקנו גר בטבריא כמ״ש בפנים ‪ .‬ומושבו בב״ד היה ביבנר‬ ‫כמאמרם בסנהדרין הלל ותבין‪ .‬ועתה אתמה על דברי התוס׳ (מגילה ה״ב) בד״ה רבי בטבריא‪ .‬כתבו וז״ל נראר‬ ‫שהיה (מעשה דרחיצה והנטיעה) בימי אנטונינוס כשהיו יחד כדאמרינן שרצה לשחרר בני מבריא ממם'‬ ‫מכ״ד‪ .‬הוכרחו לזה לפי שהיה קשת להם הלא מצאנו רבי היה בבית שערים ובעיר צסויי ואיך אמרי‬ ‫בטבריא הוה לכן אמרו רק בזמן אנטינינוס היה בטבניא ואחר כך היה במקומות אחרות ‪ .‬ובאמת לר'מ‬ ‫בטבריא'יתיב _‪2‬‬ ‫ומגורוהיה תמיד בטבריא מנעורו בבית זקנו ר״ג כזו שהוכחנו ונכון שאלי התלמוד והא‬ ‫וביתרון רב תמהתי על הגאון בעל פני יהושע (במגילה שם) שהבין בדברי תוס׳ שרצה להביא ראיה שעיקר ממום‬. ‫ביח‬. ‫‪3‬‬. ‫רבי‬. ‫‪1‬‬.

(12) ‫תולדות רכינו הקדוש‬ ‫ביח מדרשא דטבריא (מדרש חזיה ג) פרשה ה)‪ .‬ועיר זאת היתה מלאה חכמים ונבונים כמ״ש תוס׳ (מגילה הב)־בד״ה‬ ‫והא רבי; וילך רבי' לדרוש את אלהיס לעיר תקוע ולמד תורה שמה אצל החכם תלמודי המפורשס ר׳ שמעון דל ‪.‬‬ ‫כמאמרם אמר רבי כשהייתי לומד אצל ר׳ שמעון בתקיע (ערובין כא א)‪ .‬ובמקום אחר אמרו מפורש רבי תלמידיה דר׳‬ ‫שמעון הוה מנחות (עב סע״א)‪ .‬וע׳ (תום׳ מכות ט ב) בד״ה נשמט אנשמט וכו׳ • וע׳ רש״י (ביצה כו סע י׳א)‪ .‬בד״ה‬ ‫א"ל ד)‪ :‬ולקוח אשה ממשפחת פלאי‪,‬והיא היתה אהובה אליו מאד מאד כמבואר (כתובות קג סע״ב) ‪ .‬והוליד‬ ‫ממנה שלשה בנים ־ שם הבכור גמליאל ‪ .‬ושם העני יעכץ ‪ .‬ושם הצעיר שמעון‪ .‬עם שלשתן למד תורה ‪ .‬וחכמה‬ ‫כאשר נבאר בפנים ה) ‪ .‬והיה לו עושר רב ונכסים מאד מאד כמביאר הרבה בפני׳ הספר ‪ .‬וע׳ דברי חכמינו‬ ‫והפלגתה אותו (שבת קיג סע״ב) • ואמרו עליו מימות משה ועד רבי לא מצאנו תורה ונדונה במקום אחד (גיטין נט א)‪.‬‬ ‫וגדולי תלמידיו היו‪ .‬ר' חייא הבבלי‪ .‬רב או אבא אריכא ‪ .‬שמואל ירחינאי‪ .‬ליי בן סוס‪ .,‬ויונתן בן עמרם ובפנים‪ .‬ו)‬ ‫נבאר מעלות כל אחד ואחד איש לסי עלכו‪ .‬וה ה נדיב לב ורחום גדול ועזב כל מותרי תענוגי תבל כמביאר בפניה ‪.‬‬ ‫ואלה דברי הרמב״ס בהקדמתו לסדר זרעים‪ .‬רבינו הקדוש היה יחיד בדורו‪ .‬איש שנמצא בו כל החמודות ומדות‬ ‫טובות עד שזכה בהם אצל אנשי דורו לקרותו רבינו הקדוש ‪ .‬והשיג תכלית החכמה והמעלה ‪ .‬והיה בתכלית החסידות‬ ‫וענוה והרחקת התענוגים כמאמרם משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא‪ .‬והיה • צח לשון ומופלג מכל אדם בלשון‬ ‫הקודש ‪ .‬עד שהחכמים למדו פירוש מה אנשתבש עליהם ממקראות מדברי עבדיו ומשרתיו כמפורסם בתלמוד'(ר׳ה‬ ‫ומגילה באמתאדבי רבי ועיין בפנים)‪ .‬וה ה לו עישר והון ורחב היכולת‪ .‬וכן הרחיב על אנשי החכמה ומבקשיה‪.‬‬ ‫רכן תורה בישראל ואסף הלנות ודברי חכמים ומחלוקות המקובלות ‪ .‬מימות משה עד זמנו‪ .‬והוא בעצמו היה מן‬ ‫המקבלים שקבל משמעון אביו ושמעון מגמליאל והוא משמעון והוא מהלל‪ .‬עכ״ד‪ :‬ויהי בן שלשים שנה‪ .‬היא היה‬ ‫שמונים שנה אחר חורבן בית אלהינו (לדעת צמח דוד)‪ .‬נעשה נשיא ישראל בארץ כנען‪ .‬ושרביט הנשיא ניתן בידו מראשי‬ ‫ישורון‪ .‬מידי'מלך רומי שהיה בזמנו וכ״כ רש״י(שבת קכב רע׳יא) בד״ה אמרו‪ .‬וראה דברותוס׳ (מנחות קגסע״ב) בד״ה‬ ‫מעשה בפרידה‪ .‬והיה אהוב מאוד אצל מלך רומי שהיה בימיו‪ .‬ושם המלך ההוא היה אנטונ ינוס פיות בן האדריאנוס‬ ‫הסכל‪ .‬שגזר על העברים שלא ימולו את בניהם (ותפש אשת רשב״ג את רבי בנה לדין כמ׳ש למעלה) ‪ .‬ולבסוף‬ ‫כאשר ראה ושמע מפי בניו שראו נערי ישראל‪/‬מוליס ולא יכלו לברר הדבר‪ .‬אמר מדוע אפקיד ולא ישמרו פקודתי‬ ‫ולענוש אותם בל אוכל אהיה מלך טיב—ובטל גזרתו זאת‪ .‬כ״כ בקורות ספרי רומי‪ .‬ואח״כ מלך אנטונינוס פיוס‬ ‫בנו תחתיו ‪ .‬והוא היה אוהב כל איש כנכרי כישראלי ושנא המלחמות ואהב השלום ורדף שלום‪ .‬והוא היה‬ ‫אוהב רבי אשר נזכיר בפנים‪ .‬ולמלך זה היה בן ושמו אסורוס ז) כמאמרם ‪(.‬עבודת כוכבים יסע״א)ובת היתה‬ ‫לו ושמה גירא ‪ .‬כמאמרם (עבודת כוכבים י ב)‪ .‬ונכדו היה מארקוס אורעליוס אנטונינוס חכם יוני מפורסם‪ .‬וזה‬ ‫אנטונינוס זעירא בר בריה דאנטונינוס רבה הנזכר במדרש (קהלת רב״ה לוח ק״י צ״ה ד׳) ונזנירהו עוד בפנים‪ .‬וכתב‬ ‫רבי עזריאמן האדומים בספרו הנאמד מאור עינים ס״ז שנמצא נדפס הפר יפה ומיושר ‪.‬לאנמונינוס נגד עיבדי כוכביה‬ ‫(אולי דעתו היה לספר הנחמד הנקרא מארקוס אנטאניוס הנמצא בינינו‪ .‬והוא לא היה זה) אשל אולי בגללו‬ ‫ולמודו נתגייר אנמוניניס כמ״ש חכמינו עכ״ד‪ .‬ר״ל לפי שאמדו אנטוניניס אמר'לרבי למה לאמוכלתני מן אימר פסחא׳‬ ‫א״ל רבי ומה נעביד לך‪ .‬באימר פסחא כתיב וכל ערל לא יאכל בו‪ .‬כיון ששמע אנמונינוס כן אזל וגזר גרמיה (סי׳מל‬ ‫ערלתו) אתא לרבי וכו׳ חל אמר דאתגייר אנטינינוס ומלהין‪ .‬דרבנן אמרין דאתגייר אנטונינוס‪ .‬וחד אמר דמר חזקי׳‬ ‫ור׳ אבו הו אמרין אס באין גרי צדק לעתיד לבוא אנטונינוס יבא בראש כלס (ירושלמי מגילה‪ .‬ותוס׳ עבודת כוכבים‬. ‫רבי היה בטבריא ‪ .‬ובאמת נראה לעין כל פקח ההיפך כמ"ש —שנית תמהתי על מ ז שכתב שם וז״ל קשה לי‬ ‫אשכחן בירוש׳ (צ״ל בירוש׳מס׳ כלאים אך( בס׳ הנושא (לט ב) ואנכי מצאתי מאמר זה מבואר יותר גס בב״ר פרשה‬ ‫צ ׳ ו שרבי• היה בסוף ימיו בצפורי וקרא עליו ויחי יהודה וכו׳ אכתי לא פסיק א הך מלת) דר׳ בט‪-‬נריא היה ומאי‬ ‫— שלישית היותר תמה‬ ‫מקשת ש"ס עכ״ד ‪ .‬וזאת היה באמת קושיות התוסס׳ כמ"ש ועדיפא מיניה מק׳ כנ״ל‬ ‫טל איש בקי בש״ס כמוהו שיהיה מוכרח להביא ראיה רחוקה שרבי בצסירי היה בסוף ימיו ‪ .‬והוא מירושלמי ממסכת‬ ‫כלאים ‪ .‬והוא באמת ערוך מפורש ביתר באור בגמרא דילן (במסכת כתובות קג סע׳ב) כד היה חלש אמטוית‬ ‫• ‪,‬‬ ‫לצפורי דמדליא וכו׳ —‬ ‫(ג מדרש חזית שהוא בתוספות בהרבה מקומות הוא מדרש רבה על שיר השירים שהחל במקרא חזית איש וכו׳ ‪.‬‬ ‫ומדרש שוחר טוב שהוא לרוב בדבריהם‪ .‬הוא מדרש תהלים שהחל במקרא שוחר טוב וכו׳‪ ,.‬וחסרי דעת חושבים‬ ‫למדרשים זרים‪.‬‬ ‫ד) ותמהתי מאד על דברי הרמב״ם בהקדמות ספרו יד החזקה רבי יהודה בן רשב״ג זה הנקרא רבינו הקדוש ‪.‬‬ ‫והוא קבל תורתו מאביו‪ .‬ומר׳ אלעזר בן שמוע "‬ ‫ה) כתב הרמב״ס בהקדמתו להפר יד החזקה‪ ,‬ואלו גדולי החכמים שקבלו תורתם מרבי‪ .‬שמעון וגמליאל בניו וכו׳‪ .‬ולא‬ ‫חשב בנו יעבץ החכם שהבאתי בפנים ואולי בעבור שלא נזכר ממנו דבר הלכה בתלמוד‪ .‬ונ״ל כי הטעם הוא לפי‬ ‫שבנעוריו נכנס לגן עדן מקדם ולא שב לבוא ביתה כמבואר דרך ארן זוטא סוף סרק א׳ ע׳ש ‪.‬‬ ‫ו) כתב הרמב״ס שם ‪ .‬תלמידיו שקבלו ממנו היו ר' חייא רב ושמואל וכו׳ ותמהתי עליו ועל הראב״ד שחסש בנרות‬ ‫לבדוק כל בדקיו להשיג עליו‪ .‬למה שכתבו ביונתן בן עמרם שהיה מגדולי תלמידיו כמאמרם ר׳ אסי אצל ר׳ יוחנן‬ ‫ור״י אצל ר׳ ינאי ור״י אצל ר׳ יונתן בן עמרם ור״יבן עמרם אצל רבי (ע״אלו סע׳״ב) ור״ש כרבי אמר לרבי שמא י‬ ‫יונתן בן עמרם תלמידך הוא שאינו רוצה להנות מכתרה של תורה מימיו (ב׳ב ח א) ומדוע שמטהו גם למה‬ ‫השמיט לוי‪ .‬שהיה מגדולי תלמידיו כמבואר בהרבה מקומות בתלמוד כאשר נציע לפניך בפנים י‬ ‫ץ) חכמי התלמוד כתבו אסירוס בריה דאנטונינוס‪ .‬ובקירות ספרי רומי כתוב שלא היה בן אמנם לקח ילד‬ ‫שעשועים‬.

(13) ‫תולדות רביגו הקדוש‬ ‫י ב)‪ .‬והמלך הזה אהב אה רבי מאל‪ .‬ושאל מפיו כמה לכריש כמבואר (סנהדרין צא סע״א)‪ .‬ויעץ אה רני דירי סת‬ ‫על שרי מלכותו ונגידי רומי כמבואר [עבודה כוכבים י א) ‪ .‬וכל "זה; כבאר היטב בפגים במראה החמישי‬ ‫ובאשר היה נשיא על ישראל בחר שבת כיה דינו בניה שערים כמאמרם (סנהדרין לב ב)‪ .‬וישפוט שם כל ריב אשר ב‬ ‫י לפניו בחשד ובמשפט ‪.‬ו ‪:‬לך בדרכי דוד המלך אביו לעשות משפט וצדקה כדברי חז״ל משפט לזה ‪.‬וצדקה לזה ‪.‬והי‬ ‫איש עניו מאד ושמע דברי כל איש ריבו מאישואשה זקן ונער ואהב האמת וקבלהו מכל אדם כמביאר בפנים‬ ‫וירא מנוחה כי טוב והמחלוקת רבי בישראל בגלל התלמידים שלא כנפי תחת מוריהם ללמוד בהשגחה תורתם אש ר‬ ‫קיימו וקבלו לדעת כמאמרם בראשונה בא שאלה לפני החכמים בבית המדרש ואם שמעו (המורים לין זה) אמרו להם‬ ‫איך הדין‪ .‬ואם לאו עימדים למנין‪ ,‬רבו המטמאים טמאו‪ .‬רבו המטהרים טהרו‪ .‬משרבו תלמידי שמאי והלל שלא‬ ‫שמשו כל צרכן רבו מחלוקות בישראל ונעשה התורה כשני תורות (סנהדרין ס״ח ב ח)‪ .‬ואזר רבי בצדק מתניו והמציא‬ ‫תחבולה לתקן הדבר אחר עותו התלמידים אחרי מות אבי זקנו הלל הזקן‪ .‬ואסף שנית כל הלכות ודינים הנראים‬ ‫ברורים מכל סיגים‪ .‬ויערכם בשש מערכית וששים ספרים ‪ .‬למען ימצא הלומד כל דין ודין על כנו ולא יוסיפו היות בני‬ ‫תערובת כמבואר ממאמר ריש לקיש (שבת לא סע׳א)‪ .‬אבל ירא עול פן ישכחו הבאים אחריו תורתו ויעותושנית את‬ ‫תקונו‪ .‬כי מימי קדם לא היה רשיון לכתיב למולי דת ודין אשר לא כתוב בתורה ‪ .‬כמאמר רבי יהודה ב״ב כתיב‬ ‫כתיב לך את הדברים האלה ‪ .‬יכתיב על פי הדברים האלה ‪ .‬הא כיצד אלא דברים שבכתב אי אתה רשאי לומר‬ ‫בעל פה ודברים שבעל פה אי אחה רפא־ לכתיב (מטין ס ב)‪ .‬לכן ראה רבי אמתת העניןולמד ספריו אלה ברבים‬ ‫עם התלמידים ‪ .‬וציה להם שיכתביס עלי לוח ויהיו להם לאזכרה ‪.‬ורבי חייא ראש תלמידיו אשר קרא עליו מארן מרח ן‬ ‫איש עצתי (כמאמרם מנחות סח רע ׳ב)‪ .‬היה הראשון שכתב ששת ספרי רבי על עור צבי כמאמרם סיפור מזה באריכות‬ ‫(כתובות קג ב ‪ .‬וב״מ פה ב)‪ .‬ואמרו תלמידיו ר' יוחנן ור׳ שמעין ב״ל הטעם מדוע הרשה רבי לעקיר דבר מן‬ ‫התורה‪ .‬כי לדבריהם הנ״ל התורה אסרה לכתיב דבריש שבעל פה‪ .‬ודרשו טעמא דמילתא הכי דכתי׳ עת לעשות לה׳‬ ‫הפרו תורתך מוטב תיעקר דין‪ .‬מן) התירה ואל תשתכח תירה מישראל (תמירה יד ב)‪ .‬מסבה הזאת התיר לכתיב‬ ‫פירוש התירה וסרט דיניה הנאמרים בעל פ‪ :‬מימי קדם ט)‪ .‬ולא תפליא שאלה איך היה יכול רבי לברר הלכית‬ ‫ברורות ממחלוקת האנשים שהיו מקדם לו" כבני כתב רש״י כתובית נז סע״א) בדבור המתחיל הא קא משמע לן ‪.‬‬ ‫וז״ל איכא למימר אלו ואלו דברי אלהים חיים הם זימנין דשייך האי טעמא וזימנין לשייך האי טעמא‪ .‬שהטנס "‬ ‫מתהפך צפי שנוי הדברים בשנוי מיעט ‪ .‬ועיין במפרש ירושלמי (ברכות פ׳א ו ב) ‪ :‬ריתי ביום כלות מורינו יהודה‬ ‫הנשיא מכתוב ספריו הנזכרים עד תימם ‪ .‬היה בן תשעים וחמש שנה‪ .‬והוא בשנת שלשת אלפים תשע מאית ושבעים‬ ‫וחמשה לבריאת העולם • ומאה וחמשים שנה אחרי חורבן בית אלהינו‪ .‬ככה דעת רב שרירא גאין בחשיבתו (היבאת‬ ‫בס׳ יוחסין לוח קט״ו)‪ .‬וכ״כ בס׳ הכיזרי קרוב לסוף מאמר ג׳‪ .‬ובס׳ מאור עינים (פכ׳י׳ד) כתב וז״ל רבי ח בר‬ ‫המשנה שנת תקי׳ל לשטרות והוא שנת ק׳ן לחורבן בית שני עכ״ר‪ .‬קרא חבורו‪ .‬משנה לתורה הכתיבה‪ .‬כמאמרם‬ ‫שנה רבי משנה (יבמות נ א)‪ .‬וכמוהו‪ .‬וכתבי התום׳ בשם רבינו תם המשניות היו קודם רבי אלא שרבי סדרם‪ .‬אבל‬ ‫ברייתית היה שונה ר׳ חייא מה שהיה מוסיף רבי על המשניות (לק צד ב) בד׳ה בימי רבי‪ .‬והוא תלמוד מפירש‪.‬‬ ‫וכי רבי לא שנאה ר׳ חייא מניין לו (ערובין צ״ב א) וברש״י כתב (סנהדרין ה׳ ב) בד ׳ה ר׳ חייא חזייה ‪ .‬לא איתפרש‬ ‫לן מאי בעי הכי‪ .‬ונראה דאתא לאשמועינן אע׳׳ג דר׳ חייא תלמידו דרבי היה ובמקומו דרבי הוה (רצונו לומר אחר‬ ‫עלותו מבבל לארן ישראל‪ .‬כמאמרם עלי ר׳ חייא ובניו (סיכה נ ב ע״ש) לא חלק כבוד לרבי וכו׳ עכ״ד‪ .‬ואמרו מאי‬ ‫לאו בזקנותיה דר׳ חייא (נדה י״ר ב) וכתב רש״י מדפליג׳ על רבי רבי׳‪ .‬ותוס׳ כתבו בשם הרשב״ס דר׳ חייא למד‬ ‫תחילה בבבל ולעת זקנותו עלה ולמד לפני רבי כדאמרינן חזרה ונשתכחה עלה ר' חייא ובניו ויסדוה‪ .‬ועי״ל מדקאמר‬ ‫ר׳ חייא לרביאף אתה‪ .‬ולא קאמר אף אתה רבי (או מר‪ .‬כמ״ש בעל פני יהושע (בסוכה י סע״א) בפירש״י דברי‬ ‫חפן פ״ש) ש״מ דבזקנותו הוה דהוה תלמיד חבר ‪ .‬כדאמרינן בשלהי מי שמת בן עזאי תלמיד חבר של ר' עקיבא דאמר‬ ‫ליה שב אתה ולא שב מר עכ״ד י)‪ .‬ואנכי הצעיר אבא ראיה יותר קרובה לזה‪ .‬והיא מרב בן אחי וחבר ר' חייא‬. ‫שעשועים לן לק ושמו וערום • ובהיותי בעיר ברעסלוי הגיד לי חכם אחד מברלין כי לדעתו יתאחדו דברי חכמינו‬ ‫בספרי רומי‪ .‬וכוונת מאמרם ‪ .‬אסירוס בריה דאנטונינוס ‪ .‬שהמלך אנמינינוס לקח לו לבן האיש ששמי אגטיגוה‬ ‫ומפאת שגיאת המדפיסים נתסרו‬ ‫סרוציום וערום ‪ 7‬וזה שכתין אסירים ר''ת כאלו היה כתיב‬. ‫הנקודות אחרי ראשי המלות ונראה כשם אחד‪ .‬ואולי כן הוא ‪.‬‬ ‫ח) ואל תשאל אם מקלם לא היה מחלוקת בישראל ולא היה כשתי תורות מדוע אמרו עומדין למנין אם ירבי‬ ‫המטהרים או המטמא ם למה לא יסכימו דעתם הלא תורה אחת לכולם‪ .‬כבר פירש זאת בפשיטות בעל‬ ‫חובת הלבבות בהקדמת ספרו 'זאת נאמר אם נשאל מסיהם שאלה זרה אשר לא קבלו דינה ממוריהם‪ .‬הורו‬ ‫‪ ,‬אז כמשפט שכלם והטו אחרי הרבים ‪:‬‬ ‫ט) והרמב׳ס כ׳ בהקדמתו לספר יהי׳ח רבינו הקדוש חבר המשנה ומימית משה רבינו לא ח בר איש חבור‬ ‫שלומדין אותו ברבים בתורה שבע״ס ‪ .‬והוא קיבן כל השמיטות והדינים והבאירים ששמעו ממשה רבינו בכל‬ ‫דור ודור וחיבר מהכל הספר התשנה ושננו לחכמים ברבים‪ .‬ונגלה לכל ישראל וכתביהו כולם שלא תשתכח‬ ‫תורה שבע׳ס מישראל‪ .‬ולמה עשה רבינו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמי שהי‪" :‬לפ שראה שהתלמידים‬ ‫מתמעטין והולכין‪ .‬והצרות מתחדשית ובאית‪ .‬ומלכות רומי פושעת ומתגברת ‪ .‬וישראל מתגלגלין והילכין‬ ‫בקצוות הארן‪ .‬חבר תביר להיות ביד כולם ‪ .‬כדי שילמדוהו במהרה ולא ישכח י וישב כל ימיו היא ובית‬ ‫דינו ולמדו המשנה ברבים ‪:‬‬ ‫י) בעברי דרך ארן שלעזיע הייתי כחודש ימים אצל ידיד נפשי הרב הגאי הג' שמש העברים ופאר דורנו‬.